בעולם של היום, שנתיים הן נצח. בטח בכדורגל. לפני שנתיים בלבד, בעונת 2023/24,ליגת העל, ערן זהבי חזר לישראל ומכבי חיפה חלמה על אליפות רביעית ברציפות. בסיום אותה עונה זהבי ודין דוד הפכו למלכי השערים עם 20 שערים כל אחד, כשאחריהם פרנטזדי פיירו עם 18 שערים וגיא מלמד עם 17. יחד עם אלעד מדמון, אז התגלית של הפועל חדרה לפני המעבר למכבי ת"א, מגלים ש-5 מ-6 הראשונים בטבלת מלכות השערים היו חלוצים. זה לא כולל שחקנים כמו דור תורג`מן, מיירון ג`ורג` או שלומי אזולאי שהיו גם הם בעשירייה הראשונה, חלוצים קלאסיים יותר.
היום? הסיפור אחר לגמרי. מלך השערים של ליגת העל הוא דן ביטון עם 15, כשיש חלוץ טבעי אחד בחמישייה הראשונה, אדריאן אוגריסה. טריבנטה סטיוארט הבקיע אמנם תשעה שערים, אך שישה שערי שדה, והפך לשחקן ספסל. ג`אבון איסט עם תשעה שערים כשהוא עבר קבוצה באמצע העונה, ואין אף חלוץ אחר שעבר את השמונה. לאן הם נעלמו?
*ירדן שועה נספר כחלוץ ב-2023/24, אך הוחרג מהבדיקה שלנו ב-2025/26 שכן הוא שיחק השנה לסירוגין כשחקן כנף וכחלוץ.
הכל מתוכנן
שמתם לב לזה שמספר השערים עלה ומספר השערים של החלוצים ירד? זה לא מקרי, ויכול להיות שזה קשור לבילד-אפ שהפך לאחד הטרנדים הגדולים של ליגת העל העונה. ב-2023/24 היו תשע קבוצות שהחזיקו בכדור בפחות מ-50% מהזמן לעומת שבע השנה.
במקביל, הפועל ב"ש, בית"ר ומכבי ת"א מחזיקות בכדור השנה יותר מהמוליכה לפני שנתיים בנתון הזה, אותה מכבי ת"א. קבוצות מנסות לבנות התקפות בסגנון מסודר ושיטתי יותר, כשאנחנו רואים קבוצות תחתית מנסות לשחק באותה הדרך ולהניע כדור מאחורה.
אם קבוצות מנסות לשחק כדורגל מסודר, אז הנוכחות של חלוץ כבד שיכול להבקיע ולא יורד אחורה להניע כדור כמעט מבוזבזת. בית"ר וב"ש מצליחות בלי חלוץ דומיננטי בכל מה שקשור להבקעת שערים, כי הם מצטיינים בתחומים אחרים. ירדן שועה מתפקד לעתים קרובות כתשע מזויף, מצליח להניע כדור ולגרום ליריבה לנוע לשטחים מסוכנים. חילופי המקומות של שועה וג`ונבוסקו קאלו חיוניים, ואי אפשר לדמיין את זה עם חלוץ קלאסי.
זלטאנוביץ` בעונה טובה שלא מתבטאת בשערים. כפי שציין זאב סוביק בעמוד המצוין "קשר אחורי", הוא יכול למצוא את עצמו בעמדה יותר אחורית משחקני כנף שהולכים קדימה ובתור מי שמושך אליו את ההגנה ומשחרר כדורים קטנים לשחקנים כמו קינגס קנגווה, חמודי כנעאן ומלך שערי הליגה דן ביטון.
