נובאק ג'וקוביץ' צירף ביוני 2019 את גוראן איבניסביץ' לצוות שלו, מי שהפך בסופו של דבר למאמן הראשי שלו ב-5 השנים האחרונות. משחקן טוב עם 15 תארי גראנד סלאם, הפך איבניסביץ' את הג'וקר לשחקן הטוב בכל הזמנים עם 24 תארים - זכייה ב-9 מתוך 19 טורנירי הגראנד סלאם האחרונים שהתקיימו, למרות שהוא לא השתתף ב-3 בגלל הרחקה וחגג לאחרונה 36.
אלא שבתחילת השבוע הפתיע ג'וקוביץ' כשהודיע על פרידה מהמאמן הקרואטי, בעצמו זוכה תואר גראנד סלאם - ווימבלדון 2001, רק זמן קצר לאחר שפרש משני טורנירים בארצות הברית והודיע שהוא "לוקח זמן לעצמו". כעת, בראיון מקיף שהעניק לתקשורת בארצו, הוא מסביר את סיבת הפרידה, ולא בטוח שהיא כל כך פשוטה.
"אין באמת סיבה "אמיתית" אחת לפיצול. סיבה מרכזית היא תחושת רוויה ועייפות. אלו באמת היו חמש שנים קשות ואינטנסיביות", אמר ל-Sport Klub. "אנשים שוכחים את התקופה ההיא בתקופת נגיף הקורונה. הם שוכחים שהוא סומן ברגע אחד כנבל הגדול ביותר על פני כדור הארץ בגלל שלא הסכים להתחסן. זאת אומרת, תמיד היינו באיזשהו תחושה שאולי עוד רגע זה נגמר. אז כן, הגענו לרמה מסוימת של רוויה, כמו שאני אוהב להגיד: 'עייפות חומרית'".
"אבל בשורה התחתונה, בעצם, נמאס לי ממנו, ולו נמאס ממני. בכל מקרה לא הרגשתי שאני יכול לעזור לו יותר. שמתי לב לראשונה לתחושה, אם אני כנה לגמרי, בשנה שעברה בארה"ב. אחרי ההפסד בווימבלדון הוא לקח את זה קשה מאוד. כמובן שהשחקן תמיד מושפע, אבל כמאמן ההפסד הזה באמת היכה בי קשה. כמובן, כל הברכות לאלקארז, בסופו של יום. הוא היה השחקן הטוב יותר, אבל נקודה אחת או שתיים פה ושם, זה היה יכול בקלות להיגמר אחרת".
"אחרי ההפסד ההוא בווימבלדון, זו הייתה רק שאלה אם הפרידה תהיה בסוף השנה, או בשלב מסוים של השנה הזו (2024)", המשיך. "אולי בדיעבד אפשר לומר שזה היה צריך להיות בסוף השנה שעברה, אבל אחרי אליפות ארצות הברית הפתוחה עברתי בעצמי ניתוח בברך ולא יכולתי להמשיך ללוות אותו לטורנירים כי שהוא ציפה ממני".