"לראות את הבן שלי זוכה באליפות אירופה? אין אושר כזה"
אחרי ההישג, נשיא איגוד ה-MMA עידו פריינטה, ובנו גיא, בראיון משותף על ההיסטוריה שנקבעה, המחשבות בסיום והעתיד של הענף: "זר לא יבין את ההרגשה, רוצים לייצר תשתית ל-MMA בישראל"
אחד מאותם אלופי אירופה הטריים הוא גיא פריינטה, לוחם צעיר ובנו של לא אחר מאשר נשיא האיגוד, עידו פריינטה, מחלוצי ה-MMA בישראל. בראיון משותף לערוץ הספורט הם סיפרו על המסע לזהב, ההרגשה תוך כדי והעתיד של איגוד ה-MMA, וגם של הלוחם הצעיר בעצמו.
"אנחנו כל הזמן עובדים באיגוד, מאחורי הקלעים מניעים דברים והרבה דברים שלא מספיקים להגיע אליהם בשוטף. אנחנו כרגע מפנים את הזמן כדי לטפל בדברים שכשיפתח המשק ויהיה אפשר לקיים פעילות, אנחנו נרוץ ולא נתחיל לתכנן תכניות. ליגת הבוגרים לדוגמא, אנחנו מנסים לפי המתווה של פיקוד העורף להחיות את ערבי הליגה בצורה מצומצמת".
"יש לנו אליפות ישראל מתוכננת ל-23 ביוני ולפני האליפות כל הספורטאים אמורים לעשות שני קרבות כדי לאסוף מספיק ניקוד, כדי להבין מי שני הלוחמים שייכנסו לאליפות ישראל. יש לנו הרבה ספורטאים ובלתי אפשרי לקיים את זה בתצורה של חצאי גמר וגמר, אנחנו נאלצים לעשות משהו שונה. ראינו לנכון שנכון לקיים את זה בצורה של ליגה, זו עבודה של עדי כפיר, סמנכ"ל המדיה שלנו, הוא מבין יותר מאיתנו בספורט ה"ממלכתי". המודל שלנו קרוב מאוד לזה".
"אנחנו מנסים לגייס מועדונים שיש בהם כלוב שיהיו מוכנים לעשות ערב ליגה כזה. נעשה שלושה אירועים קטנים, לתת ללוחמים לצבור קרבות, כדי שנגיע לאליפות ישראל מוכנים ועם ספורטאים חזקים ומוכנים, לא כאלה שמורידים אבק והולכים להתחרות".
נשיא האיגוד המשיך והתייחס להישגים באליפות אירופה: "היו לנו 19 מדליות באליפות האחרונה, זה שיפור משנה שעברה שהיינו עם 18, וגם היו שלוש מדליות זהב. זה סיפור אחר לגמרי. המדליה הראשונה הייתה של גיא, השנייה של אלון אביטל ויותם גלנד היה האחרון בצעירים. אנחנו מראים פה שזה לא איזה אחד שהסתנן והביא מדליה, זה מראה שהשיטה עובדת. אם יש אחד בכל קטגוריה כמעט שמביא זהב, אז עושים משהו נכון בשיטה שלנו. יש התקדמות ואנשים מתחילים להבין איך נראה הספורט, איך מתכוננים אליו. איזה מיינדסט צריך בתוך הכלוב".
"היה ממש כיף שם, לחוות את כל התהליך", שיתף עידו, "לראות אנשים מקבלים רוח גבית מהאיגוד והאיגוד העולמי, מכל המשלחת אחד כלפי השני. גם מהתאחדות איל"ת. זה היה מרגש מאוד ועוצמתי. מאוד קשה לתאר במילים. צריך היה להיות חלק מהעשייה הזו כדי להבין איפה התחלנו ואיפה אנחנו היום".