אפשר למצוא דמיון בתפקיד של סייד אבו פרחי, כשבשיטה של רוני דיילה החלוץ נע לכל רוחב המגרש בניסיון לייצר יתרונות מספריים. נגענו בעבר בלחץ המוצלח שדניאל דאפה מייצר לחבריו. היחידה מהגדולות שמשחקת עם חלוץ טבעי, ייתכן שמחוסר ברירה לאחר שהחתימה שני חלוצים בקיץ תחת מאמן אחר, היא מכבי חיפה. בעונה הגדולה ביותר של מאמנה הנוכחי ברק בכר על הקווים, דין דוד עבר לסירוגין מהכנף למרכז, בזמן שפיירו לא הרבה להבקיע אלא התמקד באותו הלחץ.
אולי זאת החלטה טקטית לכל דבר. במקום לנסות לזרוק כדורים לחלוץ, להיות בתנועה מתמדת. אם מספר השערים עלה, למה שיהיה לנו אכפת מזה שאין חלוצים? עדיפים שחקנים שמבקיעים 18 שערים מתוך 60, או כאלה שמבקיעים 12 שערים ומובילים ל-72 בזכות התנועה שלהם?
הכל מקרי
אי אפשר להגיד שקבוצות ליגת העל לא ניסו. מכבי ת"א שילמה 1.3 מיליון יורו על יון ניקולאסקו, חלוץ מוכח בליגת העל שהיה אמור להיות החלוץ הראשון. מכבי חיפה צירפה שני חלוצים בכירים בקיץ, טריבנטה סטיוארט וג`ורג`ה יובאנוביץ`. הפועל ת"א שילמה 1.8 מיליון יורו על חלוץ אחר מהליגה.
בית"ר ירושלים החתימה שני חלוצים זרים בעונה האחרונה, הפועל ב"ש צירפה שני חלוצים בכירים מליגת העל בהעברה חופשית בדמות איגור זלטאנוביץ` בקיץ וג`אבון איסט עכשיו, בינואר. כל הגדולות התחזקו בעמדה הזאת, כשאצל חלקן היא הייתה העמדה בה ראינו את השינוי החד ביותר בהתחשב בעזיבתו של דין דוד ליפן ופרישתו של ערן זהבי מכדורגל.
אמנם ניקולאסקו נפצע בשלב מוקדם, דאפה רק בן 18 ויובאנוביץ` התמודד עם פציעה משלו (וחילופי מאמנים), אבל בסופו של דבר מדובר בשלושה חלוצים בכירים שכבשו יחד ארבעה שערי שדה העונה. השורה התחתונה, בלשון המעטה, לא אידיאלית.
אנחנו יכולים להמשיך ולדבר עד מחר על לחץ ודברים כאלה ,אבל בסופו של דבר אין מנוס מהמסקנה - החלוצים של הגדולות לא מספקים את הסחורה. אי אפשר להגיד את זה על הקטנות, כשאדריאן אוגריסה עם עשרה שערים ומארק קוסטה עם שמונה שערים ושמונה משחקים בהרכב. ג`אבון איסט החזיק את הפועל חיפה במשך חלק גדול מהעונה.
הקבוצות הקטנות בליגת העל עדיין צריכות את החלוצים. חד משמעית. אין להן את העומק שיש לקבוצות הגדולות עם 5-6 שחקנים שיכולים לייצר מצב או להבקיע בכל שנייה על כר הדשא, וזה מוביל לכדורגל פשוט יותר. יכול להיות שכדורגל פשוט יותר בפן ההגנתי, אגב, יחזיר את החלוצים הגדולים.
ראינו תהליך דומה גם בכדורגל העולמי, כשהמייצגת הבולטת שלו היא מנצ`סטר סיטי. הקבוצה זכתה באליפות אנגליה בלי חלוץ טבעי, ואז הביאה את ארלינג הלאנד וזכתה בליגת האלופות. פריז סן ז`רמן אמנם זכתה אשתקד בצ`מפיונס בסטייל בלי חלוץ, אבל אנחנו עדיין רואים את החלוצים הכבדים של פעם. הלאנד, הארי קיין, רוברט לבנדובסקי. רובם, פשוט, יודעים לעשות משהו מורכב יותר מהבקעת שערים.
