1. פיאסטרי מול לנדו
נראה שאליפות הנהגים נסגרה בזנדוורט לטובת פיאסטרי. מכה של 25 נקודות הפרש כאשר המאבק הוא בין נהגים שווים במכוניות שווות עם יתרון גדול על כל המכוניות. האחרות, היא דבר כמעט בלתי אפשרי להתאושש ממנו. לנדו זקוק עכשיו לפרישה של פיאסטרי עם תוצאה טובה עבורו בכדי לפתוח מחדש את האליפות.
ראינו את זה בעבר למשל ב-2016 עם האליפות של רוזברג לאחר הפרישה של המילטון במלזיה. לניקו היה מספיק הפרש בכדי לא להיות חייב לנצח את לואיס כמעט בכל מרוץ והלחץ כן לנצח הכל עבר להמילטון וזה כמעט בלתי אפשרי.
מעבר לכך, אפילו ברמת ההתקוטטות יש למוביל יתרון כי בתאונה ישירה עכשיו עם נזק שווה לשניהם, לנדו מפסיד יותר מפיאסטרי. ראינו את זה קורה בין המילטון לוורסטאפן ב-21. אז אפילו אם יש שאומרים שהדברים עכשיו פשוטים יותר עבור לנדו שחייב לנצח כמעט הכל, בפועל זה לא יספיק לו מול פיאסטרי כי אוסקר פשוט טוב מדי ולא עושה טעויות קשות.
לא רוצים לפספס שום דבר? הצטרפו לאלפי החברים שלנו בערוץ ה-WhatsApp הרשמי ותקבלו גם אתם את כל העדכונים, החדשות והמבחנים לפני כולם, וגם תוכן ייחודי! לחצו על הלינק >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-WhatsApp ואל תשכחו גם ללחוץ על הפעמון!
כמסלול מאתגר ושמהירות המכוניות בו ממש מורגשת, זנדוורט מדהים. השילוב של פניות מהירות עם שינויי גובה מהפנט, אבל פשוט לא ניתן לעקוף בו. זה כמו הונגרורינג משופר. מסלול שיכול להיות מדהים לפורמולה 3, אבל קטן מדי עבור פורמולה 1.
הניסיון לפתור את הבעיה שישורת הזינוק סיום קצרה מדי מדי אפילו עם DRS, בעזרת השיפוע של הפנייה האחרונה, פשוט לא מספיק. הכניסה לטרזן צרה מאד ובקו הפנימי המסלול משובש וקופצני ומקשה מאד על עקיפה קלאסית תחת בלימה. בסוף המרוץ אדג׳אר בחדר ההתאוששות סיפר לוורסטאפן ולפיאסטרי שהוא בכלל לא לקח את הקו הפנימי בהגנה מול לקלר כי הוא יכול היה לבלום כל כך יותר מאוחר בקו המרוץ. זה מעניין כי אפילו בשנות השבעים והשמונים עם המסלול המלא והאימתני, עם ישורת כפולה באורכה, עקיפה תחת בלימה בקו הפנימי לטרזן לא הייתה פשוטה. תראו מה קרה לפרוסט בניסיון העקיפה על פיקה ב-83.
היו במרוץ 3 ניסיונות עקיפה עם חקירה שלעניות דעתי צריך להתעכב עליהם: סאיינז על לאוסון, לקלר על ראסל ואנטונלי על לקלר.
בהנחה שאנחנו לא רוצים לייצור עוד מסלול שאי אפשר לעקוף בו מלבד מונקו ובהבנה שאפילו עם יתרון מהירות של השנייה להקפה, עקיפה בזנדוורט קשה, צריך לקבל שבעיקרון צריך לעודד נהגים לנסות לעקוף אם הם מזהים הזדמנות.
המקרה של סאיינז ולאוסון בטרזן הוא קלאסי לזנדוורט מאז ומעולם. כתבו ביו טיוב זנדוורט 1977 ותראו מה קרה לאנדרטי כשניסה לעקוף מבחוץ בטרזן את האנט ואז תשוו לווילנב על ג׳ונס ב-79.