עידו המשיך והתייחס לזכייה היסטורית של בנו: "זו הייתה מדלית זהב ראשונה לאיגוד בגברים. כנשיא איגוד זה היה `סוף סוף הבאנו זהב בגברים`. כמאמן זה היה מדהים, כי המכון שלי הוא הראשון שהביא זהב למדינה, שזה היה הישג מטורף עבורי שלא תכננתי בכלל. ובסוף זה גם בתור אבא, שהבן שלך זוכה במדליה הזו. זה אושר שמגיע משלושה כיוונים שונים ואתה לא יודע במה להתמקד. השתדלתי כמה שיותר לנתק את הרגשות כמאמן ולהיות נוכח כאבא ברגע הזכייה, זה היה הדבר הכי חשוב בעיניי. זר לא יבין את ההרגשה הזו באמת. אני חודשיים לפני האירוע אמרתי שגיא יביא זהב. הרבה אמרו לי לא להלחיץ אותו, אבל ידעתי שהוא יביא את הזהב".
גיא מצידו שיתף ברגשות שהיו במהלך התחרות: "הייתי לחוץ. הייתי לפני זה בתחרויות בחו"ל שההרגשה הייתה שונה. המעמד היה שונה. בתחרות הראשונה אבא היה איתי, אבל הוא היה בקהל לא בפינה שלי. בתחרות אחרת הוא לא היה בכלל והפעם הוא היה בפינה שלי".
"הייתי לחוץ בתחרות הפעם כי הייתי אמור להתחרות עם כל החברה מהמכון שלי. הרגשתי כאילו אני זה שצריך לפתוח את הכל כי הייתי ראשון. אז הייתי לחוץ ביומיים שלפני. כשהלכנו לשקילה הייתי לחוץ ממש. לא יכול לתאר את זה, כמו לעשות שלושה מבחנים אחד אחרי השני, לנוח יום ואז לעשות עוד 10. אין מה לעשות מעבר ללאכול את הלחץ הזה, אני תמיד מנסה לדבר עם אנשים כדי להסיח את דעתי מהלחץ".
לא פחות משישה קרבות היו לגיא בתחרות הזו, שהייתה מורכבת תחילה מבתים של 5 לוחמים בכל בית. כלומר, ארבעה קרבות בשלב הבתים ומשם עלייה לחצי הגמר ולגמר. גיא ועידו התייחסו לכל קרב ולרגשות שעברו עליהם באותם רגעים.
קרב ראשון
גיא: "בקרב הראשון הייתי מול איזה אנגלי, שכמעט תפס עליי הכנעה. יצאתי משם והתלבשתי לו על הרגל מהר. הוא דפק לפני שהשופט ראה, עוד שנייה תלשתי לו את הרגל, זה היה מהיר".
עידו: "בקרב הראשון לא היה עם מי לדבר מבחינה רגשית, לא הייתי נוכח. אמרתי לנדב מנדיל, המאמן השני שהיה איתנו, שישתלט כי לא הייתי מסוגל לתפקד. היריב של גיא תפס אותו בגיליוטינה, אבל ידענו שהוא יודע מה הוא עושה. גיא תוך שנייה התלבש לו על הרגל, באותו רגע. הקרב היה קצת יותר מדקה ואני בסוף דפקתי צעקה ונגמר לי הקול לשארית התחרות".
קרב שני
גיא: "בקרב השני נלחמתי נגד לוחם סרבי מקומי, אבל הייתי רמה אחת מעליו בכל דבר. התחלתי ממכות בעמידה עד שבסוף שלחתי אותו לרצפה כמו מטוס סילון. אחר כך לקחתי לו את הצוואר והפכתי אותו לכיסא מתקפל בקלות, גם הקרב הזה הסתיים תוך דקה וחצי".
עידו: "לקרב הזה באתי די רגוע בתור מאמן. כי ידעתי יחסית עם ביטחון שהוא יוכל לנצח בקלות. והוא אכן סיים את הקרב הזה בתוך 2 דקות".
גיא: "לא הרגשתי את זה ממש, רק אחרי שיצאתי מהכלוב. קודם הבנתי שניצחתי את הקרב ואז כשיצאתי מהזירה ישר קפצתי על נדב המאמן ואז על אבא שלי. כל הקבוצה שלי חיכו בצד וראו אותי, הלכתי אליהם ובכיתי המון. הייתי כל כך מאושר, זה היה אחד הרגעים הכי שמחים שהיו לי בחיי".
עידו: "וואו. זה היה רגע שקשה מאוד לתאר אותו במילים. אני הגעתי לתחרות עם הידיעה בראש שלי שהוא ינצח, אבל כשאתה פתאום רואה שזה קורה זה מדהים. זה לא הייתה הפתעה, עמדנו במה שחשבתי שיקרה. אבל הבן שלי לקח הרגע אליפות אירופה. כמות הדברים שעוברים לך בראש... אתה לא יודע איך להתמודד. אמרתי לכולם `אמרתי לך`".
