לא בפעם הראשונה בקריירה, אנסטסיה גורבנקו שברה שיא. אלא שהפעם זה שיא היסטורי ומכובד במיוחד: מדליה ראשונה אי פעם באליפות העולם לשחייה, כולל שבירת שיא ישראלי, כשהיא זכתה במדליית כסף באליפות העולם בשחייה המתקיימת בקטאר. בראיון ראשון אחרי השחייה היא מספרת על הקרב הצמוד בגמר, קריאות הבוז הצורמות מיד אחרי היציאה מהבריכה וההתרגשות לעמוד על הפודיום.

"זה כבוד גדול לעשות את זה על אדמת קטאר בשביל המדינה", פותחת גורבנקו בת ה-20 כשעה לאחר שקיבלה את המדליה על המקום השני והמכובד במשחה ל-400 מטר מעורב. "אני מקווה שאני לא האחרונה שאעשה את זה ושאני אפתח את הדלת לבאים. אני שמחה שאני מראה לעולם שמדינה קטנה כמו ישראל יכולה לזכות במדליה באליפות העולם. אני יכולה לספר שתוך כדי המשחה שרתי לעצמי שיר כדי להיות רגועה. תוך כדי המשחה ראיתי שאני מתקדמת טוב ושהבריטית ששחתה לידי תהיה האתגר שלי. ברור שרציתי לנצח אבל לא תמיד מקבלים הכל. אחרי השבוע הזה זה הישג ענק".

גורבנקו אחרי המשחה בו זכתה במדליית כסף (צילום: סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה)
גורבנקו מיד בסיום המשחה | צילום: סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה

מיד אחרי המשחה קיבלת קריאות "בוז" צורמות בראיון, זה פגע בך?

"אני יכולה לספר שהיו הרבה קריאות במהלך השבוע. אני שוחה עם אטמים ואוזניות אז לא שמעתי. אחרי המשחה, שהייתי בו לחוצה כי ידעתי שאני אוכל לעשות משהו מיוחד, הייתי בשוק מהכול. הייתי בשוק מההישג, מהכאב בגוף. אבל האמת שלא שמעתי כי היה המון רעש. המראיין אוהב אותי ואמר לי לא להקשיב לבוז ורק להסתכל לו בעיניים ולהתעלם וזה מה שעשיתי".

איך הרגשת עם ההבנה שזכית במדליה?

"היו לי דמעות בעיניים מההתרגשות, מההבנה שהשבוע העמוס הזה, עם העליות והירידות, נגמר. רק אחר כך שמעתי על קריאות הבוז, אבל המתחרות שהיו איתי בפודיום חיבקו אותי והרימו אותי. מרגש לעשות את הרגע הזה דווקא בקטאר. אני מתאמנת עם המון שחייניות איכותיות ומין הסתם אני מצפה מעצמי להיות ברמות הכי גבוהות בעולם. אני מקדישה את המדליה למתן אנגרסט מקרית ביאליק, סמ"ר בן 21 שנחטף ב-7 באוקטובר, שלמד איתי בכיתה וחטוף עכשיו בעזה".

גורבנקו לאחר הזכייה  (קרדיט: סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה) (צילום: ספורט 5)
גורבנקו מאושרת | צילום: ספורט 5

את שמחה שעשית את זה דווקא בקטאר?

"קודם כל מרגש להיות פה עם הדגל שלנו. מין הסתם כן רציתי לזכות בזהב, אבל לפחות הצלחתי לשפר את השיא הישראלי ואני גאה בעצמי שלא וויתרתי עד הסוף. אני מאושרת שעשיתי את זה "על הראש שלהם". אני מאוד מרוצה ממה שעשיתי ואני מקווה להמשיך בכושר הטוב שלי לקראת העתיד".

מרגישה פספוס על הזהב שהיה כל כך קרוב אלייך?

"תוך כדי המשחה הבנתי שאנחנו מאוד צמודות. במטרים האחרונים ראיתי שחור בעיניים מרוב כאב. היה לי איזה שוק בסיום המשחה. לא באמת הבנתי מה עשיתי ברגע שנגעתי בקיר, הגוף עדיין בשוק. למרות ההפסד, היה כיף ואני בטוחה שאנשים נהנו לצפות. ידעתי שזה יהיה משחה צמוד. אני מתכננת לשחות את המשחה הזה גם במשחקים האולימפיים ואני חושבת שיש לי עוד דרך ארוכה".