3 דקות יותר מדי: ההחלטה שצריכה הפועל תל אביב לקבל

  - ואם כבר קבוצות שלא מרשימות אבל מנצחות, מה נאמר על הפועל תל אביב? עוד קבוצה שבמחזור הקודם נתנה קונצרט, אבל הפעם סבלה מאוד כדי לקחת שלוש נקודות דחוקות נגד הקבוצה מהמקום האחרון בליגה. והרבה מהסבל הזה קרה בגלל הכרטיס האדום, שהיא ספגה כבר בדקה הרביעית - ואילץ אותה לשחק משחק כמעט שלם בעשרה שחקנים.

יש משהו בכדורגל הישראלי שמאוד אוהב לשים זרים בתבניות: או בתבנית של "פלופ" (בדרך כלל אחרי משחק ראשון גרוע), או כ"הצלחה". מבין שתי התבניות הללו, אנדריאן קרייב הולבש להיות הקשר הזר המוביל והדומיננטי של הפועל - סוג של יורש חוקי לגאבור הולמאי. מין מנהיג עשוי ללא חת, חזק כארי, שיוביל את הקישור האדום.

אבל מה שנשאר מזה, חייבים להודות בפתחה של העונה השנייה שלו בישראל, הוא לא הרבה. הרגע שבו בחר שלא לבעוט פנדל בדרבי הגביע של העונה שעברה, בתוספת האדום חסר האחריות שהוא ספג אמש, לדעתי מציבים את קרייב בתור שחקן שרחוק מאוד מהתדמית שבנו סביבו. בשבועיים הקודמים, קרייב לא היה בסגל מכל מיני סיבות. עכשיו הוא חזר כדי להוכיח את מקומו, וההופעה שלו נגמרה תוך פחות משלוש דקות בגלל פאול ברוטאלי.

מערכת טובה ויציבה, כבר אמרתי כאן בהקשר של קבוצות אחרות, צריכה גם לדעת לקבל החלטות קרות ומנותקות מרגש. ואולי אחת מהן תהיה ההבנה שאנדריאן קרייב הוא לא השחקן שהפועל ת"א חלמה עליו כשהיא החתימה אותו. ואולי, רק אולי, הגיע הזמן לחפש אלטרנטיבות.

  - רבות דיברתי כאן בעונה שעברה על הפועל פ"ת בתור - על משקל מדורי הספורט של פעם - "המרעננת הרשמית". והיא אכן היתה כזו - נווה מדבר של כדורגל כיפי, מהפנט, עם המון כישרון ואיכות בתוספת קהל גדול ומרשים, ותחושה של אימפריה מתעוררת. היה באמת כיף כצופה לראות את הפועל פ"ת ההיא.

אבל האמת היא שהקבוצה ההיא כבר לא קיימת. צ`יפיוקה סונגה התקדם לפורטוגל, ז`וסלן טאבי הלך עוד באמצע העונה שעברה, איתי רוטמן הדרים לבאר שבע, שביט מזל תפס אונייה בדרך לנמל באשדוד - והפועל פ"ת נראית הפוכה מהכיף והקצב שהיא שידרה בעונה שעברה. רק צוות הסושיאל המעולה שלהם משאיר איזשהו חיוך באיזור הכללי של המועדון.

ואולי זו באמת עונת מעבר - עונה שבה הפועל פ"ת צריכה לרדת רגע מהחלומות על פלייאוף עליון, ולהבין שזוהי שנת הישרדות. זה בעיקר אומר להפנים את זה גם בתוך הקבוצה - הפועל פ"ת היא כבר לא קבוצה שיכולה לחפש להיות התקפית, אלא כזו שצריכה לחצוב נקודות בסלע. 

להילחם, לשרוט, לעשות את הדברים הלא יפים פשוט כדי להישאר בליגה. גם השחקנים יצטרכו להיות אחרים בכזה מצב - ואולי גם המאמן, שהתאים לקחת קבוצה טובה ואיכותית לפלייאוף עליון, יצטרך למצוא בעצמו כוחות להיות מאמן שנאבק נגד הירידה.

צריך להגיד שהפועל פ"ת גם סבלה מחוסר מזל - פרנק ריבולייה, שהיה אמור להיות תחליף לאיכות ההתקפית שעזבה, נפצע וגמר את העונה. קארים קימווידי לא מתעלה לגודל השעה, בינתיים. יכול להיות שזה עוד יעבוד - אבל לפחות בינתיים, ובטח נגד בית"ר בשבוע הבא, היא תצטרך להפסיק להיות נחמדה - ולהתחיל להילחם על הנקודות שלה.

