אור הזרקורים בדרך כלל מופנה אל סיפורי ההצלחה הגדולים. אותם שחקנים שסומנו מגיל צעיר, הפכו לכוכבים עולמיים וכעת רצים במגרשים הגדולים בעולם. אבל יש גם צד אחר לסיפור. לא כל שחקן שסומן בגיל צעיר הפך לליונל מסי או לכריסטיאנו רונאלדו, או אפילו לשחקן בוגרים בקבוצה בה גדל. זהו הסיפור של שחקנה הזר החדש של הפועל ב"ש, דוידה פטרוצ'י.
הזרקור הופנה אל פטרוצ'י בגיל צעיר מאוד. הוא גדל במחלקת הנוער של רומא, וסגנון המשחק שלו סידר לו את הכינוי המחייב (והלא ריאלי) "טוטי הבא". התנועה שלו, ראיית המשחק, עוצמת הבעיטה, העמדה על המגרש ו-14 שערים ב-19 משחקים במדי הפרימוורה גרמו לתקשורת ברומא לפנטז. אלא שמהר מאוד הוא נאלץ להיפרד מהמועדון בו גדל.
חוק באיטליה המאפשר לקבוצות להציע חוזה מקצועני רק לשחקנים מגיל 17 ומעלה, גרם למנצ'סטר יונייטד לקפוץ על המציאה. חבר טוב של אלכס פרגוסון ראה את הכישרון בטורניר נוער והמנג'ר האגדי מיהר לפנות לראשי המועדון ולבקש לצרף את הילד מיידית. פטרוצ'י רצה להישאר ברומא, אבל חוזה עתק והסכמה של קבוצת נעוריו עם הפרידה לא השאירו לו ברירה והוא הצטרף למחלקת הנוער של השדים האדומים.
גם ביונייטד הוא הראה ניצוצות ומאמן קבוצת המילואים דאז (היום בבוגרים) אולה גונאר סולשיאר אמר עליו: "הוא מוכשר מאוד טכנית וטקטית. הוא כובש שערים שאתה רואה אחר כך ב-DVD ומתלהב". אבל כמו בהמשך הקריירה שלו, הפציעות עצרו את ההתקדמות שלו. הוא עוד הספיק להיקרא כמה פעמים לסגל הבוגר, ואף נכלל בסגל לצ'מפיונס, אבל לא זכה להופעה ביונייטד.
מה שהוא בעיקר יזכור מהתקופה ביונייטד, אלה את המכות שקיבל מנאני באחד מאימוני הקבוצה הבוגרת, ארוחות הבוקר לצד כריסטיאנו רונאלדו ("הדיאטה היתה חשובה לו מאוד, כבר אז הוא שם לב למה שהוא שם בצלחת"), האימונים עם אלכס פרגוסון ("הוא התייחס לכולם בצורה שווה, לא משנה מי היית"), המגורים עם פול פוגבה ("כישרון על") והמסיבות אליהן לקח אותו ריו פרדיננד ("כולם היו מגיעים עם בנטלי ואני ומקדה הזמנו מונית. ביקשנו ממנו לעצור 30 מטר ממקום המסירה כדי שלא ידעו שהגענו במונית. אלו היו זכרונות נהדרים").
אחרי תקופות השאלה לא מוצלחות בפטרבורו, אנטוורפן וצ'רלטון, הוא שוחרר מיונייטד ועבר לקלוז' הרומנית כדי לנסות להתניע מחדש את הקריירה שלו. אחרי שנתיים יחסית מוצלחות, כולל זכייה בגביע, אבל גם מלאות בבעיות כלכליות ("אתה יכול לסיים את האימון והמים במתחם האימונים ייסגרו. מצאתי את עצמי עובר ממתחם האימונים של יונייטד ללהתקלח בסוף האימונים עם בקבוקים של חצי ליטר"), התחנה הבאה היתה ריזספור הטורקית.
פטרוצ'י הגיע כרכש נוצץ, ופתח ב-27 מתוך 30 המשחקים ששיחק בליגה הטורקית, אבל סיים את העונה עם שלושה שערים ובישול והקבוצה ירדה לליגת המשנה. בעונה שלאחר מכן, אחרי עוד כמה הופעות מאכזבות, הוא נזרק לקבוצת המילואים ונראה היה שדרכו שם הסתיימה. הקבוצה עצמה דווקא התאוששה ושבה לליגה הבכירה, והוא נשאר לעונה השלישית שהוכתמה בפציעות ובסיומה עזב את ריזספור בלי הישג משמעותי, אבל עם הרבה זכרונות ("בכל פעם שהיתה תקופה רעה, קשרו כבש לעמוד במתחם האימונים, שיספו לה את הגרון והיינו צריכים ללכלך את האצבעות שלנו בדם שלה").
אחרי החוויה בטורקיה, פטרוצ'י הניח את מקל הנדודים, וחזר הביתה לאיטליה או יותר נכון לאסקולי, מקום הולדתו של סבו. שני בישולים בלבד היו ההספק שלו ב-28 משחקים והיעד הבא כבר חיכה - קוסנזה, גם כן מליגת המשנה באיטליה. שוב הפציעות העיבו על העונה, והוא שיחק רק 23 משחקים, אבל זכה למחמאות על כך שהיה אחת מנקודות האור בקבוצה שירדה לליגה השלישית, גם בגלל שהוא החמיץ את סוף העונה בגלל מתיחה בשריר התאומים.
בגיל 29, פטרוצ'י מספר על עצמו כי הוא מרגיש שיש לו יתרון על שחקנים אחרים בגילו בשל החוויות שעבר, ולאחרונה גם נולדה ביתו הבכורה מזוגיות עם כוכבת ריאליטי מאיטליה. להפועל ב"ש אין זיכרון כ"כ נעים משחקנים שהגיעו לדרום עם רזומה מרשים (ראה ערך איסק קואנקה), אבל אולי האווירה החמה במועון הדרומי תעזור לו לממש חלק מהפוטנציאל שגרם לפרגי להתלהב כ"כ ולהיכנס לנעליו הגדולות של ז'וסוואה.
