(התמונה הראשית באדיבות מני אלגריסי, הפועל אשדוד)
הפועל אשדוד חגגה אמש (שני) עד השעות הקטנות את הזכייה המדהימה וההיסטורית באליפות שהשלימה טראבל של תארים - אחרי הזכיות בגביע המדינה ובגביע ווינר-שופטים. זו הייתה עונה היסטורית בכדוריד הישראלי, בטח עבור מועדון, שבדיוק לפני עשור רשם את עונת הבכורה שלו בליגת העל, שבכלל הסתיימה בירידה ליגה, ולאחר מכן בחזרה. בשנים האחרונות אשדוד ביססה את עצמה, בזכולת והגאווה - בטופ של הכדוריד הישראלי, ורשמה רגעים היסטורים ומרגשים.
אנדראה ווקייביץ', המאמן הסרבי של אשדוד, שנמצא בישראל כבר 7 שנים, והיה גם למאמן הזר הראשון שמוביל קבוצה לזכייה כאן בדאבל ובטראבל - שיתף בכנות בכל התחושות שליוו אותו העונה בדרך לרגעי השיא. "אני פותח בבוקר את המסרונים, ואחד מהם - מגיע מטל פאר שעבדתי איתו בדימונה, והוא רושם לי - 'ברכות קואץ', אתה סיפור סינדרלה. הגעת לישראל לדימונה, בליגה השלישית, ותוך 4 שנים הבאת אותה לליגת העל. ועכשיו, תגיד חלמת על ההישג הזה?' זה מדהים - התרגשתי.
אני בספק אם בדימונה בזמנו האמינו שתוך כמה שנים נגיע לליגת העל, אבל בהחלט שחלמתי שיום אחד אקבל הזדמנות להוביל מועדון מפואר כמו אשדוד, ולהגיע להישגים כאלו. זו הגשמת חלום עבור כל מאמן. זה רגע שאני יכול לשתף, שהיו גם כאלו שפחדו מדרך העבודה שלי. הם אומנם האמינו בי, אבל לכולם היה ברור, שלשחזר את התארים ההיסטוריים שאולג בוטנקו עשה עבור אשדוד בשנים האחרונות ולהיכנס לנעליים שלו, זה אתגר ענק. ענק, וזה מדהים. רציתי להמשיך את הדרך שלו. הוא מאמן גדול, וזה סיפוק ענק לסיים עונה כזו עם טראבל".
הספקות ברורים, עד לעונה הזו הדרכת בסה"כ ב-4-5 משחקים ברמת ליגת העל, בדימונה. תתייחס בבקשה באופן יותר ספציפי לחששות לגביך בתחילת העונה.
"אני מדגיש, אנשים האמינו בי, אבל חששו מהדרך שלי - והיא ניצחה בסופו של דבר. יש כאן בישראל עדיין גישה קצת שונה. יש כאלו שחיים וחושבים שהגישה שהייתה פעם במזרח אירופה - היא הנכונה. שמאמן צריך להיות קשוח, עם דיסטנס, אבל זה לא לתת רק ידע. אם אתה רוצה ששחקנים יבטחו במאמן, אתה לא צריך להראות להם כוח. וכוחניות בעיני זה דבר אפילו די מגעיל. שחקנים יודעים מה העבודה שהם צריכים לעשות, ואני צריך לתת להם את המסגרת כדי שהם יהיו התמונה הראשית".
"אולי אני לא מאמן רגיל, אבל אני לא מוותר לעצמי - ובטח לא על הדרך שאני מאמין. אני רוצה לשתף אהבה עם כולם, וכמובן שיידעו להחזיר. שמע, כילד ששיחק כדוריד, גדלתי בתוך האווירה הזו של כוח, דיסטנס. היה לי מאמן ענק, אבל מאוד קשוח. הבטחתי לעצמי כילד, שיום אחד אני אהיה מאמן עם גישה שונה. זה היילייט של הקריירה שלי - להראות לאנשים שזה אפשרי גם בדרך אחרת".
איך אתה מסכם את העונה?
"קבענו בה שיאים. השגנו את כמות הנקודות הגבוהה ביותר שהמועדון השיג. עשינו רצף של 9 ניצחונות. הגעמנו לגמרים. לקחנו את התארים. היה לנו קו מאוד ברור, מההתחלה ועד הסוף. כן, נאלצנו לעשות שינויים בדרך. קיבלנו החלטה להחליף שוער. איגור ארסיץ' הוא שוער מעולה, אבל הוא לא הצליח כאן וברגע שהחלטנו ללכת על מילאן קוסאנוביץ' - זה היה ברור שהוא יהיה הערך המוסף שלנו. אין ספק, שהצירוף שלו עשה תפנית משמעותית בדרך שלנו. במקביל, חשבנו לצרף פיבוט, אבל ברגע שסטפן איליץ' השתחרר מהפועל ראשל"צ, לרגע לא היססתי לחטוף אותו".
