יש משהו מנחם בידיעה שיש דברים קבועים בעולם: מיסי הארנונה עולים, פקקי התנועה תפחו לממדים מפלצתיים, ובית״ר ירושלים מפסידה לבאר שבע. רצף הכישלונות כבר הפך למסורת, כזו שמקבלים בירושה, ואי-שם במרומי המרפסות בטדי מתחיל לחלחל החשש שעונת הרחצה מתקרבת מהר יותר מעונת הפריצה לעבר הצמרת. אליפות? נו באמת. הצחקתם את סבתא של מזרחי, וגם היא כבר ראתה יותר מדי עונות כדי לא ליפול על הרצפה ולשבור את האגן לשמע ההלצה הזו.
ברור שמותר לפנטז. מותר גם לשרטט תרחישים דמיוניים על מפית, ולהישבע שלעולם לא מניפים דגל לבן כל עוד יש מספיק נקודות בקופה. אבל בתכל׳ס, בית״ר התנפחה הרבה מעבר למידות הטבעיות שלה. עם הסגל הנוכחי אין לה באמת את היכולת להזיז מהזירה את לוחם הסומו הבאר־שבעי. אולי יש רצון, אבל עם מעט מסה וחוד קהה זה לא מזיז לאף אחד, בטח לא לענק הדרומי שהקיץ משנתו בטיימינג נהדר.
ברור שמותר לפנטז. מותר גם לשרטט תרחישים דמיוניים על מפית, ולהישבע שלעולם לא מניפים דגל לבן כל עוד יש מספיק נקודות בקופה. אבל בתכל׳ס, בית״ר התנפחה הרבה מעבר למידות הטבעיות שלה. עם הסגל הנוכחי אין לה באמת את היכולת להזיז מהזירה את לוחם הסומו הבאר־שבעי. אולי יש רצון, אבל עם מעט מסה וחוד קהה זה לא מזיז לאף אחד, בטח לא לענק הדרומי שהקיץ משנתו בטיימינג נהדר.
מאז שהשריר וסיבי העצם בגדו בעומר אצילי, הירושלמים פשוט איבדו את זה. קאלו הוא לא הפתרון בשפיץ, טימותי מוזי נדבק לשלטי הפרסום במקום לנוע לעומק, וירדן שועה שיווע למסירות של דור מיכה. ואז, מסיבה לא לגמרי ברורה, מיכה נכנס ושועה מצא את עצמו בהמשך חוטף את החלסטרה על הספסל. מה ההיגיון? תשאלו את ברק יצחקי.
ועדיין, היו למועמדת הווירטואלית להניף את הצלחת שבע דקות בגן עדן. שבע דקות שבהן הירושלמים היו בעניינים אחרי השוויון של מורוזוב. שבע דקות שבהן עשרות הצהובים שהסתננו לטרנר היו משוכנעים שמגיע להם תיקו. ואז הגיע אור בלוריאן נגח פנימה כמו גדול ושם איקס על האיקס.
מנגד, נקודת האור שפיזרה את החשכה אצל האורחים הייתה השוער יונתן עוזר, שהציל את קבוצתו מתבוסה. סיפורו של האיש שריחף עד לא מכבר בין הרחבות של כפר קאסם ועפולה הוא בדיוק החומר שמצדיק גיחה של תחקירני נטפליקס לבית וגן: מסע בין ליגות, חלומות קטנים וכפפות גדולות.
ובבאר שבע? סדרת הניצחונות נמשכת. חמש דקות מבסיס חיל האוויר בחצרים, והבחורים של רן קוז׳וך נראים ממוקמים היטב על מסלול ההמראה. הכול מוכן, המנועים עובדים, ורק צריך אישור ממגדל הפיקוח.
מערבית לצומת תל שוקת אין כל חדש, פרט לאיסט שירד באלגנט לרחבת הריקודים יחד עם הרכש השני, מוחמד אבו רומי. שניהם נופפו ליציע הדרומי בנימוס, כאילו אומרים: ערב טוב, אנחנו פה כדי להישאר. רק שכרגע לא ממש ברור מה יהיה תפקידם בכוח, כל עוד איגור זלאטנוביץ’ מוכיח שהוא להיט בראש.
ועדיין, היו למועמדת הווירטואלית להניף את הצלחת שבע דקות בגן עדן. שבע דקות שבהן הירושלמים היו בעניינים אחרי השוויון של מורוזוב. שבע דקות שבהן עשרות הצהובים שהסתננו לטרנר היו משוכנעים שמגיע להם תיקו. ואז הגיע אור בלוריאן נגח פנימה כמו גדול ושם איקס על האיקס.
מנגד, נקודת האור שפיזרה את החשכה אצל האורחים הייתה השוער יונתן עוזר, שהציל את קבוצתו מתבוסה. סיפורו של האיש שריחף עד לא מכבר בין הרחבות של כפר קאסם ועפולה הוא בדיוק החומר שמצדיק גיחה של תחקירני נטפליקס לבית וגן: מסע בין ליגות, חלומות קטנים וכפפות גדולות.
ובבאר שבע? סדרת הניצחונות נמשכת. חמש דקות מבסיס חיל האוויר בחצרים, והבחורים של רן קוז׳וך נראים ממוקמים היטב על מסלול ההמראה. הכול מוכן, המנועים עובדים, ורק צריך אישור ממגדל הפיקוח.
מערבית לצומת תל שוקת אין כל חדש, פרט לאיסט שירד באלגנט לרחבת הריקודים יחד עם הרכש השני, מוחמד אבו רומי. שניהם נופפו ליציע הדרומי בנימוס, כאילו אומרים: ערב טוב, אנחנו פה כדי להישאר. רק שכרגע לא ממש ברור מה יהיה תפקידם בכוח, כל עוד איגור זלאטנוביץ’ מוכיח שהוא להיט בראש.
