לציון 100 ימים לפתיחת מלחמת "חרבות ברזל" ולחטיפת מאות אזרחים ישראלים מבתיהם, מתקיימת עצרת "24 שעות" בכיכר החטופים בתל אביב. אחת הנואמות הבוקר (ראשון) הייתה יושבת ראש הוועד האולימפי הישראלי, יעל ארד, שריגשה את המשפחות בדבריה.
"בוקר 100 הימים", פתחה המדליסטית האולימפית הראשונה של ישראל. "אני באה לכאן לכיכר כמעט כל שבת מזה 14 שבתות וחווה כאן עצב, זעם, חרדה ותקווה. גם אתמול בערב הייתי כאן ורציתי לצעוק כמו סיגלית כהן אמא של אוריה, או כמו דניאל אלוני שחזרה מהשבי. הרבה מהחטופים הם בגיל של הילדים שלי ואחד הדברים שהכי מורכבים לכל אחד ואחת מאיתנו אני חושבת זו המחשבה הקשה מנשוא על איך הייתי מתמודדת אם אחד מהם היה תום שלי או דניאל...מה שאתם עוברים זה מטלטל".
"ה-7 באוקטובר, השבת השחורה, זהו אחד הימים האפלים בתולדות האנושות", המשיכה ארד. "לצד הזוועות שקרו שם לאחים ולאחיות שלנו גם גילינו את האיכויות האנושיות של אנשי העוטף – ילדים וילדות, צעירות וצעירים, מבוגרות ומבוגרים. אתם נאלצתם להגיע לקצה גבול היכולת האנושית, התעליתם מעל כל דמיון, בלחימה על חייכם בממ"ד, בלחימה בכיתות הכוננות ומאבקי החטיפה. החטופות והחטופים יושבים שם עם אפס ביטחון אישי, ללא יכולת בסיסית להניע איברים, בפחד ובחרדת חיים, ברעב, בקור ובכאבים.
"זו חובה שלנו להחזיר אותם הביתה - עכשיו, לחבק אותם, לשקם אותם, להעניק להם את הביטחון שוודאי אבד.
136 אנשים מגיל שנה עד 85 במאה ה-21 יושבים במנהרות קצת יותר משעה מתל אביב ואנחנו לא מצליחים להחזיר אותם הביתה. אני יודעת שהם עושים הכל לשרוד, לעזור לפצועים, לחולים, אבל זה לא אנושי – לשבת ליד מפלצות אדם בטחב, מתחת לאדמה בלי לדעת מתי יוכלו לחזור הביתה אם בכלל. הספורט הישראלי איתכם, אתם בליבינו וכל דגל ישראל שמונף בכל מדינה בעולם בכל תחרות הוא בשבילכם! אני, יעל ארד, אזרחית ישראלית, לא רוצה לקום עוד יום אחד כאן במדינה בלי שהחטופים ישנים במיטה שלהם!".