"הייתי פשוט מוצף ברגשות שלא ידעתי מה לעשות איתם. לשמחתי נתנו לי הלעניק את המדליה לגיא, אז החלפתי מהר לבגדים ייצוגיים יותר. וכשהענקתי את המדליות אז נתתי גם את המדליה לאירי שהפסיד את הקרב. אולי המדליה שלו נפלה שם בטעות, אבל זה כנראה היה באשמתו. להיות מקום שני באליפות אירופה זה כבוד גדול, פשוט להיות מקום ראשון זה כבוד גדול יותר".
גיא המשיך וסיפר על איך נכנס בכלל לתחום אומנויות הלחימה, ומה התכניות שלו לעתיד: "התחלתי ג`יו ג`יטסו באיזה גיל 3, אבל נכנסתי ממש לתחום כשהייתי לקראת כיתה ו`, בגיל מאוד מוקדם. ולאט לאט התחלתי להצליח בתחרויות וזה הגביר לי את האהבה לספורט. אז התחלתי להתאמן יותר ועשיתי את המעבר ל-MMA. שיפרתי את תחום קרב העמידה שלי שהיה כמעט אפסי באותו זמן, למשהו די מכובד בימינו".
"המטרות להמשך? אליפות העולם שמתקיימת באוגוסט. נקווה שלא יהיו בעיות עם איראן. אני רוצה להגיע יום אחד ל-MMA מקצועני. לא יודע עוד מתי או איך, אבל אני רוצה לייצג את המדינה שלנו ב-UFC או כל מקום גדול אחר, בכבוד".
נשיא האיגוד מצידו שיתף במטרות של ה-MMA בארץ ואף הסביר את החשיבות של ריבוי קרבות חובבניים לפני המעבר לתחום המקצועני: "הענף המקצועני הוא 50 אחוז ספורט ו-50 אחוז שואו. הוא לא כמו ענף ספורט תחרותי ממלכתי בין מדינות. במקצועני אם אתה מפסיד ומאזן הקרבות שלך מתחיל לרדת, או אפילו להיות שלילי, אז אין אינטרס לקחת אותך".
"אתה חייב להיות לוחם עם מאזן חיובי וחייב להיות לוחם עם אישיות שיודעת להושיב ישבנים על כיסאות, כי בסוף זה כסף. בחובבני זה פלטפורמה תחרותית. אפשר להפסיד 100 קרבות, אבל בתחרות ה-101 לזכות באליפות עולם. אז את כל הניסיון והדרך הקשה צריך לעבור בענף החובבני. כשאתה מגיע למקצועני אתה צריך להגיע רווי בקרבות, אחרי שניצחת והפסדת וכשיש לך שליטה על מערכת הרגשות שלך".
"המטרות של האיגוד לעתיד? מטרת העל היא להכין תשתית בארץ שספורטאים יתחילו מגיל צעיר, תשתית של ליגת בוגרים, נוער וילדים. שבגילאי ה-20 המוקדמים הם יהיו מוכנים להיכנס ל-UFC ולהיות לוחמים מן המניין. זו מטרת העל, שיהיה תחום מתפתח של MMA בישראל, שהכל יהיה פה. עכשיו כל שנה יש שלוש מטרות עיקריות. אליפות אירופה, אליפות עולם נוער ואליפות עולם בוגרים. המטרה הכי חשובה כרגע היא אליפות העולם לנוער. לא היינו שם שנתיים בגלל המלחמה, אבל זו המטרה הבאה שלנו".
לבסוף, מסרו השניים מסר אחרון לקהל הישראלי:
גיא: "לכו תעשו MMA, או ספורט בכללי. ובואו לראות אותנו מתחרים, כי זה ענף שכיף לראות מהצד. זה ערבוב של כל הדברים הכי יפים שיוצר יחד אומנות". גם עידו סיכם: "בעקבות ההצלחה המטורפת באליפות אירופה, אפשר לדעת ולראות בוודאות שיש MMA בישראל והוא קיים ברמה הכי גבווה שיש".