"קופאיות כעסו עליי אחרי הפסדים עם מכבי חיפה"
ירמקוב נזכר בריאיון באוקראינה: "רמת התשוקה של האנשים בישראל מכדורגל פשוט מטורפת"
גיאורגי ירמקוב, שוערה לשעבר של מכבי חיפה, סיפר בריאיון לתקשורת באוקראינה על התקופה שלו בישראל, ההבדלים בין הכדורגל במדינות והחוויות שצבר. בין היתר, חשף כיצד קופאית בסופרמרקט נזפה בו אחרי משחק, סיפר על סירובו ללחוץ ידיים לשחקנים מבלארוס והסביר מדוע לדעתו שחקנים צריכים לצאת לאירופה בגיל צעיר.
לאחר עונה מוצלחת באלכסנדריה, ירמקוב חזר למכבי חיפה, אך לא ידע כיצד תיראה העונה הבאה שלו. המועדון עבר שינויים משמעותיים בסגל, והוא עצמו קיווה להתקדם לקריירה באירופה: ״הבנתי שמכיוון ששיחקתי בהשאלה, המועדון שלי לא יאפשר לי לצאת שוב בהשאלה כדי לשחק במפעלים האירופיים. כבר ראיתי שהרבה דברים משתנים, כמעט כל שחקני ההרכב הראשון עזבו. המועדון בחר ללכת בכיוון מסוים. אבל זה כדורגל, ובמידה מסוימת זה גם עסק״.
בהמשך הוא התייחס למעמדן של מכבי חיפה ומכבי תל אביב בכדורגל הישראלי, והשווה אותן לשתי הענקיות באוקראינה: ״מכבי תל אביב ומכבי חיפה הן כמו דינמו קייב ושחטאר דונייצק. אתה משחק באצטדיון שמגיעים אליו בממוצע 25 אלף אוהדים למשחק לאורך העונה. זו אווירת כדורגל שלא זכיתי לחוות באוקראינה. זו הייתה חוויה בלתי רגילה עבורי״.
אחד הסיפורים שזכר במיוחד ממכבי חיפה התרחש דווקא בסופרמרקט, אחרי משחק לא טוב של הקבוצה: ״הייתי הולך לקנות מצרכים, והקופאית בקופה הייתה מתחילה לנזוף בי על המשחק ועל התוצאות שלנו. לא בי באופן אישי, אלא בקבוצה כולה. אתה פתאום מבין עד כמה האנשים שם נלהבים מכדורגל ועד כמה התוצאות חשובות להם. רמת התשוקה לכדורגל שם פשוט מטורפת״.
ירמקוב סיפר גם על האהדה לקבוצות בישראל, שנשארת חזקה גם כשהאוהדים עוברים להתגורר רחוק מהעיר: ״אנשים שם נולדים לתוך אהדה לקבוצה מסוימת. הם יכולים לעבור לגור ולעבוד בחלק אחר של המדינה, אבל עדיין להישאר אוהדים ולנסוע למשחקים בחיפה. זו תרבות כדורגל מדהימה״.
במהלך משחק מול קבוצה מבלארוס במוקדמות הקונפרנס ליג, השוער סירב ללחוץ ידיים לשחקני היריבה ועדכן מראש את אנשי מכבי חיפה בהחלטתו: ״אמרתי להם שאני לא מתכוון ללחוץ להם ידיים. הם השיבו לי: `אנחנו מכבדים אותך, אתה עושה את הדבר הנכון`. הם הבינו אותי לחלוטין ואמרו לי: `אתה לא חייב לעשות את זה, ואנחנו עומדים מאחוריך`״.
ירמקוב נשאל על המעבר של כדורגלנים אוקראינים לליגות זרות, והסביר שלא כל שחקן מצליח להסתגל באותה מידה: ״יכול להיות שתצליח מאוד באוקראינה ותעבור לשחטאר, מועדון גדול גם בקנה מידה אירופי. מצד שני, אתה יכול לעבור לאירופה ולא להצליח להשתלב. אבל יכול לקרות גם ההפך - אתה יכול לקבל ניסיון מדהים, להסתגל במהירות ולזכות בדחיפה עצומה לקריירה״.
