האם בעוד שבועיים נוכל להכריז רשמית על שחקן הטניס הגדול בכל הזמנים? עם השאלה הענקית הזו נפתחת היום (שני) אליפות ארצות הברית הפתוחה, כשבמוקד ינסה נובאק ג'וקוביץ', המדורג ראשון בעולם, לזכות באליפות לראשונה משנת 2018 ולהניף תואר גראנד סלאם מספר 21 בקריירה – הראשון שיעשה זאת אי פעם. זכייה שלו תהפוך את הטניסאי הסרבי גם לרביעי בסך הכל בהיסטוריה של העידן הפתוח בטניס שזוכה ב-4 תארי גראנד סלאם בשנה קלנדרית. למרות שיריביו המיתולוגיים רוג'ר פדרר ורפאל נדאל, שגם להם 20 תארים, לא משתתפים באליפות, קל זה לא יהיה.
קודם כל, ג'וקוביץ' מגיע לאליפות במצב בעייתי מבחינה פיזית, ובעיקר מבחינה מנטאלית. דווקא אחרי פתיחת שנה אדירה, עם זכייה בכל שלושת תארי הגראנד סלאם הראשונים של העונה, אוסטרליה, צרפת ו-ווימבלדון, כשהוא נראה בלתי מנוצח ופייבוריט ברור להמשיך לזכייה בכל התארים השנה – הגיע הטורניר האולימפי, שבו הוא התחרה הן בטורניר היחידים והן בזוגות המעורבים.
ג'וקוביץ' נראה נהדר ושייט לחצי הגמר מבלי שהוא מפסיד אפילו מערכה אחת. בחצי הגמר עצמו הוא זכה במערכה הראשונה אחרי 1:6 קליל על סשה זברב ונראה היה שהוא קרוב מאוד להבטחת מדליה, אלא שאז הגרמני התעורר, ניצח בשתי המערכות הבאות ושלח את הסרבי למשחר על הארד. פבלו קרניו בוסטה, הספרדי המדורג 11 בעולם, לא עשה לג'וקוביץ' חיים קלים, ניצח אותו ב-3 מערכות וקבע – ג'וקוביץ' לא יזכה במדליה אולימפית אישית בטוקיו 2020. לאחר המאמץ האדיר שהוא השקיע בשבוע התחרויות, פרש ג'וקוביץ' מהמשחק על הארד בזוגות המעורבים ואז החלו הביקורות.
"חושב רק על עצמו ולא על המדינה", "אגואיסט" צעקו הכותרות – והסרבי ירד מתחת לרדאר. מאז ההפסד במשחק על הארד לא קיים ג'וקוביץ' אף משחק רשמי, וגם מיעט בהופעות פומביות. אבל הסרבי, שלא פעם במהלך הקריירה סבל ממשברים מנטליים, הוא לא זה שייתן לסיכוי להיסטוריה לחמוק ממנו.
אם הוא אכן יזכה בעוד כשבועיים בתואר, יהפוך ג'וקוביץ' לאדם הרביעי בלבד בהיסטוריה שזוכה בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם באותה שנה קלנדרית בעידן הפתוח. בכך יצטרף למועדון יוקרתי ומצומצם שבו חברים רוד לייבר האוסטרלי, שעשה את זה ב-1969, בת ארצו מרגרט קורט ב־1970 ושטפי גראף הגרמניה שעשתה זאת ב־1988.
אבל ג'וקוביץ' לא לבד באליפות הזאת. הצעירים, חלקם כבר לא כל כך צעירים, של הסבב כבר מתים לפרוץ ולהרוס לג'וקוביץ' את הסיכוי להיסטוריה. המדורג שני, הרוסי דניל מדבדב בן ה-25 שכבר הגיע לגמר ב-2019, המדורג שלישי, סטפנוס ציציפאס היווני בן ה-23 והמדורג רביעי, זברב הגרמני בן ה-24 שהגיע לגמר ב-2020 (וזכה בזהב האולימפי בטוקיו) הם האיומים המרכזיים על המדורג 1. כמובן שכמו תמיד, גם בטורניר הזה צפויות הפתעות לא מעטות, בטח כשלא מעט מדורגים בכירים לא הגיעו, ביניהם דומיניק ת'ים האוסטרי, אלוף 2020.
לראשונה מאז 2003 – אליפות ארצות הברית ללא אף אחת וויליאמס
טורניר הנשים, שתמיד נחשב לטורניר הפתוח והמפתיע יותר, צפוי להיות מפתיע השנה אפילו יותר מתמיד. נכון, האחיות וויליאמס לא פייבוריטיות לזכייה בשנים האחרונות, אבל אליפות בלעדיהן לא תהיה אותו דבר. האירוע הזה קורה לראשונה מאז 2003, אבל זה משהו שכנראה נצטרך להתרגל אליו בשנים הקרובות כשוונוס בת ה-41 וסרינה בת ה-39, נמצאות שתיהן בשלהי הקריירות המפוארות שלהן.
אלופת 2020, נאומי אוסאקה, עברה שנה מנטלית קשה ביותר – הרבה יותר מג'וקוביץ'. מאליפות צרפת היא פרשה בסיבוב השני, לאחר שלא הסכימה להשתתף במסיבות העיתונאים, בטענה כי "הדבר קשה לה נפשית". מאז היא התחילה במסע להעלאת המודעות באשר למה שעוברים ספורטאים מקצוענים כשהם נמצאים רוב הזמן לבדם. היא אומנם חוותה רגע ענק כשהדליקה את הלפיד האולימפי בטקס פתיחת משחקי טוקיו 2020 שהתקיימו במולדתה, אך היא הפסידה בסיבוב השלישי ולא נאבקה על מדליה. לאליפות ארצות הברית היא מגיעה כאלופה, על המגרש ומחוצה לו, אך לא כפייבוריטית.
המדורגת ראשונה בעולם, הבריטית אשלי בארטי, אומנם נראית בכושר טוב אחרי מדליית הארד בזוגות המעורבים בטוקיו, אך היא מעולם לא עברה את הסיבוב הרביעי בטורניר בארה"ב. ארינה סבאלנקה הבלארוסית וקרולינה פלישקובה הצ'כית המנוסה, שכבר הגיעה לגמר הטורניר ב-2016, נראות כמועמדות לקחת את התואר הפעם.
ובגזרה הישראלית? ללא טניסאים בטורנירי היחידים, העיניים יהיו נשואות ליוני ארליך, שבגיל 44 ינסה לזכות בטורניר הזוגות יחד עם שותפו לויד האריס הדרום אפריקאי – אולי בניסיון האחרון שלו. הישג השיא שלו בטורניר הוא רבע הגמר, יחד עם שותפו המיתולוגי אנדי רם.