שמאילוב סיכם קריירה רבת הישגים, כשבארסנל הזכיות שלו 4 מדליות מטורנירי המאסטרס היוקרתיים - 2 מכסף, אחת מארד, ואחת היסטורית מזהב, בה זכה במאסטרס ירושלים 2022 והפך לג׳ודוקא הישראלי הראשון שזוכה בזהב בתחרות המאסטרס. 4 המדליות הללו הן הישג השיא של ג'ודאי ישראלי בתחרות הזו. שמאילוב זכה גם במדליית זהב באליפות אירופה עד גיל 21, בנוסף זכה ב-7 מדליות בטורנירי גרנד סלאם, וב-6 מדליות בתחרויות הגרנד פרי.
בשנה האחרונה, לצד שינוי קטגוריית המשקל בתחרויות ואימוני הג׳ודו בנבחרת המאוחדת החדשה, הוא הפך לאבא בזמן שהוא גם לומד במכון הלאומי למצויינות בספורט בוינגייט, משתתף בתכנית מספורטאי למאמן, ולומד עוד יותר לעומק את עולם ההשקעות והפיננסים.
ברוך, סיימת את הדרך המקצועית בענף באופן רשמי. איך אתה מסכם?
״קשה מאוד לסכם את זה עכשיו. התרגשתי בטירוף. יצא לי בימים האחרונים באמת להריץ קצת מחשבות, ׳פלאשבקים׳ מהעבר - מה גרם לי להיות מי שאני, להריץ את הרגעים הכי יפים ואת הרגעים הכי קשים בהיסטוריה האישית שלי. לעמוד ביום הזה מול האנשים הכי קרובים אליי, אלה שבאמת ליוו אותי בדרך, שותפים לדרך, חברים טובים, ספורטאים. היה מרגש״.
זה היה כמו שחשבת שזה יהיה?
״קודם כל הייתי בטוח שאני אגיע קול, ניסיתי להישאר קול. ראיתי את הסרטון בהתחלה, וזה היה פשוט תזכורת לימים הגדולים והיפים, וזה הזכיר לי את הכל בבת אחת. התרגשתי מאוד. כל הדברים שאנשים אמרו עליי, משהו מטורף. אמרו הרבה דברים יפים, ואני שמח שהייתי בעיניהם כזה, באמת זה מי ששאפתי להיות. חברים קרובים מאוד עזרו לי בהתנהלות מול מסיבת העיתונאים, ככה שפחות ידעתי על האירוע, אז די הופתעתי ממה שקרה שם״.
כמה החלום על מדליה אולימפית אישית הוא משהו שמהדהד בראש, בעיקר כשמסכמים קריירה?
״מהדהד. מהדהד מאוד, אבל אני מאוד מאוד שלם עם כל מה שעשיתי. בסופו של דבר אנחנו נלחמים על הסיכוי הזה של להביא את עצמנו למשחקים האולימפיים. תמיד יצרתי לעצמי את ההזדמנות לקבל את הסיכוי, ובסיכוי הזה פשוט נתתי מעצמי את הכל. ואז מגיעים ניצחון, הפסד, או עוד ניצחון... זה כבר היה הבונוס בדבר הזה״.
אתה חותם היום איזשהו פרק בהיסטוריה של הג׳ודו הישראלי, של נבחרת הגברים לשעבר. איך זה מרגיש?
״אנחנו כבר ׳מבוגרים׳, עברנו דרך ארוכה. אני בן 31, כמובן שיש יותר מבוגרים ממני, אבל כולנו לגמרי מרגישים גאווה קודם כל על מה שעשינו פה ועל מה שהקמנו. ובאמת העשייה שלנו לא תתבזבז ותלך לשווא, אלא באמת אפשר לחשוב כאילו שהקמנו תשתית כלשהי. כמובן שזה לא רק אנחנו הספורטאים, זה גם המאמנים והסביבה שעטפה אותנו. אני מקווה שנתנו להם, לספורטאי העתיד, לאלה שכבר נמצאים, לאלה שכבר יכולים לעשות דברים גדולים, מקום נוח להיכנס אליו ופשוט להתעלות ולהתפתח״.
אתה כבר סוג של התחלת את ה"יום שאחרי" עם הלימודים וכל מה שאתה עושה ומתעסק בו. כמה חיכית באמת לעשות את זה בצורה ׳נקייה׳ מהבחינה הזו של הג'ודו - אחרי פרישה?
