בגיל 31, הג׳ודוקא ברוך שמאילוב הודיע היום (רביעי) על פרישה במסיבת עיתונאים במכון וינגייט. אחרי למעלה משנה בה חזר להתאמן לאחר המשחקים האולימפיים בפריז, הג`ודוקא קיבל החלטה סופית ולא ישוב למזרן כספורטאי ולא יקח חלק בקמפיין ללוס אנג׳לס. בימינו שמאילוב לומד לימודים אקדמאיים במכון וינגייט, אחרי שלמד השתלמויות וקורסים בעולם ההשקעות.
במקביל, הוא הפך לאבא בשנה האחרונה, מה שתרם רבות להחלטה. שמאילוב הביא יחד עם הנבחרת המעורבת את מדליית הארד בטוקיו 2020. בנוסף לכך, הוא זכה בארד באליפות העולם עד גיל 21, כמו גם בשתי מדליות זהב באליפויות אירופה עד גיל 21 ועד גיל 23.
אורן סמדג`ה פתח: "קיבלתי את ברוך אחרי אולימפיאדת ריו ולא באמת ראיתי את היכולות שלו. גיא פוגל שהיה עם הג`וניור עשה עבודה מדהימה. ידענו שזה הספורטאי שאנחנו רוצים לרוץ איתו, זה שיהיה באולימפיאדה. הרבה לא יודעים אבל בטוקיו הוא היה פצוע מאוד, אבל בעזרת הצוות הרפואי העמדנו אותו על הרגליים. כל קרב היה סיוט מבחינתינו כשיש לך ספורטאי כזה עצום וחזק זה תמיד כיף. גרמת לי להרבה אושר ושמחה ואתה כמו הבן שלי".
שמאילוב סיכם: "להיות כאן עבורי מוקף באנשים שהיו חלק מהמסע שלי זה לא מובן מאליו. אם הייתם מספרים לילד שעלה מברית המועצות שהוא יעמוד כאן הוא היה מחייך ושואל `אבל איך?` בשבילי ג`ודו זה לא ספורט, זה שפה ודרך חיים. התחלתי עם זה בכלל כדי להתחזק ולהתפתח ולהרגיש שיש לי מקום בעולם. לא תמיד הייתי הכי מוכשר או עם נקודת הפתיחה הכי טובה, אבל תמיד לחמתי עם הלב ולא ויתרתי כשלא היה נוח. בגיל 15 נפצעתי במרפק והושבתתי. העולם המשיך ואני הייתי תקוע, אז גיליתי מי אני באמת. בחרתי להמשיך ולא לוותר. עשיתי מה שיכולתי ובאותן שנתיים נולד אצלי משהו שנהיה הכי חזק אצלי".
"מי שלא מאמין ב-200 אחוז נשבר כשבא הקושי הראשון. התמקדתי במה שיש, נהייתי אלוף העולם באופטימיות שמלווה בעבודה קשה. זכיתי הרבה וייצגתי את ישראל, אבל הכי ריגש אותי כשאמרו לי `אני מחכה לקרב שלך`. אמא שלי, נתת לי סיכוי ועשית הכל כדי שלא תיסגר לי הדלת, זה לא היה פשוט. אשתי בתי, את העוגן הגב והלב שלי, עשית צעד ענק בשבילנו, העתקת את חייך לארץ והיית איתי ברגעים שאף אחד לא רואה. הקרבות היו בזירה, הניצחונות היו בבית".
"למה לסיים? לא נגמר לי, התשוקה שלי מתרחבת, יש בי רעב מסוג אחר, אני רוצה לבנות, ליזום ולקחת את מה שלמדתי בג`ודו ולהעביר את זה לעולמות החדשים. אני יוצא לתקופת התמחות עם תשוקה ענקית עם אותו מוסר עבודה של ספורטאי אולימפי. עולם הספורט ישאר חלק ממני לעד ואתרום לו בכל רגע שאוכל. הג`ודו לימד אותי לא לפחד מכישלון. אני לא אומר להתראות אלא תודה. אני מסיים פרק מפואר, אבל זה לא הסוף - זה שינוי זירה".
