ישראל לפני הכל: המהלך המזלזל של רן בן שמעון
אחרי שהרס את הדור הכי טוב שהיה פה מזה 30 שנה, המאמן נקט בצעד שלא יעשה

נתחיל מהסוף. השורה התחתונה היא כזו, רן בן שמעון בחר לוותר על תפקידו כמאמן הנבחרת ולא ידריך אותה במוקדמות יורו 2028 - המטרה לשמה התמנה. המאמן הלאומי היוצא עשה את המהלך הנכון נוכח התוצאות האחרונות. הוא הבין שאיבד את אמון הציבור, הדבר שלשמו הנבחרת קיימת, ובחר באומץ לוותר על המשרה הכי נחשבת בכדורגל הישראלי.
כשפורסם אמש שבן שמעון שוקל את המשך דרכו בנבחרת הלאומית, הייתה (לרגע) הפתעה בקרב הציבור בישראל. איך מי שהיה כל כך מחובר לתפקיד, ותירץ כל הפסד בכך שהמטרה היא העפלה ליורו, עוזב רגע לפני המוקדמות אליהן ייחל? האם יכול להיות שמישהו בכדורגל הישראלי בוחר לעשות מהלך כה ג`נטלמני? לוותר על שנתיים בשכר עתק, משרת חלומות - וכל זה רק לטובת הנבחרת? ריספקט.
אלא שאז, כמה דקות לאחר מכן, הכל התחבר. עוד לפני שצצו הכותרות על מכבי חיפה, אפשר בקלות היה לעשות את האחד ועוד אחד הפשוט הזה. בן שמעון ספג אש, אולי מוגזמת, אך מוצדקת - והבין שלא יכול להמשיך לעוד קמפיין, שכן בלי תמיכת הציבור גם היורו היה הולך לפח. בכרמל מחפשים דמות כחולה-לבנה ובהתחשב במי ש"פנוי", הוא היחיד שישביע את רצון האוהדים, או יותר נכון פחות ירגיז אותם מאשר ישראלי פנוי אחר. כל הכוכבים מסתדרים לשני הצדדים.
כשעלה במוחי הרעיון לכתוב טור על סיום דרכו של בן שמעון בנבחרת, עוד לפני האחד ועוד אחד לגבי חיפה, בדקתי האם הכותרת "ההחלטה האמיצה בתולדות הכדורגל הישראלי" נכנסת ב-40 תווים. התשובה אגב היא כן, אבל אין בה צורך. "המהלך הצבוע בתולדות הכדורגל הישראלי", הולם יותר את ההחלטה של המאמן להתפטר.

נסביר. בן שמעון כאמור עשה נכון כשעזב את הנבחרת אחרי קמפיין שכזה והאש שספג. אלא שברור לכל שאם לא החוסר של מכבי חיפה במאמן - הוא היה נשאר גם נשאר. ולא רק נשאר, אלא מפזר את הקלישאות שפיזר עד עכשיו, כפי שעשה עד לפני 48 שעות, כדי לעטוף ולכסות את הכישלון בכך שהוא מאמין בדרך ושאפשר להסתדר גם עם מי שנמצא למרות החיסורים וכו וכו וכו...
ואם כבר הזכרנו את החיסורים, זה הכתם הגדול בקדנציה של רן בן שמעון לא פחות מהקמפיין האחרון. השחקן הישראלי הבכיר ביותר נכון לימים אלו הוא ענאן חלאילי. אלא שהמאמן היה צריך הצעה של מועדון שזכה 3 פעמים בליגת האלופות והגיע ל-4 גמרים נוספים יגיש לו הצעה כדי לספור אותו. בימיו של חלאילי בבלגיה הוא לא זכה לקרדיט לו הוא ראוי.
לאחר העניין מאינטר, עוד לפני שהעסקה נפלה, בן שמעון ישב באולפן הממוזג של המונדיאל ופנה "לצופה ענאן חלאילי", כפי שכינה אותו אז, והמשיך בכך שהוא מבקש שיענה לו בטלפון, שכן הוא מסנן אותו. בהחלט ציפייה הגיונית ששחקן שלא ספרת למרות שהוא ברמת אינטר, יספור אותך בחזרה כשהוא פורץ. לגבי החלון הנוכחי, לא נצא בהצהרות ונגיד שחלאילי לא באמת פצוע (למרות ששיחק מספר דקות לפני שנגרע מהסגל), אך כן אפשר להבין איך אחרי מקרה שכזה מחויבות של שחקן כלפי הנבחרת, תרד.

