תחרויות ספורט נפרדות לטרנסים? החלטת איגוד השחייה העולמי (FINA) שלא לאפשר יותר לספורטאיות טרנסג'נדריות להשתתף בתחרויות לנשים ממשיכה לעורר סערה בעולם הספורט. לאחר ההודעה כי בשנים הקרובות יתקיימו תחרויות ייעודיות לטרנסג'נדרים, גופים נוספים הצטרפו למהלך ובראשם התאחדות הכדורגל הבינלאומית (פיפ"א), שהודיעה כי תבחן את האפשרות למנוע מכדורגלניות טרנסיות להשתתף בתחרויות. אל מול הקולות הגוברים שתומכים בהפרדה, מזהירה ד"ר איריס יעיש, מנהלת המרכז לטרנסג'נדרים באיכילוב, כי ההשלכות למהלך יכולות להיות הרסניות.
השתתפות של ספורטאיות טרנסג'נדריות בתחרויות לנשים בענפי הספורט השונים הפכה לסוגיה מעוררת מחלוקת שאיתה נדרשות להתמודד התאחדויות הספורט השונות. ביום ראשון הודיע איגוד השחייה הבינלאומי שיאסור על ספורטאיות טרנסג'נדריות להשתתף בתחרויות נשים.
באיגוד הבהירו שאם תהליך ההתאמה המגדרי לא הסתיים עד גיל 12, לספורטאית שהייתה בעבר גבר יש יתרון לא הוגן כלפי יריבותיה. האיסור נבע בעיקר בשל פריצתה המטאורית של ליה תומאס האמריקנית, שחיינית טרנסג'נדרית שעשתה היסטוריה וזכתה לאחרונה בשלל תארים במכללות תוך שהיא שוברת שיאים בסיטונאות.
71% מתוך 152 התאחדויות השחייה בעולם כבר קבעו כי ספורטאיות טרנסג'נדריות לא יוכלו להתחרות עם נשים ובתחרויות השונות תהיה קטגוריה מיוחדת שרק בה יוכלו להתחרות.
פיפ"א - הגוף המכריע בעולם הכדורגל - הכריז כי גם הוא בוחן את השתתפותן של טרנסג'נדריות בליגות הכדורגל השונות בעולם. "פיפ"א בוחנת כעת את תקנות הזכאות המגדרית שלה בהתייעצות עם מומחים ובעלי עניין", אמר דובר הארגון. "בשל רגישות העניין והעובדה שהתהליך צפוי להימשך בתקופה הקרובה, לא נוכל בשלב זה להגיב יותר מזה על התיקונים המוצעים".
סבסטיאן קו, נשיא איגוד האתלטיקה העולמי, התייחס לסוגיה והבהיר כי המהלך ייבחן גם בתחרויות אתלטיקה ובסוף השנה הנוכחית המועצה בראשותו תדון בתקנות. למרות הכעס מצד הספורטאיות הטרנסג'נדריות וארגונים נוספים, קו הבהיר כי הוא תומך במהלך של ההתאחדות השחייה הבינלאומית: "זו הפדרציה הראשונה שמצהירה ומבהירה את הכללים לטובת הספורט שהיא מייצגת".
גם התאחדות הרוגבי האוסטרלית הבהירה הלילה כי "חייבים לבצע מחקרים נוספים" לפני שמחזירים את השחקניות הטרנסג'נדריות לליגת הנשים.
בולט הסיפור של מרימת המשקולות לורל האברד, שהפכה בטוקיו 2020 לטרנסית הראשונה שמתחרה באולימפיאדה. למרות שרבים טענו כי היתרון הפיזיולוגי שלה הופך אותה למועמדת בכירה למדליית זהב ופוגע בהוגנות של התחרות, היא פסלה 3 פעמים ונשארה רק עם ההיסטוריה של עצם ההשתתפות.
"אנחנו בונים גטאות"
ד״ר איריס יעיש, מנהלת המרכז לטרנסג'נדרים בבית החולים איכילוב, מבינה את המהלך, אך מתנגדת אליו ומתריעה מפני ההשלכות החברתיות. "סוגית ההשתתפות של טרנסג'נדריות בתחרויות ספורט מבוססות כוח היא מורכבת. מצד אחד, אני מבינה את הבעייתיות כשרואים ספורטאית טרנסג'נדרית שבעבר התחרתה מול גברים והפסידה ועכשיו עברה התאמה מגדרית ומנצחת נשים", היא מסבירה. "מצד שני, כרופאה שמטפלת בטרנסג'נדרים שנים רבות אני מודעת להדרה ולחוסר השיוויון והצהרה כמו זו יכולה להגביר את הטרנסופוביה".
ד"ר יעיש מדגישה שידוע היום שיש שוני גנטי, מבני וסביבתי רחב – גם בתוך המינים השונים וכי ניצחון בתחרויות מבוסס גם על גנטיקה וגם על חינוך. "בגלל שאי אפשר לבטל את ההבדלים הפיזיולוגיים המובנים – תחרויות לדעתי צריכות להיות מנוטרלות גזע ומין. מבחינתי ברגע שקובעים שנשים טרנסיות יתחרו בתחרויות שלהן בלבד – זה כמו להגיד שנמוכים יתחרו לבד, שמנים יתחרו לבד ויהודים יתחרו לבד – אנחנו בונים גטאות".
לגבי הקביעה של התאחדות השחייה הבינלאומית, שלפיה כדי לאפשר השתתפות של ספורטאיות טרנסג'נדריות בתחרויות לנשים צריך שתהליך ההתאמה המגדרית יסתיים עד גיל 12, אומרת ד"ר יעיש כי "זה שטויות ולא אומר דבר. מי אמר שהשפעות הטסטוסטרון על המוח יעברו? מעצם העובדה שנולדת כבן או בת סוללים לנו את הדרך לאיך להתנהג, איך להתלבש ולפעמים איך לחשוב. אם אנשים ירצו להתחיל את התהליך בגיל מבוגר יותר, כמו שקורה לרוב, אז נפספס אוכלוסיה גדולה".
כמובן שהסוגיה תמשיך להעסיק את עולם הספורט בחודשים הקרובים ובשנים הבאות, אך בינתיים איגוד השחייה, שמוביל את המהלך להרחקת הספורטאיות הטרנסג'נדריות מספורט הנשים, מבקש מעוד גופים להצטרף: "זה לטובת הספורט ולטובת הספורטאים והספורטאיות מכיוון שהמחקר יימשך. כשזה מגיע להוגנות - אנחנו חייבים לצייר קו ולהגיד מה מותר ומה אסור", אמר דיוויד ג'רארד, סגן נשיא איגוד השחייה העולמי.