(למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)
כתב אישום חמור וחריג הוגש לבית הדין המשמעתי כנגד עירוני טבריה, מנהליה ומספר שחקנים שמשחקים/שיחקו בה, בגין ביצוע עבירות לכאורה על תקנון בקרת תקציבים.
במסגרת כתב האישום, דרש תובע ההתאחדות להפחית ממאזנה של הקבוצה לא פחות מ–30 נקודות ליגה בפועל, קנס חסר תקדים בסך 500,000 ₪ והרחקות של בעלי התפקידים ושחקנים אשר היו מעורבים לכאורה באותן עבירות.
אז מה הוביל לכתב האישום החריג ולדרישות החריגות עוד יותר של תובע ההתאחדות ביחס לעונשים המבוקשים?
קודם כל, צריך להבין את המסגרת.
תקנון בקרת תקציבים של ההתאחדות, יוצר מנגנון פיקוח ובקרה על הקבוצות בליגות הבכירות, במסגרתו, בין היתר קבוצה מאשרת תקציב עונתי, הכולל את סך הכנסותיה הצפויות לאותה עונה.
לאחר שמסגרת התקציב הזו מאושרת, מאשרת הקבוצה את הוצאותיה לאותה עונה, אשר כמובן, מוגבלות במסגרת התקציב המאושר.
המרכיב הגדול והמשמעותי ביותר בתקציב ההוצאות של קבוצת כדורגל הוא כמובן, הוצאות שכר השחקנים.
בהיבט הזה, כל קבוצה חייבת לאשר באופן פרטני כל הסכם שלה עם כל שחקן וכל מאמן, כאשר אותו הסכם חייב להיות בערכי ברוטו ולכלול את מלוא השכר ויתר התשלומים וההוצאות המשולמות לשחקן במהלך אותה עונה, כולל פרמיות, בונוסים, דמי שכירות, הוצאות רכב וכיו"ב.
תשלום לשחקנים מעבר להסכמים שאושרו על ידי הרשות מהווה עבירה חמורה על תקנון בקרת תקציבים, אשר גוררת עונשי מינימום של הפחתת 2 נקודות ליגה בפועל על כל מקרה והרחקה ל-6 חודשים של השחקן המעורב.
הטעם לאותה חומרה יתרה שרואה התקנון בעבירות מסוג זה הוא היתרון הספורטיבי שקונה קבוצה על פני יריבותיה בעת שהיא מתחייבת לשלם להם סכומי כסף מעבר לתקציב המאושר ובכך, גורמת להם לחתום בשורותיה, בעוד שקבוצות אחרות, אשר שומרות על מסגרת התקציב, אינן יכולות לעשות כן.
למעשים שכאלה, מעבר להיבט הספורטיבי ויתרון הספורטיבי שהן מביאים, עשויים להוות גם עבירות מס חמורות, היה והכספים העודפים אינם מדווחים לרשויות המס ולא משולם עליהם מס, אולם עניין זה פחות עניינה של ההתאחדות ובית הדין המשמעתי.
לפי הנטען בכתב האישום, עירוני טבריה הגישה לרשות לבקרת תקציבים הסכמים רבים עם שחקנים בסכומי ברוטו, אשר אושרו על ידי הרשות ותאמו את המסגרת התקציבית שאושרה לה, אולם בפועל, שילמה לאותם שחקנים סכומי נטו גבוהים בהרבה ממה שאושר לה.
במילים אחרות – לרשות לבקרת תקציבים הוגש הסכם אחד, בעוד שבין הצדדים עמדה הסכמה אחרת, במסגרתה שולמו להם כספים גבוהים יותר ו/או שולמו להם הוצאות נוספות אשר לא הופיעו בהסכם המאושר. מה שמכונה בלשון העממית – חוזה כפול.
עבירות אלו אינן דבר חדש במחוזותינו ובמהלך השנים מאז הוקמה הרשות לבקרת תקציבים (בעיקר בשנותיה הראשונות), הועמדו קבוצות רבות לדין משמעתי בגין תשלומים לשחקנים מעבר להסכמים המאושרים.
על קבוצות שהורשעו הוטלו על פי רוב עונשי הפחתת נקודות בפועל והגורמים הרלבנטיים הורחקו מפעילות לתקופות ממושכות.
מה שחריג במקרה של טבריה, לפחות על פי כתב האישום, ומה שהוביל לדרישה חסרת התקדים ביחס לענישה הוא ההיקף של התופעה ולסכומי היתר ששולמו לשחקנים מעבר לחוזים המאושרים.