הניסיון של סאיינז על לאוסון לכאורה לגיטימי, אבל לפי ההנחיות החדשות, כאשר עוקפים מבחוץ צריכים להיות לפחות מיושרים עם המכונית בקו הפנימי ולא מספיק להיות רק חצי מכונית במקביל, כמו במקרה ההפוך. העניין הוא שלאוסון ממש סובב את הראש שמאלה וראה את סאיינז מגיע והחליט לדחוק אותו החוצה. כאן הבעיה עם ההחלטה של השופטים. אי אפשר להעניש את לאוסון למרות שהוא בחר לדחוק את סאיינז כי לסאיינז לא הייתה זכות, אבל בין זה לבין להעניש את סאיינז, יש הבדל ענק. אני פשוט לא מבין איך הפכו את זה מתאונת מרוצים להטלת כל האשמה על קרלוס.
התאונה השנייה הייתה בעקיפה של לקלר על ראסל. הטענה הראשונה שעלתה הייתה שלקלר תקף מרחוק מדי, אבל הוא היה לצד ראסל אפילו אם לא יישר קו והחשוב מכל הוא שלקלר עבר מהקו החיצוני בפנייה הראשונה לקו הפנימי בפנייה השנייה ולכן מספיק שהוא היה רק חצי מכונית לצד ראסל.
הטענה השנייה הייתה שלקלר יצא מהמסלול בעת העקיפה, אבל ההילוך החוזר היה גבולי ונראה שאיך שהוא לפחות גלגל אחד של לקלר היה בתוך המסלול בעת העקיפה. פוקס אולי, אבל זה מה שיפה בספורט הזה ונראה לי שאנחנו רוצים לעודד ניסיונות כאלה.
אז איפה עובר הקו שבין ניסיון לגיטימי לטעמי כמו של לקלר על ראסל לניסיון לא לגיטימי כמו של אנטונלי על לקלר? התשובה קשה כי אני בטוח שאנטונלי לא רצה לרסק את לקלר וקשה עוד יותר לנהג להעריך שניסיון העקיפה שלו אבוד לפני שהוא מחוייב לו כבר. בנקודה הזאת ההחלטה האם הייתה עבירה הופכת להיות תלויה בתוצאה של ניסיון העקיפה. אם אנטונלי לא היה יוצר מגע עם לקלר אז כולנו היינו זוכרים את זה כרגע מותח במיוחד ואם אנטונלי היה מצליח איך שהוא בנס לעקוף, היינו זוכרים את זה כאחת העקיפות הגדולות לפחות של העונה, אבל ברגע שזה לא הצליח ונוצר מגע שפגע באחר, העונש מתחייב ומוצדק.
אם כבר מדברים על עקיפות וסיכונים, אי אפשר להתעלם מאולי עקיפת העונה שעשה וורסטאפן על לנדו בהקפה הראשונה בפניית הוגנהולץ. התעוזה שלו להישאר צד לצד דרך הפנייה המהירה הקודמת, היכולת הפנטסטית שלו להציל את ההחלקה על החול בקו החיצוני, להשתלט על המכונית ולהצליח להאט מספיק בשביל פניית הוגנהולץ, הייתה מדהימה. לפי דעתי לנדו נבהל שמקס הולך להתרסק ולכן היסס קצת ואם לא אז ייתכן שהיה נוצר מגע, אבל אלה הם בדיוק רגעי הקסם של הספורט הזה וצריך לנצור אותם כשהם קורים!
חייבים גם לשבח את אדג׳אר על סופ״ש מרשים מאד. הוא הוציא כל מה שיש במכונית שלו ויותר בדירוג ובמרוץ לא נכנע ללחץ חזק ללא הפסקה מלקלר ושמר את מקס בטווח עקיצה. אני די בטוח שאיזק הבין שאין לו מה להתאבד עם איזו פעולה שתסכן את וורסטאפן, אבל הוא לא הפסיק לתת את המקסימום ואני בטוח שמרקו הושפע מההופעה הזו. רק שלא יזרקו אותו כל כך מוקדם להיות בן הזוג של וורסטאפן! זו כבר יריה ברגל שאני מאמין שרד בול הבינו שלא כדאי לעשות.
