בר פטאל בן ה-16, תלמיד כיתה י"א מרמת גן, הוא אלוף העולם לנינג׳ה עד גיל 18. פטאל התחרה באליפות העולם של ארגון ה-WNL שנערכה בצפון קרוליינה שבארצות הברית, בה התחרו למעלה מ-2,500 נינג׳ות מרחבי העולם. פטאל התחרה בקטגוריית הגיל young adult שכוללת מתחרים בגילאי 16-18. בשנה שעברה זכה במדליית ארד בקטגוריית הגיל teens, וכעת עלה לראש הפודיום בקטגוריית גיל גדולה יותר.
בר, איך זה לזכות בתואר אלוף העולם?
״אני עד עכשיו לא מעכל שאני אלוף העולם, זה מרגיש מטורף ולא אמיתי. אם פעם היו אומרים לי שהייתי אלוף העולם בנינג׳ה לא הייתי מאמין, פעם החלום שלי היה לנצח תחרות ליגה בארץ ולא באמת חשבתי שאני אגיע למקום הזה״.
את עולם הנינג'ה פטאל הכיר לראשונה כשתכנית האקסטרים הגיעה למסכי הטלוויזיה בישראל, ועל כך הוא מרחיב: ״תמיד נמשכתי לספורט הזה כשהייתי קטן, וגם הייתי די טוב בזה עוד לפני שבאמת התחלתי להתאמן. כשהייתי קטן הלכתי בשבתות למכוני נינג'ה ותמיד הייתי מצליח מה שאחרים לא. זה היה יותר תחביב, אבל אני כן הייתי טוב ורציתי להגיע לנינג׳ה ישראל, אבל לא באמת האמנתי כי הייתי ילד קטן והיו אנשים כאלה גדולים וחזקים ולא חשבתי שיהיה לי סיכוי. התחלתי להתאמן בזה בצורה מקצועית לפני 4 וחצי שנים״.
מה כללה האליפות?
״באליפות העולם יש 3 שלבים. כל שלב זה מסלול בפני עצמו, מקצה שלם שיש לו פודיום משל עצמו אבל בשביל שתהיה האפשרות להיות אלוף העולם, חייבים לסיים את שני השלבים הראשונים וללחוץ בהם על הבאזר. בזכות מדליית הארד מהשנה שעברה, ידעתי שהשנה אני בא עם הרבה ציפיות להצליח. האתגר הכי גדול שהיה לי במהלך התחרות זה היה הרגעים שלפני שלב 1. ידעתי שאם אני לא לוחץ שם על הבאזר, פה נגמרת התחרות. אני ידעתי שלא משנה לי הזהב של השלב הזה, אני באתי לקחת את האליפות, אז הייתי מאוד לחוץ והתחריתי בזהירות״.
״בשלב 1 התמודדתי מול 173 מתחרים וסיימתי במקום טוב. הדירוג במקצים משפיע על סדר העלייה, ובזכות התוצאה הטובה שלי עליתי להתחרות בין האחרונים בשלב 2. שלב 2 היה קשה מאוד ומתוך 104 המתחרים שהגיעו אליו, חוץ מ 3 מתחרים (שאני ביניהם) אף אחד לא הצליח ללחוץ על הבאזר. עליתי למסלול בידיעה שאם אני עושה באזר, אני בוודאות מסיים לפחות טופ 3 בעולם, את שלב 2 סיימתי במקום הראשון ולחצתי על הבאזר״.
ומה היה בשלב הגמר?
״לגמר העפילו 73 מתחרים, הספורטאים הטובים ביותר בעולם. בזכות המקום שסיימתי בו בשלב 2 אני עליתי אחרון בסדר העלייה לגמר. הגעתי לגמר במצב שמובטח לי טופ 3 בעולם, ובגלל זה הגעתי רגוע ובמצב מנטלי טוב. עשיתי את המסלול במהירות שיא. הגעתי למכשול שבו כולם נפלו. אבל המסלול שלי היה מהיר מכולם בפער. נתתי את כל כולי והגעתי לשם בתוך 1:31 דקות. מקומות 2 ו-3 של שלב 3 הגיעו לאותו המקום ב-1:50 דקות ו- 1:55 דקות, שזה נחשב פער עצום במסלול כ"כ מהיר".
"העניין הוא שהשניים האלו לא סגרו מסלול בשלב 2. כך יצא שהפער ביני לבין המקום השני באליפות העולם עומד על כמעט חצי דקה (1:59 דקות), והמקום השלישי נפל במכשול מספר 6 (כשאני צלחתי אותו והגעתי ל-7). בנוסף לאליפות העולם זכיתי גם מקום שני במסלול סיבולת שהיה שם בנוסף כתחרות בפני עצמה. ומקום ראשון בOvaroll, שזה מנצח מי שיש לו את הממוצע דירוג הכי טוב. בסה"כ סיימתי את התחרות עם 3 מדליות זהב ומדליית כסף, בנוסף לגביע של אליפות העולם״.
מה הנינג׳ה נותנת לך ביום יום?
״הנינג׳ה שינתה אותי המון מבחינה מנטלית. אני מרגיש הרבה יותר חזק, ועם הרבה יותר ביטחון ממה שהיה לי לפני הנינג׳ה. מאחורי הזכייה שלי עומדים שנים של אימונים קשים, משפחה תומכת, בעיקר הסבתות שלי, וליווי צמוד מזה 4 שנים של המאמן גיל מרנץ, (זוכה העונה השנייה של התוכנית נינג'ה ישראל) שבבעלותו מתחמי ninja school״.
מה המטרות והשאיפות שלך בנינג׳ה?
״המטרה הבאה שלי בתחום זה להגיע לתוכנית נינג׳ה ישראל, ולא רק להגיע לשם אלא לנצח. זאת באמת המטרה הכי גדולה שלי מאז שאני קטן״.
