כסף מדבר: הקבוצה הכי טובה ביחס לתקציב
הפועל ב"ש ובית"ר י-ם רצות ראש בראש לאליפות, בזמן שמכבי ת"א וחיפה זכו בשבע האליפויות הקודמות. מי הקבוצה שהשיגה הכי הרבה נקודות בהתחשב בהוצאה הכספית בשנים האחרונות?
מיותר כמעט להגיד, אבל השנה הקבוצות העשירות ביותר הן לא הטובות ביותר. מכבי ת"א עם תקציב של 110 מיליון ש"ח במקום השלישי, מבלי שהייתה באמת איום על מאבק האליפות. מכבי חיפה, עם תקציב זהה, לא באמת זזה מהמקום החמישי לאורך העונה. בית"ר ירושלים עם תקציב בוגרים של 55 מיליון ש"ח והפועל ב"ש עם 62 מיליון מתחרות על האליפות. אז כסף הוא אולי תחילת הפתרון, אבל לא הכל.
ועכשיו - מי הגדולה שמשקיעה את הכסף שלה בצורה הטובה ביותר בליגה? הנתונים כאמור מסתמכים על חמש העונות האחרונות במצטבר.
מכבי ת"א - בממוצע קונה שחקנים ב-4.65 מיליון ומוכרת ב-7.98 מיליון. תקציב ממוצע של 112.5 מיליון ש"ח, כך שהיא מוציאה בממוצע 1.5 מיליון ש"ח על כל נקודה שהשיגה. שתי אליפויות.
מכבי חיפה - בממוצע קונה שחקנים ב-5.39 מיליון ומוכרת ב-4.64 מיליון. תקציב ממוצע של 102.5 מיליון ש"ח, כך שהיא מוציאה בממוצע מיליון וחצי ש"ח על כל נקודה. שתי אליפויות.
הפועל ב"ש - בממוצע קונה שחקנים ב-1.92 מיליון ומוכרת ב-690 אלף בכל שנה. תקציב ממוצע של 66.75 מיליון ש"ח, בממוצע מוציאה 940 אלף ש"ח על כל נקודה. יכולה לזכות באליפות אחת.
בית"ר ירושלים - בממוצע קונה שחקנים ב-350 אלף ומוכרת ב-880 אלף. תקציב ממוצע של 48 מיליון ש"ח, בממוצע מוציאה 890 אלף ש"ח על כל נקודה. יכולה לזכות באליפות אחת.
דבר ראשון, בולט הפער בין מכבי ת"א ומכבי חיפה לשתי האחרות. בטח בעונה הנוכחית, בה עד כה היחס בין הנקודות לתקציב של הירוקים הוא 2.24, אצל מכבי ת"א מדובר ב-1.69 מיליון. בב"ש מדובר ב-815 אלף ש"ח ובבית"ר 743 אלף ש"ח, סכום קטן יותר מפי שלוש. הירושלמים נקטו בגישת העברות חריגה בה הם הוציאו פחות ממיליון יורו במצטבר על שחקנים, רובם שחקנים מליגות קטנות כמו קולומביה או שבדיה.
יש להצלחה הזאת פנים, המנהל המקצועי אלמוג כהן, בדיוק כמו שלכישלון המקצועי במכבי חיפה ובמכבי ת"א יש פנים. ליאור רפאלוב, בן מנספורד, ברק בכר, ז`ארקו לאזטיץ` (ולתקופות קצרות רוני דיילה ודייגו פלורס) היו צריכים להוציא יותר מהכסף שעומד לרשותם. נכון שלא מדובר רק בתקציב ההעברות אלא בכל התקציב של המועדון, אבל גם כאן - הפערים גדולים.
ב"ש, אולי האלופה שבדרך, היא כנראה גם המועדון היעיל ביותר. ההצלחה של בית"ר בפועל הייתה בשתי העונות האחרונות, בזמן שהאדומים חצו את רף שבעים הנקודות ב-4 מ-5 עונות, הישג אליו בית"ר ומכבי חיפה לא הגיעו. בשונה ממכבי ת"א או חיפה, אין לב"ש כישרונות כמו אוסקר גלוך, דניאל פרץ וענאן חלאיילי שנמכרו בשנים האלה ואפשרו לממן רכש יקר יותר.
וכאן נכנסים התארים. מכבי חיפה זכתה בשתי אליפויות בחמש העונות האחרונות, מכבי תל אביב זכתה בשתי אליפויות. הן זכו בכל האליפויות מ-2018 עד 2025 ויש להן את הכלים להתחרות שוב בעונה הבאה, עונה שמסתמנת בשלב מוקדם בתור מרוץ עם חמישה סוסים שרוצים לדהור לצלחת. הפועל ת"א נשארה כאמור מחוץ לחישוב, אך יכולה לכוון הכי גבוה שאפשר עם הכיסים של ספרא. בשונה ממכבי ת"א (שמחפשת מנהל ספורטיבי) וממכבי חיפה בשנים האחרונות, יש לה ניהול מקצועי שהוכיח שהוא מסוגל לפגוע בשחקנים שמתאימים לכדורגל הישראלי.
נכון להגיד שמכבי ת"א וחיפה היו המצליחות ביותר. לפי המדדים שלנו, העונה הנוכחית של בית"ר היא המוצלחת ביותר מבין הגדולות עם יחס מטורף של 743 אלף ש"ח מהתקציב על כל נקודה. זה אמנם חישוב פשטני, אבל כאן עולה שאלה מורכבת יותר - איך מודדים הצלחה? הפועל ב"ש נאבקה באופן ממשי על האליפות בארבע מחמש העונות האלה. מכבי ת"א משחקת באופן קבוע באירופה וזכתה בשתי אליפויות, מכבי חיפה שיחקה בשלב הבתים של ליגת האלופות. בית"ר ירושלים כמעט התפרקה לפני ארבע עונות ויכולה לזכות עכשיו באליפות.
התשובה של כל אחד תהיה שונה. אם אתם שואלים אותי? מכבי ת"א ומכבי חיפה תמיד יהיו בתמונת יתרון כי מדובר בשתי הקבוצות העשירות ביותר, אבל הניהול הספורטיבי הטוב ביותר נמצא אצל ב"ש ובית"ר. יש יתרון קל לב"ש, נטו בהתחשב בזה שעומר אצילי הגיע בהעברה חופשית וירדן שועה היה בקבוצה עוד מלפני תחילת המדידה שלנו. יש שיתנו את זה לבית"ר בזכות הפער הכלכלי הגדול מהגדולות, כזה שעוד ילך ויקטן בשנים הקרובות. מה שבטוח: שתי ה"קטנות" מבין הגדולות בעונה מדהימה. בינינו? חבל שאי אפשר לתת לשתיהן את האליפות.