 - ההתקפה של מכבי חיפה, העונה, היא הברומטר שלה. ואם זה נכון - הרי שבמשחק נגד מכבי פ"ת, הפקטורים שלה היו רחוקים מלהרשים. פדרו ברזאו נבלם היטב ע"י ההגנה של זיו אריה, וגם נובאקוביץ` לא הורגש. הפקטור היחיד שהיה שם - זה ברוניניו, שידע להתגבר על המשחק המאוד ההגנתי, ולא הפסיק לייצר, כולל כמה מצבים טובים במחצית הראשונה ואת הבישול לשער המנצח של נועם שטייפמן. במידה רבה, ברוניניו הוא הסיבה שמכבי חיפה שרדה את המשחק הזה - וזו עוד תשובה לשאלה מי הבוס האמיתי של ההתקפה החיפאית. שוב, מספר 10. הפעם מברזיל.

  - כי מכבי פ"ת סופרת כבר הפסד חמישי רצוף, וזה כנראה היה המתסכל מכולם. כי עד שלב מסוים במחצית השנייה, זו היתה בדיוק התכנית של אריה והקבוצה שלו: לחנוק את היריבה עם בונקר, לצאת למתפרצות ולעקוץ. זה קרה לה פעם אחת עם אייל אינברום, וכמעט קרה לה ב-0:2 של לירן חזן. ואם רק הכדור הזה היה נכנס, כל הדיון על המשחק הזה היה אחר. אבל זה לא נכנס, ומכבי פ"ת שוב ירדה מנוצחת, מה שהותיר אותם בוודאי עם השאלה - אם את זה לא ניצחנו, את מי כן? אולי את הפועל ר"ג, בקרב עצום בשבוע הבא.

 - הבישול אמש של ברוניניו נגד מכבי פ"ת היה החמישי שלו העונה, ויחד עם שלושת השערים שכבש - מעלים אותו למעורבות ישירה של שמונה שערים מתוך ה-18 שמכבי חיפה כבשה העונה - כלומר, 44.4% מהגולים. רק לשם השוואה, מלך שערי מכבי חיפה בעונה שעברה - גיא מלמד - היה מעורב ישירות ב-17 שערים (15 שכבש ועוד שניים שבישל), והיו לו רק 25.7% מהכמות. כאמור, יש בוס התקפי חדש בירוק.

 - הים יפה הבוקר / הים הוא קצת שקט / אז בואי, אורדוניה / אל דוד אסנקה. כמה כיף לאהוב את השחקן הזה, שגדל בבית"ר נורדיה ירושלים מליגה א`, הגיע דרך הלאומית לליגת העל ומראה גם שם כי מדובר בשחקן נפלא. השער שכבש נגד הפועל חיפה נתן ניצוצות "אלי אוחנאים" - וזה היה השער הראשון שלו העונה, אבל לא הפעם הראשונה שבה אסנקה מסתמן כשחקן ששווה לשים עליו עין. יש לי תחושה שעוד נראה אותו בקבוצות הרבה יותר גדולות מר"ג. בינתיים, הוא הביא לה עוד שלוש נקודות - ועוד קצת אוויר בריאות למאבקי התחתית.

 . נכון, פ"ת אמנם הפסידה - אבל זה לא אומר שלא צריך לתת את הכבוד לאינברום ג`וניור. "אינברום" זה שם שמוכר לחובבי הכדורגל הישראלי - היה את אפרים של קריית גת, והיה גם את אור ששיחק ב-75 קבוצות בערך, ואייל נראה כמי שיכול להצטרף לרשימה הזאת בהצלחה. ביצוע אדיר הוא רשם עם בעיטה אדירה לרשת מקצה הרחבה, אחרי שחתך לאמצע - ביצוע שהיה יכול להיות שווה ניצחון סנסציוני. בינתיים, הוא ייזכר רק כהיילייט יפה - אבל איזה היילייט.

 כי בשקט בשקט, אחרי פתיחה לא טובה ותחושת כישלון באוויר, סכנין כבר עם 7 נקודות מ-9 האחרונות. ניצחון על ר"ג, 0:0 נגד מכבי ת"א והניצחון אתמול נגד הפועל פ"ת. עוד הוכחה שקבוצות מצליחות לדחות את האינסטינקט לערוף ראשים בשלב מוקדם, זה בדרך כלל משתלם להן. יוסי אבוקסיס הוא אולי מאמן בירידה, אבל כדורגל הוא לא שכח - והוא בהחלט מספיק טוב למקום שבו סכנין נמצאת בשרשרת המזון של הכדורגל שלנו. וכשזוכרים לנשום ולתת זמן, גם התוצאות מתחילות להגיע.