הלאה. אוריין גורן. מה אפשר להגיד? אם הצעה מאינטר לא מספיקה כדי לזמן שחקן, למה שקדם עונה בבוגרים של ברצלונה, מקום בסגל בקלאסיקו ובליגת האלופות יספיקו? הרי זה לא שחסרים לישראל ליגיונרים ברמה ויש למסמר אותם למדים הלאומיים לפני שהם בורחים לנו. בהחלט החלטה נכונה לחכות עם הזימון שלו לאחר שכבר נוצר הייפ מהעלייה לבוגרים ושתי נבחרות שהיו במונדיאל האחרון, אחת מהן גם יצאה עם גביע מוזהב בטיסה טראנס אטלנטית, יוזכרו כמועמדות לקלוט אותו.
אז אם ברצלונה ובריסל רחוקות מכדי להגיע לביקור, בן שמעון החליט לטוס מכספי משלם המיסים למסע בארה"ב על מנת לצפות בליגיונרים שמשחקים שם. "היה לנו חשוב להבין לאן נוסעת כל המושבה הישראלית הגדולה שלנו שם", אמר במסיבת עיתונאים. טוב, אם המסע הזה עזר לו לקבל החלטות לגבי הליגיונרים ב-MLS במקום אוריין גורן וענאן חלאילי, בהחלט היה מסע מועיל.
מתקדמים. העמדה האחרונה שחסרה לנבחרת ישראל היא בלם. לאורך השנים תמיד הגנה הייתה "הצד החזק" שלנו, ולמאמנים היה כאב ראש חיובי את מי לזמן ממצבת הבלמים הרחבה שיש ממטולה עד אילת. לכן, אין שום צורך בשחקן כמו ליסב עיסאת בנבחרת, וההחלטה לתת לו לברוח לרומניה למרות ששיחק כאן בנבחרות הצעירות בהחלט מובנת לגמרי. מצד שני, אין הרבה שחקני התקפה, ולכן טוב שעידן טוקלומטי קיבל זימון לפני שנקרא לדגל מנבחרת בנין, שם לאביו יש אזרחות.
חוזרים למוד רציני. דוגמא נוספת קיבלנו עם הזימון של רועי אלקוקין. לא בטוח אם לקשר הפועל ת"א יש מקום בנבחרת, אבל זה לא חשוב. מה שחשוב זה עובדות. והעובדות הן כאלה: אלקוקין לא זומן, הזמין כרטיס טיסה ללונדון, נתן שער ניצחון בדקה ה-90 במשחק העונה, ואז נזכר המאמן הלאומי להרים את הטלפון. למה נזכרים בשחקנים רק אחרי שהם מתפוצצים? מה עושה בן שמעון בזמנו הפנוי אם לא להבחין בהם לפני השער/הצעה מאינטר/מקום בקלאסיקו? לא ברור.

אפשר לדבר גם על מוחמד אבו פאני, ועל עוד רבים וטובים, אבל למה לדבר על מה שאין ולא להתמקד במה שיש. 390 דקות יש לירין לוי העונה במכבי חיפה ב-9 הופעות. ממוצע של 43 דקות למשחק בלי שער או בישול. מה זה משנה שיש לך 3 שערים ו-3 בישולים ב-922 דקות בכוכב האדום בלגרד אם יש לך יחסי ציבור טובים בישראל. ועוד, ועוד ועוד.
הכרת הטוב
צריך גם לפרגן, והפעם בלי גרם של ציניות. קמפיין ליגת האומות הקודם היה מוצלח מאוד. 0:0 הירואי מול צרפת, 0:1 מרשים מאוד על בלגיה (למרות שהיה לפרוטוקול) וה-5:4 לאיטליה במוקדמות המונדיאל, שאמנם נגמר בהפסד בדקה ה-90 כהרגלינו (מגמה שלא השתנתה תחת רב"ש, כמו גם זו של לספוג רגע לפני השריקה להפסקה), אך היה המשחק הכי טוב של הנבחרת בשנים האחרונות. אל לנו לשכוח זאת.
את האמת, בטור המקורי שחשבתי לכתוב, על ההחלטה האמיצה של בן שמעון לעזוב, רגע לפני שצצו הכותרות על חיפה, רציתי לציין שהדלת בנבחרת צריכה להישאר פתוחה בשבילו בעתיד בזכות המשחקים הללו. אבל לכולם ברור שאם לא המקום המובטח בכפר גלים, בן שמעון היה נשאר בתפקידו, ואיתו גם האנטי המוצדק מהציבור.
לכן, ההחלטה להתפטר אחרי קמפיין לא טוב, הפכה בשנייה מאקט אמיץ של לקיחת אחריות, למהלך צבוע ותקיעת סכין בגב של אוהדי נבחרת ישראל. לעזוב את הנבחרת רק בגלל שיש לך הצעה אחרת? דמיינו איך זה היה מתקבל פה אם הוא היה מאמן זר. זלזול ענק בתפקיד הכי חשוב בכדורגל הישראלי. תודה ולא להתראות.
וצריך לומר גם מילה על ההתאחדות. אם חשבנו שקפטן זורק את הסרט כי שורקים לו בוז כשלוח התוצאות מראה 3:0 היה הרגע הכי שפל בנבחרת, הקודקודים ברמת גן הראו לנו שטעינו. תנו לזה לחלחל. מאמן לאומי עלה לדשא בידיעה שהוא עוזב וסגור כבר בקבוצה חדשה. ולא רק זה - אלא שהדברים כבר זלגו לתקשורת וכל העם היה שותף לסוד. לא נתפס.
להיות חלק מנבחרת ישראל זו זכות. אם נותנים לך גב אחרי הקמפיין הגרוע ביותר אי פעם, זו גם זכות שלא מובנת מאליה. אחרי כל אלה, מאמן נבחרת יוצא מהמנהרה כשכבר כולם יודעים שהוא הולך לקבוצה ורק בגלל זה מוכן להתפטר? זילזול של ההתאחדות באוהדים לא פחות מזילזולו של המאמן. בהצלחה למי שלא יבוא, רק שיבין לאיזה נעליים הוא נכנס וכמה חשובה הצלחת הנבחרת לציבור, בטח בימים אלו.
