הוא אומנם רק בן 20, אבל נדמה שבלסינג אפריפה נמצא בתודעה שלנו כבר שנים ארוכות. בכל זאת, לפני כמעט שנתיים הוא זכה באליפות העולם עד גיל 20 בריצת 200 מטר, בשנה שעברה הוא הוסיף לעצמו גם את תואר אלוף אירופה, והוא לא מפסיק לשבור שיאים בריצות הקצרות, כשרק לאחרונה השווה פעמיים את שיא ישראל ב-100 מטר. זו הסיבה שהוא אחד האתלטים הבכירים ביותר, לא רק מבחינת ישראל, שיתחרה היום (ראשון) בגראנד סלאם ירושלים באתלטיקה, התחרות הבין-לאומית הגדולה ביותר בישראל מאז ה-7 באוקטובר. רגע לפני, הוא התפנה לראיון מיוחד, בו שיתף בתחושות – בנוגע לספורט ובכלל.

בלסינג אפריפה (צילום: אלון חן)
אפריפה | צילום: אלון חן

קודם כל, מבחינה אישית, אתה נמצא בכושר מעולה לאחרונה ושברת שיאים. מה אתה מצפה מעצמך בתחרות הזאת?

"אני מצפה שיהיו לי פה מתחרים טובים שימשכו אותי קדימה. אני מאוד רוצה להרוויח פה הרבה נקודות דירוג לקראת אליפות אירופה שתהיה בקרוב ולקראת המשחקים האולימפיים. התחרות הזאת מקבלת יותר חשיבות אחרי המלחמה ואני רוצה לעשות קצת טוב לאנשים. כמובן שאני אחשוב ואזכור את הנופלים במלחמה שזה דבר מאוד חשוב בשבילי. אני מכוון מאוד גבוה ומקווה לעשות לפחות שיא עונתי שלי. המסלול ומזג האוויר כאן מצוינים".

זו תחרות בין-לאומית גדולה בישראל בימים לא פשוטים, איך אתה מרגיש עם זה?

"קודם כל זה מאוד מאוד משמעותי שזה בבית. אני יכול לספר על עצמי שאני אדם מאוד מאמין ואני תמיד מרגיש שבמקום הזה, אצטדיון גבעת רם בירושלים, יש איזו רוח קודש כזאת שעוזרת לי. הרבה דברים טובים קורים כאן. אני שמח שיבוא קהל ישראלי שיראה אותנו ויעודד אותנו בתקופה הקשה הזאת".

 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by איגוד האתלטיקה בישראל IAA (@israel_athletics)

 

מה הקולגות שלך ממדינות אחרות אומרים על להגיע לכאן ומה שקורה כאן?

"האמת שלא דיברו איתי כל כך על המצב פה, כנראה שהם פחות וחושבים ומודעים למה שקורה כאן. האמת שהופתעתי שהרבה מאוד אתלטים רצו להגיע לתחרות כאן והייתי צריך להגיד להם שכבר אי אפשר וההרשמה לתחרות הסתיימה. היה מה שנקרא 'אובר בוקינג'".

ספר לי קצת על 7 באוקטובר שלך. איפה היית?

"הייתי אצל חברה שלי באור עקיבא. קמנו שנינו בבוקר ופתאום אמא שלה אמרה לנו שיש חדירה של מחבלים. חשבנו בהתחלה שזה לא משהו חמור כל כך. פתחנו את הטלוויזיה וראינו את התמונות הקשות של חדירת המחבלים לישראל. ראינו שיש הרבה אזעקות והבנו שמשהו נורא קורה כאן. היינו שנינו בהלם, קפאנו. הרגשנו כאילו מישהו עשה סטופ לעולם. עד היום אני לא בדיוק מבין איך זה קרה. היו כמה ימים בהתחלה שזה פגע לנו בשגרה וקצת הפסקנו להתאמן. אבל אז הבנו שחייבים לחזור לשגרה ולספורט כדי לשמור על הרמה ועל המטרות לקראת ההמשך".

מה אתה אומר על זה שכרגע אנחנו די מוקצים בעולם? נתקלת באנטישמיות?

"אני יכול להגיד שאני דווקא מופתע שלא ספגתי שום התנהגות שונה. הייתי מצפה לקבל איזשהו מבט שונה או משהו כזה. לא ראיתי הפגנות או מחאות ברחובות. אני מודע לזה שבכל מיני מקומות בעולם היו הפגנות נגד ישראל ואפילו שמעתי על מה שקרה לנבחרת הג'ודו ביפן, אבל לי זה לא קרה".

בלסינג אפריפה (צילום: איגוד האתלטיקה)
אפריפה באליפות העולם עד גיל 20 | צילום: איגוד האתלטיקה

מה המטרה שלך מעצמך בתחרות הזאת?

"חד משמעית אני מכוון לפודיום, לא חושב על שום דבר אחר. מעולם לא הייתי בפודיום בתחרות בסדר גודל כזה באולם פתוח ומאוד חשוב לי לעשות את זה פה בירושלים. אנשים שאולי נמצאים קצת מחוץ לאתלטיקה לא מבינים כמה גדולה התחרות הזאת, אבל היא מאוד משמעותית ומאוד יוקרתית, במיוחד כשהיא מתקיימת כל כך קרוב למשחקים האולימפיים".

אי אפשר בלי להסתכל כבר קדימה לאולימפיאדה. אתה מתרגש?

"אני לא מדבר עדיין כל כך על המשחקים האולימפיים, אבל אני יודע שלאירוע הזה אני חייב להגיע בשיא שלי ולעשות שם הכי טוב שאני יכול. זה הדבר שאני מחכה לו כל כך הרבה זמן ושם אני פשוט רוצה לבוא ולרוץ הכי מהר שאני יכול".

מה הציפיות מעצמך שם?

"קודם כל חצי גמר ואם אפשר יותר – אז יותר. אני מאמין בעצמי. אם הגעתי לכל דבר בחיים שלי בזכות עצמי והיכולת שלי, אז אני מאמין שהשמיים הם הגבול".