"יצאתי מהמלון ופשוט רצתי 3 ק"מ לתוך החושך". יצא לנו לשמוע בשנים האחרונות על ספורטאים איראנים שלא מסכימים עם הוראות המשטר שלהם ומנסים לברוח, אך סיפור מדהים כמו זה של מרים המשקולות אמיר אסאדולחאזדה - עוד לא שמענו. בראיון נדיר שהעניק ל-CNN מספר האיראני על הבריחה המדהימה שלו במהלך תחרות בנורבגיה, האיומים שקיבל והמחשבה לעתיד.
מרים המשקולות בן ה-31 מספר כי במהלך אליפות העולם שהתקיימה בחודש שעבר הוא פשוט נאלץ לנוס על חייו - פשוטו כמשמעו: "ב-3:30 לפנות בוקר לקחתי את מה שהייתי צריך בשביל המסע ופשוט יצאתי מהמלון ברגל. רצתי לעבר תחנת אוטובוס - אך פיספתי אותו. היה חשוך מאוד והייתי מאוד בלחץ. המשכתי לחכות כמה דקות אך התחלתי להיות מאוד לחוץ ופגיע. הרגשתי שכל אחד יכול להיות האדם שיחפש אותי".
אסאדולחאזדה לקח החלטה: "התחלתי פשוט לרוץ ברחוב שנמצא מול המלון. לא הייתה לי ברירה. פשוט רצתי הכי מהר שאני יכול עד שהגעתי לתחנת דלק ושם ביקשתי מאחד העובדים שיזמין לי מונית. נסעתי לעיר סמוכה ושם לקחתי אוטובוס לבירה אוסלו. כל הזמן פחדתי שעוקבים אחרי, אז באחת התחנות ירדתי מהאוטובוס וזרקתי את הטלפון שלי למים".
למרות שנסע כ-300 ק"מ ממקום התחרות והגיע לאוסלו, נחרד מרים המשקולות לראות את אחד מחברי הנבחרת שלו בתחנת הרכבת: "פחדתי שהוא נמצא שם כי הוא ושאר הנבחרת רודפת אחריי, אז הבנתי שאני צריך לברוח שוב. רצתי 3 ק"מ בחושך וברחתי. ידעתי שאם יתפסו אותי עכשיו ויחזירו אותי לאיראן, העונש שלי יהיה כלא, עינויים ואולי אפילו הוצאה להורג".
במהלך הקריירה שלו, אסאדולחאזדה קטף לא מעט תארים עבור איראן, בעיקר בתחרויות יבשתיות. בנוסף, הוא אימן ואף שפט בתחרויות ונראה כמעט בכל תחרות גדולה. הבעיות שלו עם המשטר החלו מוקדם יותר השנה, כשזכה במדליית ארד בתחרות מהסבב העולמי והקדיש אותה לרופאים ולצוותי הרפואה שנלחמים בקורונה. אך במקום להתרגש מהמחווה, באיראן רצו שהוא יקדיש את המדליה גם לקאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפיכה שחוסל בתקיפה אמריקאית ב-2020.
"אני וסולימאני, שנחשב ליד ימינו של המנהיג חמינאי, הגענו מאותו מחוז באיראן, כך שההקדשה שלי לצוותי הרפואה הייתה פגיעה בזכרו מבחינת המשטר", מספר מרים המשקולות. "נאמר לי שאני יכול 'לפדות' את ההשפלה בכך שאצטלם עם תמונה של סולימאני במתחם התחרות. נשיא ההתאחדות האיראנית הביא לי חולצה עם תמונה של סולימאני כדי שאצטלם איתה. סירבתי. מאותו רגע התחילו איומים עליי. נאמר לי שאם לא אלבש את החולצה כשאחזור לאיראן לי ולמשפחה שלי יהיו בעיות".
"ניסיתי להסביר כי לפי חוקי התחרות אסור ללבוש חולצה חוץ מכזו שנושאת את הלוגו של התחרות ודגל המדינה ושאסור לערבב פוליטיקה וספורט. הסברתי שאם זה יקרה יעיפו אותי מהתחרות - אך זה לא עניין אותם", אומר אסאדולחאזדה. למרים המשקולות הייתה סיבה אמיתית לחשוש, מכיוון שבשנים האחרונות שמענו על ספורטאי איראני אחד שסירב להוראות המשטר ועבר עינויים ועל אחר שהוצא להורג. הסיפור המוכר לנו ביותר הוא של הג'ודאי סעיד מולאי שברח גם הוא ובשנה שעברה אף הגיע לישראל.
את החודש האחרון מאז הבריחה העביר מרים המשקולות במחנה פליטים בגרמניה, הכל בגלל שסירב ללבוש חולצה מסוימת ולערב פוליטיקה וספורט. העתיד שלו מאוד לא ברור: "הדבר הכואב ביותר הוא שאני לא יודע אם אזכה לראות את אשתי ואת המשפחה שלי שוב. אני לא מבין למה המשטר כל כך רוצה שהספורטאים יתערבבו בפוליטיקה. אני מבקש בכל לשון של בקשה מהוועד האולימפי הבינלאומי - תעזרו לספורטאים מאיראן".