גם בלי אליפות: זו עונה גדולה של בית"ר ירושלים

1. בית"ר. הנה הנחת יסוד: אליפות צמודה לא לוקחים בכדורגל. קבוצה שמסיימת במקום הראשון את העונה היא לא בהכרח הקבוצה הטובה יותר - קיימות דוגמאות שבהן הקבוצה היעילה יותר, והאיכותית פחות, היא זו שהניפה בסופו של דבר את הצלחת. זו היכולת לחצוב בסלע את הנקודות שמפרידות בין אלופה לקבוצה נחמדה. כאלה שמפרידות בין גברים לילדים, אם תרצו.

ובית"ר, ברמת הכדורגל, לא היתה טובה אמש בטרנר. היא שיחקה פחות טוב מהיריבה שלה (ברוב הדקות), ובמחצית הראשונה היתה רעה במיוחד - אולי הכי אאוט שראינו אותה העונה (כולל במעט משחקים שהיא הפסידה). אבל היא ידעה לשמור על עצמה במשחק - היא לא התפרקה, היא שרדה דקות קשות בלחץ אדיר מול קבוצה פנטסטית, ואפשרה את הרווח הקטן שבו הגורל נכנס - עם הגול ההוא של מוזי.

הקבוצה של ברק יצחקי הרוויחה נקודה יותר משהפסידה שתיים - אבל המשחק הערב הוא אזהרה, שבית"ר תהיה חייבת לקחת בחשבון לקראת המשך הדרך הארוכה שמצפה לה. כדורגל יש לבית"ר, והמון - אבל מאוד יכול להיות שזה לא יספיק במאבק מול יריבה קשוחה ופיזית כמו ב"ש. ובית"ר תצטרך לא רק להביא את הקלאס, אלא גם את היכולת לנשוך ולשרוט ולקחת נקודות בשיניים. כמו שהיא לקחה, אבל עם המון מזל.

בכל מקרה, זו עונה גדולה של בית"ר. עונה שבה היא משיגה את שרשרת הניצחונות שהיא השיגה והרגעים הגדולים היא עונה שתיזכר - גם אם בית"ר תסיים שנייה. אבל אם היא רוצה לסיים ראשונה, היא תצטרך סט תכונות אחרות לגמרי - לקראת שמונת גמרי הגביע שמצפים לה. וזה מתחיל כבר ביום שלישי, נגד הפועל פ"ת.

2. ב"ש. ואם הסכמנו על הנחת היסוד מתחילת הטקסט, הרי שהיא נכונה גם להפועל ב"ש. המשחק שב"ש הציגה היה צריך להיות הרגע שבו היא מכניעה את היריבה הגדולה שלה לכתר - לא רק הניצחון ופתיחת פער של חמש נקודות (שזה זניח בעיניי כשיש עוד כ"כ הרבה נקודות בקופה), אבל בקרב האגרוף המטאפורי - זה היה אמור להיות נוק אאוט. הרגע שבו אתה מנצח את בית"ר פעם שלישית העונה, מעמיק את "הקוף" על הגב שלהם, ומשיג יתרון מנטלי חשוב.

אבל זה לא קרה. זה לא קרה למרות שהפועל ב"ש היתה טובה משמעותית מבית"ר, וקיבלה אינסוף הזדמנויות להכריע את המשחק הזה. איתי שכטר דייק כשאמר ש"משחק של 1:5 נגמר ב-2:2", אבל זה לא רק עניין של מזל. זה גם עניין של אחריות ושמירה על קור רוח - שתי ההחמצות של רועי לוי וקנגוואה בדקות הסיום, אם המצב בטבלה יתהפך, עוד עלולות לככב בסיוטים של אוהדי ב"ש שנים קדימה. והעבירה של הלדר לופס (שתכף אגע בה) היתה ההכנה המושלמת לבעיטה בדלי.