למרות שנושא צמצום הפערים בתחום הספורט בחברה הערבית עולה מעת לעת על סדר יומה של הממשלה, ובשנים האחרונות אף התקבלו כמה החלטות בנושא, לפי דו"ח מיוחד שנכתב לבקשת יו״ר ועדת המשנה לספורט חה״כ סימון דוידסון והופק ע"י מרכז המחקר בכנסת, עולה כי שילוב החברה הערבית בענפי הספורט נמוך לעומת מספרם באוכלוסייה, וחסרים להם מתקנים ומועדונים, לעומת המגזר היהודי.

לפי הדו"ח, בשנת 2022 הספורטאים הערבים היוו 14% מכלל הספורטאים הפעילים - למרות שהמגזר הערבי מהווה 21% מהאוכלוסייה. הזמינות של מתקני הספורט ברשויות הערביות נמוכה ב-38% מזו שברשויות היהודיות. ברשויות היהודיות יותר מפי שלושה מתקני אתלטיקה ויותר מפי שבעה מגרשי טניס ובריכות שחייה לתושב לעומת הרשויות הערביות.

מגרש כדורגל (צילום: sharpshutter, shutterstock)
מגרש כדורגל | צילום: sharpshutter, shutterstock

תשתית הספורט בחברה הערבית בישראל נחשבת לפחות מפותחת מזו שבאוכלוסייה הכללית. קיימים פערים בתחומים שונים הקשורים לעניין: מספר נמוך יחסית של אנשים שעוסקים בספורט עממי ובפעילות גופנית, מחסור במתקני ספורט מסוגים שונים במענה לצרכים של הרשויות המקומיות וגופי הספורט בחברה הערבית, מספר נמוך יחסית של ספורטאים פעילים בספורט התחרותי וכן מספר נמוך יחסית של מועדוני ספורט בענפי הספורט השונים.

הדו"ח מצא כי יש פערים משמעותיים לרעת החברה הערבית בפריסת מתקני הספורט ברחבי המדינה. מצב זה עלול להוות פגיעה בשוויון ההזדמנויות ובאפשרות של ילדים ובני נוער מהחברה הערבית לעסוק בענפי הספורט השונים ולמצות את הפוטנציאל הספורטיבי שלהם. כיוון שלפי מחקרים יש קשר ישיר בין עיסוק בספורט להשפעות כלכליות וחברתיות חיוביות. ולכן המליץ מבקר המדינה שהגופים הנוגעים לדבר יפעלו לצמצום הפערים במתקני הספורט השונים ברשויות הנמצאות בדירוג כלכלי חברתי נמוך ובכלל זה ברשויות הערביות.

סימון דוידסון (צילום: אלעד גוטמן)
סימון דוידסון | צילום: אלעד גוטמן

אגב, שילוב הספורטאים הערבים בענף הכדורגל הוא דווקא גבוה במיוחד. כרבע מקבוצות הכדורגל הפעילות נמצאות ברשויות הערביות (485 קבוצות). מתוך 14,843 ספורטאים ערבים בענפים הקבוצתיים, כ-11,000 מתוכם עוסקים בכדורגל וברשויות הערביות דווקא קיים פער של 10% לטובה במספר מגרשי כדורגל לתושב, לעומת רשויות במגזר היהודי.

יו״ר ועדת המשנה לספורט חה״כ סימון דוידסון: "בדו"ח שהופק לבקשתי נמצא כי קיימים פערים משמעותיים לרעת החברה הערבית בפריסת מתקני הספורט ברחבי המדינה. אנחנו מכירים את המחקרים לפיהם יש קשר ישיר בין עיסוק בספורט להשפעות כלכליות וחברתיות חיוביות. הפערים הללו עלולים ליצור פגיעה באפשרות של ילדים ובני נוער מהחברה הערבית לעסוק בענפי הספורט השונים ולמצות את הפוטנציאל הספורטיבי שלהם, אני מאמין כי ילד עסוק הוא ילד בריא ואני בטוח כי צמצום הפערים הם אינטרס של כולנו שיוביל להשפעות חיוביות בחברה הישראלית כולה".