ווקייביץ' מבקש להדגיש: "יש פה סגל של שחקנים אדיר. אני גאה להיות המאמן שלהם. יש פה שחקנים שהקריבו. אנשים מתקשים להבין, הופענו אתמול עם סגל קצר ביותר. בלי קושמרו. בלי ביטרמן. עם הרחקה של איתי סויסה בדקה העשירית. נאלצנו לתמרן עם 7 שחקנים. לחזור מפיגור של 4 שערים במחצית הראשונה. שחקנים לא שיחקו בעמדות שלהם. היה הרבה לחץ ועומס. וזה בדיוק המשחק שהדגיש עד כמה הקבוצה הזו לא נכנעת ולא מוותרת, ויש לה לב ענק".
אתה שלם עם הבחירה של ריסטו וויצ'יץ' כ-MVP של הסדרה?
"אם היית בוחר בסטלמן, בעומר גרא, בניבו לוי, בבאביץ', בקוסאנוביץ', בשחר לוין, באיליץ', בסויסה שעשה עבודה מדהימה - גם לא היית טועה - כי אנחנו קבוצה, אבל ריסטו ראוי ביותר. מאוד. אין לך מושג כמה שמחתי שהצלחנו להחתים אותו. הוא שחקן עם קריירה גדולה, בליגות בסלובניה, בצרפת, בקבוצת על כמו ורדר סקופיה ממקדוניה. יש לו את כל החבילה. מהירות, כוח, הגנה, זריקה, חדירה. הוא לא מאבד שליטה לרגע. הוא מקצוען. הוא לא נופל בלחץ, בשום מעמד. הוא תמיד מרוכז. הוא תמיד הוא עצמו. הוא ראוי 100 אחוז לתואר".
ביום שלמחרת סיום העונה, אתה מרגיש שעכשיו מעריכים אותך? ומכיוון שאתה ממשיך עם אשדוד - לאן פני הקבוצה בעונה הבאה?
"בהחלט אנשים עכשיו מעריכים אותי יותר, אבל זה ספורט. אנשים זוכרים את היום האחרון, ומה שהיה הוא כבר היסטוריה. צריך להביט קדימה. כשאני מביט על עצמי - אני שלם, אבל יותר מהכל גאה מאוד גאה בקבוצה שלי, ועל הזכות שהייתה לי לעבוד עם ארגון נהדר ועם שחקנים שלא מוותרים. שחקנים עם לב ענק. שדוחפים לעבוד יותר ויותר קשה. כל מי שמעריך ספורט ראה אתמול, הכל. ידענו להרים את עצמנו ולנצח ברגעים שקבוצות אחרות היו קורסות. ברור שהישג כזה משנה את מסלול הקריירה של מאמן. זו הצלחה ענקית".
במבט ראשוני לעונה הבאה - מהסגל הקיים ימשיכים ניבו לוי, ריסטו וויצ'יץ', עמית סטלמן, אלכסנדר באביץ', עמרי קושמרו, איתי סויסה, לו אקסברוד. יוסי ביטרמן שמחלים מפציעה חוזרת בברכו - טרם החליט אם לנסות לשוב, או לדבריו - "לפרוש בשיא". באשדוד ינסו להשאיר גם את עומר גרא, עימו הם ייפגשו היום ואת השוער עוז יצחק.
החילוף המשמעותי ביותר כרגע הוא בעמדת השוער - מילאן קוסאנוביץ' מסיים את דרכו אחרי 3 חודשים, ושב לסרביה - ומי שיעשה את הדרך ההפוכה הוא וטיסלב ורקיץ' - שוער נבחרת סרביה לשעבר ועטור ניסיון ותארים לאורך הקריירה. באשדוד כבר סיכמו עם מרכז נבחרת ישראל, אופיר כהן, ששיחק בעונה החולפת בנס ציונה.
שחקן נוסף שצפוי להצטרף הוא הפיבוט הסרבי דליבור סוקיץ' - אקס הפועל ראשל"צ והפועל קרית אונו. שחר לוין ואסף בן גוזי צפויים לפרוש, ובאשדוד יחזקו את אחת הפינות - ואחד המועמדים שמוזכר בהקשר הזה הוא עוז חממי מהפועל ראשל"צ ונבחרת ישראל. סטפן איליץ' ככל הנראה לא ימשיך.