״אני די מתוכנן. אני מחושב, ויצא לי הרבה פעמים במהלך הקריירה לחשוב לעצמי אוקיי - איך אני מכין את היום שאחרי? כל פעם כשהגיעה מחשבה כזאת והחלטתי אפילו לנקוט צעדים ולעשות משהו, הג'ודו היה בעדיפות ראשונה, החזון האולימפי היה בעדיפות ראשונה והזזתי תמיד הכל הצידה. בשנים האחרונות באמת הצלחתי לשלב קצת לימודים. היום אני נמצא בתקופה אפילו יותר אינטנסיבית של לימודים, זה משהו מסוג אחר, אבל אני אוהב ללמוד, אני אוהב להתפתח, אני אוהב להכיר, ובאמת אני מצפה להיכנס לעולמות החדשים האלה וגם לשלב אותם יחד עם הספורט״.
לאמן זה משהו שבא בחשבון? באיגוד דיברו איתך לגבי זה?
״כן. זה משהו שעלה, ודיברו איתי על זה. אמרתי שכרגע אני רוצה קצת לקחת פסק זמן ולנוח, אבל זה משהו שמאוד בוער בי וזה משהו שאני אוהב לעשות. אני יודע שאני לא אעזוב את עולם הג׳ודו, אני תמיד אהיה שם. אז זה משהו שאני מניח שיקרה״.
״מהדהד. מהדהד מאוד, אבל אני מאוד מאוד שלם עם כל מה שעשיתי. בסופו של דבר אנחנו נלחמים על הסיכוי הזה של להביא את עצמנו למשחקים האולימפיים. תמיד יצרתי לעצמי את ההזדמנות לקבל את הסיכוי, ובסיכוי הזה פשוט נתתי מעצמי את הכל. ואז מגיעים ניצחון, הפסד, או עוד ניצחון... זה כבר היה הבונוס בדבר הזה״.
אתה חותם היום איזשהו פרק בהיסטוריה של הג׳ודו הישראלי, של נבחרת הגברים לשעבר. איך זה מרגיש?
״אנחנו כבר ׳מבוגרים׳, עברנו דרך ארוכה. אני בן 31, כמובן שיש יותר מבוגרים ממני, אבל כולנו לגמרי מרגישים גאווה קודם כל על מה שעשינו פה ועל מה שהקמנו. ובאמת העשייה שלנו לא תתבזבז ותלך לשווא, אלא באמת אפשר לחשוב כאילו שהקמנו תשתית כלשהי. כמובן שזה לא רק אנחנו הספורטאים, זה גם המאמנים והסביבה שעטפה אותנו. אני מקווה שנתנו להם, לספורטאי העתיד, לאלה שכבר נמצאים, לאלה שכבר יכולים לעשות דברים גדולים, מקום נוח להיכנס אליו ופשוט להתעלות ולהתפתח״.
אתה כבר סוג של התחלת את ה"יום שאחרי" עם הלימודים וכל מה שאתה עושה ומתעסק בו. כמה חיכית באמת לעשות את זה בצורה ׳נקייה׳ מהבחינה הזו של הג'ודו - אחרי פרישה?
״אני די מתוכנן. אני מחושב, ויצא לי הרבה פעמים במהלך הקריירה לחשוב לעצמי אוקיי - איך אני מכין את היום שאחרי? כל פעם כשהגיעה מחשבה כזאת והחלטתי אפילו לנקוט צעדים ולעשות משהו, הג'ודו היה בעדיפות ראשונה, החזון האולימפי היה בעדיפות ראשונה והזזתי תמיד הכל הצידה. בשנים האחרונות באמת הצלחתי לשלב קצת לימודים. היום אני נמצא בתקופה אפילו יותר אינטנסיבית של לימודים, זה משהו מסוג אחר, אבל אני אוהב ללמוד, אני אוהב להתפתח, אני אוהב להכיר, ובאמת אני מצפה להיכנס לעולמות החדשים האלה וגם לשלב אותם יחד עם הספורט״.
לאמן זה משהו שבא בחשבון? באיגוד דיברו איתך לגבי זה?
״כן. זה משהו שעלה, ודיברו איתי על זה. אמרתי שכרגע אני רוצה קצת לקחת פסק זמן ולנוח, אבל זה משהו שמאוד בוער בי וזה משהו שאני אוהב לעשות. אני יודע שאני לא אעזוב את עולם הג׳ודו, אני תמיד אהיה שם. אז זה משהו שאני מניח שיקרה״.
