מכבי חיפה פתחה העונה יותר מדי פעמים את המגירה כדי להוציא ממנה תכניות שהוכנו למקרה והדברים לא ילכו לפי המצופה. כל כך הרבה טעויות שנערמו האחת על השנייה, עד שגם במגירה נגמרו הדפים עם הבנה שתכנית ב`, ג`, ד` וכן הלאה, יכולות לסדר דברים נקודתית, אבל לא לאורך זמן. יש לכך הרבה מאוד דוגמאות, ממיכאל אוחנה שהובא כדי להיות גיבוי לדיא סבע, פותח בהרכב כבר תקופה ארוכה ומנהל את המשחק לפרק זמן של 60-70 דקות כי אין אפשרות שישחק יותר.
אמש, עם אוחנה, סדריק דון ונבות רטנר (משחק פחות טוב), הקישור היה רך מדי בהפסד להפועל פ"ת. מול יריבות חלשות זה מספיק, אבל כשיש קבוצה אינטנסיבית, לוחצת ומהירה, זה מתפרק. החזרה של עלי מוחמד מפציעה מתעכבת וזה מרגיש כאילו במרכז השדה של מכבי חיפה אין שומר אמיתי. כמו להגיע לקניון ולראות את המאבטח מסמן לך להיכנס בלי לפתוח אפילו את תא המטען. מוחמד היה פצוע בשריר הארבע ראשי וכעת סובל מדלקת בכף הרגל והוא רק סימפטום ליותר מדי פציעות בסגל לאורך העונה.
אני לא רופא וקשה לשים את האצבע מדוע זה קורה, אבל במועדון כל כך גדול צריכים לעשות בדק בית כדי להבין איפה הבעיה ומדוע הרשימה ארוכה. אמש, כשגם יילה בטאי נפצע, נכנס במקומו זוהר זסנו, עוד תכנית מגירה שעדיף שהיתה נשארת בתוכה ולא יוצאת החוצה. שחקן ספסל בקבוצה כמו מכבי חיפה צריך להיות איכותי, כזה שיכול לעשות שינוי או לכל הפחות, להיכנס למשבצת של זה שהחליף ולמלא אותה בצורה טובה.
יש יותר מדי עמדות שבהן לירוקים אין את האיכות הזאת, לעיתים גם לא מצד שחקני ההרכב עצמו. ליסב עיסאת טעה אמש (לא בפעם הראשונה העונה) בפעולה פשוטה והפועל פ"ת הענישה מיד. בשבוע שעבר המועדון החתים את הבלם הצעיר על חוזה ארוך טווח וזה מבורך, רק שמישהו צריך לעבוד איתו על הטעויות הללו שנעשות תחת לחץ. בלם הוא השחקן האחרון במגרש שצריך לקחת סיכונים ומרגיש כאילו עיסאת מכור לריגושים האלה, שלפעמים עולים ביוקר. שני מחזורים לסיום הליגה הסדירה ומכבי חיפה עדיין לא בטוחה בפלייאוף העליון. הפער מהפועל ת"א, רגע לפני המשחק בבלומפילד, עומד על שש נקודות ועבור ברק בכר והשחקנים שלו (אלה שעדיין בריאים) זה משחק של להיות או לחדול.
או להיות בפלייאוף העליון או לחדול מאמונה שאפשר להוציא משהו מהעונה הקשה הזאת. בכר יקווה שעד חצי גמר גביע המדינה יחזרו גם חלק מהפצועים ובראשם עלי מוחמד ובתקווה שאחרים לא יפלו בדרך. קשה לדעת איך תיגמר העונה הזאת מבחינת הירוקים מהכרמל, אבל דבר אחד בטוח והוא שבסופה, ליאור רפאלוב והנהלת המועדון שמעליו, צריכים לקחת את כל התכניות על השולחן, להוציא את כל הדפים מהמגירה, לקרוע ולזרוק לפח. זאת קבוצה שזקוקה לתכנון מחדש, הבנה מעמיקה של הבעיות שלא זכו לטיפול העונה, בתקווה שיחד עם הדור הצעיר והמוכשר תיבנה קבוצה לאליפות.