אם במרבית מקרי העבר דובר בחוזים בודדים או לחילופין, בתשלומי יתר זניחים ביחס להסכם המאושר ולתקציב הכולל, הרי לפי כתב האישום, במקרה של עירוני טבריה מדובר בשיטה של ממש, אשר נפרשה על פני שנים, כללה עשרות רבות של הסכמים ויצרה פערים כספיים מצטברים של מיליוני שקלים בין התקציבים המאושרים למה ששולם בפועל.
היקף התופעה חסר התקדים הוא זה שהוביל לעונשים החריגים אותם דרש התובע להטיל עליה ועל המעורבים.
בהנחה שאכן טבריה תורשע בכל או מרבית העבירות שיוחסו לה, ובנסיבות שמתוארות בכתב האישום, אזי היא אכן צפויה לעונשים כבדים ביותר, אשר יטילו ספק רב על יכולתה להישאר בליגת העל בתום העונה הנוכחית (בהנחה שההליך יסתיים עד לסיום העונה).
אנחנו אמנם נמצאים בשלב מוקדם מאוד של ההליכים, עוד טרם התבררה אשמתה של טבריה והנבואה, כידוע, ניתנה לשוטים, אולם על פני הדברים ולנוכח כתב האישום, הדברים נראים רע מאוד מבחינתה ולא פחות חשוב – מבחינתה של ליגת העל בכדורגל, שכן, ככל שאכן יוטלו על טבריה העונשים המבוקשים או אפילו חלקם, תהפוך את מאבקי הירידה להרבה פחות תחרותיים ותיפגע קשות בספורטיביות שלה עד לסיום העונה.
במילים אחרות – לרשות לבקרת תקציבים הוגש הסכם אחד, בעוד שבין הצדדים עמדה הסכמה אחרת, במסגרתה שולמו להם כספים גבוהים יותר ו/או שולמו להם הוצאות נוספות אשר לא הופיעו בהסכם המאושר. מה שמכונה בלשון העממית – חוזה כפול.
עבירות אלו אינן דבר חדש במחוזותינו ובמהלך השנים מאז הוקמה הרשות לבקרת תקציבים (בעיקר בשנותיה הראשונות), הועמדו קבוצות רבות לדין משמעתי בגין תשלומים לשחקנים מעבר להסכמים המאושרים.
על קבוצות שהורשעו הוטלו על פי רוב עונשי הפחתת נקודות בפועל והגורמים הרלבנטיים הורחקו מפעילות לתקופות ממושכות.
מה שחריג במקרה של טבריה, לפחות על פי כתב האישום, ומה שהוביל לדרישה חסרת התקדים ביחס לענישה הוא ההיקף של התופעה ולסכומי היתר ששולמו לשחקנים מעבר לחוזים המאושרים.
אם במרבית מקרי העבר דובר בחוזים בודדים או לחילופין, בתשלומי יתר זניחים ביחס להסכם המאושר ולתקציב הכולל, הרי לפי כתב האישום, במקרה של עירוני טבריה מדובר בשיטה של ממש, אשר נפרשה על פני שנים, כללה עשרות רבות של הסכמים ויצרה פערים כספיים מצטברים של מיליוני שקלים בין התקציבים המאושרים למה ששולם בפועל.
היקף התופעה חסר התקדים הוא זה שהוביל לעונשים החריגים אותם דרש התובע להטיל עליה ועל המעורבים.
בהנחה שאכן טבריה תורשע בכל או מרבית העבירות שיוחסו לה, ובנסיבות שמתוארות בכתב האישום, אזי היא אכן צפויה לעונשים כבדים ביותר, אשר יטילו ספק רב על יכולתה להישאר בליגת העל בתום העונה הנוכחית (בהנחה שההליך יסתיים עד לסיום העונה).
אנחנו אמנם נמצאים בשלב מוקדם מאוד של ההליכים, עוד טרם התבררה אשמתה של טבריה והנבואה, כידוע, ניתנה לשוטים, אולם על פני הדברים ולנוכח כתב האישום, הדברים נראים רע מאוד מבחינתה ולא פחות חשוב – מבחינתה של ליגת העל בכדורגל, שכן, ככל שאכן יוטלו על טבריה העונשים המבוקשים או אפילו חלקם, תהפוך את מאבקי הירידה להרבה פחות תחרותיים ותיפגע קשות בספורטיביות שלה עד לסיום העונה.
