הטובה בליגה: מכבי חיפה רוקדת בהתקפה

מכבי חיפה הבינה מזמן שהיא צריכה לשנות פורמט כדי לחזור למאבקי הצמרת. מחלק קדמי שמזכיר הישרדות, בקיץ אחד הוא הפך לרוקדים עם כוכבים. כעת, אחרי שישה מחזורים, אפשר לומר בצורה נחרצת, שמכבי חיפה יש התקפה שיודעת לרקוד והיא הטובה והאטרקטיבית בליגה. סימני השאלה סביב אנדריאה נובאקוביץ` התפוגגו, פדרו ברזאו הוא לא הבלחה של משחק אחד ולגבי ברוניניו ידעו מהנגיעה הראשונה בכדור שהגיע כוכב כדורגל.

ואם כבר ריקודים, אז להזיז את הגוף לבד זה לא כיף ובכדורגל גם לא עובד. ברוניניו עשה זאת במחזורים הראשונים. אבל כשברזאו חתם ונובאקוביץ` נכנס לעניינים, זה הפך לריקוד קבוצתי. ברזאו קיצר ליריבות את השמיכה. שחקן בלתי צפוי, שזז מהעמדה שלו וכל נגיעה בכדור או אחד על אחד, הם תענוג לעיניים. במצב הזה, גם קאנג`י חורה פורח. יש הבדל אם אתה משחק לצד מתיאס נהואל וקסנדר סברינה, לבין שיתוף פעולה עם משחק ברוניניו וברזאו. השניים האחרונים, הרימו גם את חורה ונובאקוביץ` נהנה מכל החבילה שמאחוריו.

ליאור רפאלוב בנה את החלק הקדמי הזה וברק בכר מאמן אותו מצוין. בכר הוכיח שכאשר יש לו כוכבי כדורגל, הוא מוציא מהם את המיטב. והנה נתון מדהים: ברק בכר מעולם לא הפסיד מאבק אליפות, כל עוד היה בתמונה. מאמן שאף פעם לא סיים במקום השני, או צלחת או התרסקות.

וזה מחזיר אותי לעונת האליפות הראשונה של בכר במכבי חיפה, אז הוא הלך בכל הכח על בוגדן פלאניץ`. הבלם הסרבי היה זה שמבחינת בכר עשה אליפות. בשביל שבכר יאמין והשחקנים בהתקפה ירגישו בטוחים, צריך להביא בלם כזה בינואר. מועדון שמושתת על התקפה לאורך כל ההיסטוריה, אף אליפות של הירוקים לא הושגה כי ההגנה היתה טובה. היו עונות שהיו צריכים להבקיע שלושה שערים לפחות כדי לנצח והעונה זה יכול להיות תסריט ריאלי. נייג`ל לונוויק לא הבלם שמכבי חיפה צריכה. חסרה לו אגרסיביות, מיקום והבנת משחק. במקום שיהיה זר שישפר ויכוון את נועם שטייפמן, כרגע המצב הפוך. ליאור רפאלוב צריך מעכשיו להתביית על הבלם שלו לינואר ולא משנה על חשבון מי מהשלושה זה יהיה - פדראו (יהיה הכי קל לשחרר), לונוויק או צונאמי.

ואי אפשר ללא התייחסות להתחמתו של אלי דסה. לאורך כל הקיץ טענתי שמכבי חיפה חייבת לצרף את קפטן הנבחרת, למרות שיש לה את יילה בטאי. לא בכל יום חוזר לארץ ליגיונר בקליבר הזה. לא הובא כאן רק מגן ימני, אלא קפטן ומנהיג בחדר ההלבשה. לא צריך סרט על הזרוע, דסה ינהיג ויחבר, יחבק את כולם ויכוון את מי שצריך. מדובר בשחקן שהוא זריקת עידוד לקהל, לשחקנים ודבק שיכול לחבר קבוצה שרצה לכל התארים. ואם כבר ריקודים עם כוכבים, במי הייתם בוחרים כמנצחים, בדסה עם ברזאו על קו ימין או בשרן ייני וקארין סורוצ`ינסקי?