למרות זאת, הוא מאמין שמעבר בגיל צעיר מקל על ההסתגלות לרמה הגבוהה: ״אני משוכנע שככל שאתה יוצא לשחק בחו"ל מוקדם יותר, כך טוב לך יותר. בכדורגל בחו"ל יש אינטנסיביות גבוהה יותר, קצב משחק מהיר יותר ויותר מאבקים פיזיים. כדי להסתגל לכל הדברים האלה ולהתפתח ברמה הזאת, עדיף לעבור מוקדם ככל האפשר״.
כדוגמה חיובית הוא הזכיר את איגור ירמוליוק, שעזב את אוקראינה בגיל צעיר והתקדם בהדרגה בברנטפורד: ״הוא עבר דרך קבוצת המילואים והקבוצות הצעירות, התכונן היטב, והיום משחק ברמה יציבה. מבחינתי זו הוכחה לכך שהוא מוכן לאינטנסיביות, למאבקים הפיזיים ולקצב המשחק. שחקנים שעוברים לחו"ל בגיל מאוחר יותר נתקלים, לדעתי, בקשיים גדולים יותר״.
הוא גם דחה את הטענה שכדורגלנים אוקראינים מתקשים בחו"ל בגלל מנטליות חלשה: ״אני לא חושב שהבעיה היא בהכרח המנטליות. כל סיטואציה שונה. אי אפשר להגיד שהשחקנים האוקראינים חלשים מבחינה מנטלית. יש לנו אנשים חרוצים מאוד, וגם הכדורגלנים שלנו כאלה. אני לא יכול לומר שאנחנו חלשים יותר מאחרים״.
דוגמה נוספת שהציג הייתה ארטיום דובביק, שהצליח בג`ירונה אך התקשה יותר לאחר המעבר לאיטליה: ״סגנון המשחק של ג`ירונה התאים לו מאוד ואפשר לו להביא לידי ביטוי את האיכויות שלו. היו שם גם שחקנים אוקראינים נוספים, וזה השפיע עליו לטובה. כשהוא עבר לאחר מכן לכדורגל האיטלקי, הוא נתקל בסגנון אחר, שבו היה לו קשה יותר להביא לידי ביטוי את היכולות שלו״.
כשבחן את האפשרויות להמשך הקריירה, ירמקוב שם דגש על דבר אחד מרכזי: דקות משחק. הוא סיפר כי לפני מעבר הוא בודק את מצבת השוערים ואת הסיכוי שלו לקבל הזדמנות, גם אם מדובר במועדון גדול יותר: ״אתה יכול לקבל הצעה ממועדון ברמה גבוהה יותר, אבל לפני שאני מקבל החלטה אני בודק מי השוערים שלו, מה המעמד שלהם ומה הסיטואציה בקבוצה. יש סיכון שתגיע למועדון ולא תשחק במשך חצי שנה או אפילו שנה. זה עלול להשפיע בצורה שלילית מאוד על המשך הקריירה שלך״.
בסופו של דבר, הוא בחר במטאליסט חרקוב לאחר שיחות עם המאמן, מאמן השוערים, הנהלת המועדון והנשיא. לדבריו, הוא רצה להבין את התוכניות לטווח הארוך ולא רק את השאיפות של הקבוצה הבוגרת: ״רציתי להבין מהן השאיפות הכלליות של המועדון, מהי אסטרטגיית הפיתוח שלו ומה החזון שלו. לפעמים אתה מגיע למועדון שבו משקיעים הכול בקבוצה הראשונה, אבל שום דבר מסביב לא מתפתח. כאן הייתה תפיסה כוללת ואסטרטגיה״.
המועדון, שנקרא באותה תקופה מטאליסט ובהמשך עבר מיתוג מחדש, הציג בפניו תוכניות לשיפור המיקום בליגה, הגעה למפעלים האירופיים ופיתוח התשתיות והאקדמיה: ״השאיפות היו לסיים במקומות גבוהים יותר, להגיע למפעלים האירופיים, לפתח את התשתיות ואת האקדמיה ולשלב שחקני בית. יש למועדון גם קבוצת נשים חזקה מאוד, הטובה ביותר באוקראינה. אתה רואה שהמועדון רוצה לפתח את הכדורגל בצורה כוללת, ולא רק את הקבוצה הבוגרת״.