אולי זה העתיד של הכדורגל הישראלי, שתמיד מאחר בכמה שנים אחרי הטרנדים מהצמרת העולמית. יהיה מעניין מאוד לראות אם בקיץ הקרוב הקבוצות יחליטו להביא חלוצים שיכולים להניע כדור בצורה טובה יותר, ולא רק פיזיים.
אי אפשר להגיד שקבוצות ליגת העל לא ניסו. מכבי ת"א שילמה 1.3 מיליון יורו על יון ניקולאסקו, חלוץ מוכח בליגת העל שהיה אמור להיות החלוץ הראשון. מכבי חיפה צירפה שני חלוצים בכירים בקיץ, טריבנטה סטיוארט וג`ורג`ה יובאנוביץ`. הפועל ת"א שילמה 1.8 מיליון יורו על חלוץ אחר מהליגה.
בית"ר ירושלים החתימה שני חלוצים זרים בעונה האחרונה, הפועל ב"ש צירפה שני חלוצים בכירים מליגת העל בהעברה חופשית בדמות איגור זלטאנוביץ` בקיץ וג`אבון איסט עכשיו, בינואר. כל הגדולות התחזקו בעמדה הזאת, כשאצל חלקן היא הייתה העמדה בה ראינו את השינוי החד ביותר בהתחשב בעזיבתו של דין דוד ליפן ופרישתו של ערן זהבי מכדורגל.
אמנם ניקולאסקו נפצע בשלב מוקדם, דאפה רק בן 18 ויובאנוביץ` התמודד עם פציעה משלו (וחילופי מאמנים), אבל בסופו של דבר מדובר בשלושה חלוצים בכירים שכבשו יחד ארבעה שערי שדה העונה. השורה התחתונה, בלשון המעטה, לא אידיאלית.
אנחנו יכולים להמשיך ולדבר עד מחר על לחץ ודברים כאלה ,אבל בסופו של דבר אין מנוס מהמסקנה - החלוצים של הגדולות לא מספקים את הסחורה. אי אפשר להגיד את זה על הקטנות, כשאדריאן אוגריסה עם עשרה שערים ומארק קוסטה עם שמונה שערים ושמונה משחקים בהרכב. ג`אבון איסט החזיק את הפועל חיפה במשך חלק גדול מהעונה.
הקבוצות הקטנות בליגת העל עדיין צריכות את החלוצים. חד משמעית. אין להן את העומק שיש לקבוצות הגדולות עם 5-6 שחקנים שיכולים לייצר מצב או להבקיע בכל שנייה על כר הדשא, וזה מוביל לכדורגל פשוט יותר. יכול להיות שכדורגל פשוט יותר בפן ההגנתי, אגב, יחזיר את החלוצים הגדולים.
ראינו תהליך דומה גם בכדורגל העולמי, כשהמייצגת הבולטת שלו היא מנצ`סטר סיטי. הקבוצה זכתה באליפות אנגליה בלי חלוץ טבעי, ואז הביאה את ארלינג הלאנד וזכתה בליגת האלופות. פריז סן ז`רמן אמנם זכתה אשתקד בצ`מפיונס בסטייל בלי חלוץ, אבל אנחנו עדיין רואים את החלוצים הכבדים של פעם. הלאנד, הארי קיין, רוברט לבנדובסקי. רובם, פשוט, יודעים לעשות משהו מורכב יותר מהבקעת שערים.
אולי זה העתיד של הכדורגל הישראלי, שתמיד מאחר בכמה שנים אחרי הטרנדים מהצמרת העולמית. יהיה מעניין מאוד לראות אם בקיץ הקרוב הקבוצות יחליטו להביא חלוצים שיכולים להניע כדור בצורה טובה יותר, ולא רק פיזיים.
