פרק נוסף בעידן החדש של ענף הטניס יוצא לדרך.
בשנת 2022, באירוע הפרישה של רוג`ר פדרר בלייבר קאפ, נחתם אחד מסיפורי הספורט הגדולים בכל הזמנים, עם תמונה אייקונית וזכורה ביותר בה נצפה השווייצרי דומע לצידו של מי שהיה היריב הספורטיבי הכי גדול שלו למשך כל הקריירה - רפאל נדאל (שהמשיך להתחרות שנתיים נוספות). התמונה הזאת נגעה בכל כך הרבה אנשים, מחובבי הטניס בכל העולם ועד אנשים שהספורט לא הכי מדבר אליהם, והסיבה לכך טמועה בכל כך הרבה רבדים של המונח "ספורטיביות" ושל השנים הרבות בסיפור האדיר שמאחורי כל האירוע הזה.
עושים "פאסט-פורוורד" שלוש וקצת שנים קדימה, ואנחנו בעידן אחר לגמרי. שני הענקים כבר פרשו, כשגם הצלע השלישית שלהם, נובאק ג`וקוביץ` (שלימים הופך כנראה לגדול הטניסאים בכל הזמנים, על פי רבים), גם מתקרב לסוף הקריירה. בכל פעם בה ה-GOAT של ענף מסוים מפנה את מקומו, העולם מחפש את הדבר הבא להיאחז בו, מישהו שיגיע לאותו הקליבר ויספק שיאים, סיפורים ואת אותה האהבה עבור כל מי שיש לו תשוקה לענף.
זה קורה עכשיו ב-NBA כשלברון ג`יימס בשלהי הקריירה ובמקביל מככבים האירופאים המדהימים (יוקיץ`, דונצ`יץ` ואנטטקומפו). יש שיגידו שזה קורה בכדורגל כשמסי ורונאלדו כמעט באקורד הסיום והדור הצעיר (עם אמבפה, הולאנד ואולי לאמין ימאל) תופס פיקוד. גם בענפים כמו אתלטיקה ושחייה (בימים שאחרי יוסיין בולט ומייקל פלפס) יש יורשים ראויים שמנפצים שיאים. ובטניס? שם אין בכלל שאלה לגבי השניים שמסומנים ככוכבי הסיפור של העידן החדש בענף - יאניק סינר וקרלוס אלקרס.
בעצם כבר לא רק "מסומנים". הם שם, הם היורשים הראויים ל-GOATS, הם הסיפור של העידן החדש. ראינו את זה בשנתיים האחרונות וממש לא נראה שמשהו הולך להשתנות. למעשה, בכל שמונה טורנירי הגרנד סלאם האחרונים היו רק שני זוכים, או סינר או אלקרס, בחלוקה שווה של 4:4. אמנם הספרדי זכה בעוד שני תארים בשנתיים שלפני כן (שכן הפריצה של האיטלקי הגיעה מעט מאוחר יותר) אבל הגענו למצב בו בכל גמר שהם נפגשים, אין לדעת מי יסיים עם היד על העליונה.
After today, Carlos Alcaraz and Jannik Sinner have played 3,302 points over the course of their rivalry.
— Bastien Fachan (@BastienFachan) November 16, 2025
Alcaraz has won 1,651.
Sinner has won 1,651. pic.twitter.com/SiS29C6eql
אז למה עוד אפשר לצפות משנת 2026 בגזרת העידן החדש בטניס? הרי הסיפור רק בהתחלה שלו, אלקרס בן 22 וסינר 24. יש לנו בפוטנציאל עוד יותר מעשור שלם להנות מכל הטוב הזה, מהיכולת הפנומנלית של שני הטיטאנים שישלטו בענף ללא עוררין. ובשנה הקרובה? יכול מאוד להיות שנקבל שחזור כמעט מדויק של השנתיים החולפות, עם עוד חלוקה של 2:2 במייג`ורים. ואם לא, אז ממש לא נורא, אולי זה רק ייתן דחיפה ליריב שחווה את השנה הפחות טובה מהעמית שלו, כדי להגיע לשנת 2027 בכוחות מחודשים.
בכל מקרה, הצמד הבכיר של הטניס כיום רק בנה האת הציפיות יותר ויותר לקראת השנה הזאת. בסוף השבוע הזה הסבב נפתח עם טורניר הנבחרות "יונייטד קאפ" (בשידורים ישירים בערוץ הספורט), אליו הנבחרות ספרד ואיטליה הגיעו ללא אלקרס וסינר בהתאמה, שכן השניים מתכוננים לגרנד סלאם הראשון שמתקרב בצעדי ענק - אליפות אוסטרליה הפתוחה. נקווה שקבלת ההחלטות המחושבת שלהם לגבי הטורנירים בהם הם ייקחו חלק תהיה כזאת שתעזור להם להגיע למעמדים הכי גדולים בפורמה הטובה ביותר, כפי שאנחנו כבר התרגלנו מהם, על מנת לקבל הצגה בכל אחד מהמפגשים שצפויים לנו בין השניים, בתקווה בכמה שיותר גמרים אייקוניים.
אם הסיפור הייחודי הזה שצץ בשנתיים האחרונות, סיפור שנותן קונטרה למה שקיבלנו מפדרר ונדאל, יימשך באותו האופן גם בשנים הקרובות, אנחנו עוד נוכל לדבר על האפשרות ששיאי הזכיות יישברו יום אחד שוב. כרגע, אנחנו עוד לא יכולים כל כך לדבר על זה, כי זה הרבה יותר מדי מוקדם. ואם שאלתם את עצמכם מי יהיה הצלע השלישית כפי שהיה ג`וקוביץ` ביריבות הקודמת, אז גם לזה אין תשובה חד משמעית, אם בכלל. מה שבטוח - יש לנו במה להיאחז שוב בטניס, ואין כיף מזה.
