תמונה ראשית: Coldex עמית מנגלוס
בנג`מין מצ`יני הוא שם שמעטים בישראל הכירו עד העונה האחרונה. שוערה של הפועל חיפה הוא פסיפס אנושי נדיר של זהויות - יהודי, אמריקאי, שוודי, ועכשיו, בעיקר ישראלי, שמרגיש שהגיע סוף סוף הביתה. לאחר שנים בהן נדד בין הליגות המקצועניות באירופה, הוא מצא את עצמו בקיץ 2024 ללא סוכן וללא קבוצה, אך עם אמונה גדולה ומטרה ברורה: להפוך לשוער מוביל בישראל. בריאיון מיוחד לערוץ הספורט הוא מספר על האנטישמיות בשוודיה, ההחלטה לעלות לארץ בזמן המלחמה והצמרמורת שמרגיש בזמן נגינת "התקווה" באצטדיון סמי עופר. "אני בנג`מין, שוער, בן 29. אמא שלי משוודיה ואבא שלי גדל פה בארץ, אבל הוא עבר לארצות הברית מאוד מוקדם, לפני בערך 40 שנה", הוא מספר.
אז איפה הקריירה שלך מתחילה?
"גדלתי בארצות הברית עד גיל 12 ואז עברתי עם אמא שלי לשוודיה כי רציתי לשחק כדורגל. כבר כשהייתי בן שמונה, ידעתי שזה מה שאני אעשה. שיחקתי בשוודיה, אחר כך הייתי שנה בדנמרק, ובגיל 14-15 עברתי להולנד עם אמא שלי. שיחקתי שנתיים באקסלסיור, ובגיל 16 כבר הייתי השוער השלישי של הקבוצה הבוגרת. בגיל 17 עברתי לספרד ושם התחיל הסיפור שלי עם מאיורקה שהאמינה בי. שיחקתי שם חמש שנים. הייתי הקפטן של קבוצת המילואים, ששיחקה בליגה ה-3 וה-4 בספרד. בתקופה שלי הצלחנו לעשות רצף של 10 משחקים עם שער נקי. בהמשך יצא לי גם להיות השוער השלישי של הקבוצה הבוגרת ואפילו שיתפתי פעולה עם פייר קורנו, שמשחק היום במכבי חיפה".
אחרי התקופה בספרד, מצ`יני חזר לשחק במספר קבוצות בשוודיה, בין השאר בקבוצות בכירות כמו המארבי ודיורגרדן, עימה זכה באליפות ב-2019. ההחלטה לעזוב את אירופה ולעלות לישראל התגבשה בנובמבר 2023, על רקע המלחמה והתגברות האנטישמיות במדינה.
"כשהתחילה המלחמה בארץ, בכל יום היו בשוודיה הפגנות נגד ישראל, נגד יהודים, נגד כולם. פחדנו לספר שאנחנו יהודים, חשבתי שזה זמן טוב לעשות עלייה ולנסות לקבל הזדמנות לשחק כדורגל בליגה הישראלית". הוא מספר שכשניסה להתקשר לשגרירות ישראל בשטוקהולם איש לא ענה כי הרבה מוסדות שקשורים לישראל וליהודים היו סגורים בגלל החשש הביטחוני. מה שחיזק עוד יותר את תחושת הדחיפות שלו לעלות לארץ.
"בינואר קיבלתי הצעה מהליגה הראשונה בפינלנד, אבל ויתרתי עליה כי האמנתי שאני אוכל להגיע לישראל. בהתחלה התאמנתי לבד, בלי קבוצה, ואחר כך שיחקתי במשך חודשיים בליגה הרביעית בשוודיה כדי לשמור על כושר לקראת המבחנים בישראל. בין לבין הייתי צריך לעבוד כדי להתפרנס. אני לא מפחד לעבוד קשה בשביל המטרה שלי וזה היה חשוב מהכל. רק אמרתי לעצמי כל הזמן: `אני אהיה שחקן בישראל, אני אהיה שחקן בישראל`. עזבתי את העבודה בלי לספר לאף אחד שם בשוודיה. אחרי שבוע התקשרו אליי ואמרתי להם שאני שחקן כדורגל בישראל. חשבו שאני צוחק".
מצ`יני הגיע לישראל ביולי 2024, ללא חוזה מובטח ואפילו ללא סוכן, כשהוא מסתמך על עצתו של אביו שאמר לו, בישראליות טיפוסית: "יהיה בסדר". כשנחת בנמל התעופה בן גוריון, הוא הגיע לביקורת הדרכונים ללא דרכון ישראלי, בעיצומה של המלחמה. הפקיד בביקורת הדרכונים תהה על הגעתו ושאל אותו: "מאיפה באת בזמן מלחמה? מה אתה עושה פה, אתה משוגע?". מצ`יני השיב לו בפשטות: "באתי משטוקהולם והגעתי כדי לעשות עלייה" ונכנס לארץ כדי להמר על עתידו.
קיץ 2025, מתי הפועל חיפה נכנסת לתמונה?
"בקיץ שוב הייתי שחקן חופשי. הסוכן שמלווה אותי מאמצע העונה ברעננה, אריאל בוזורגי, מאוד האמין בי ואמר לי: `בנג`י, הכל יהיה בסדר, תמשיך להתאמן, תמשיך לעבוד קשה`. הגיעה הצעה מרמת השרון, התכוננתי לעוד עונה בליגה הלאומית, ופתאום הקבוצה התפרקה וירדה לליגה א`. ואז התחיל אחד השבועות הכי קשים בחיים שלי. אתה כמעט בן 29, בלי קבוצה, לא רציתי לשחק בליגה השלישית כי ידעתי שאני שווה יותר. הייתי במצב ממש קשה. עשיתי אימונים אישיים עם עופר בסון, מאמן השוערים של מכבי נתניה שמאוד עזר לי. יום אחד הוא התקשר ואמר לי: `רן קדוש התקשר אליי, הפועל חיפה מחפשת שוער שני`. הלכתי למבחנים שבוע או שבועיים, עבדתי מאוד קשה וכשאמרו לי שהם רוצים אותי, הרגשתי מדהים. שהצלחתי להגשים חלום".
הגעת להפועל חיפה בקיץ כשוער שני, ופתאום הפכת לשוער הראשון של מועדון עם אוהדים והיסטוריה בישראל. איך התחושה?
"קודם כל, הקהל של הפועל חיפה הוא פשוט `וואו`, מטורף. אני מעריך מאוד את הדרך שבה הם מתייחסים אליי, שולחים הודעות ואת האנרגיה שהם מביאים לכל משחק. גם כשלא שיחקנו טוב, כמו נגד מכבי תל אביב בגביע, הם היו שם איתנו עד הסוף בגשם. זה הקהל הכי נאמן שיצא לי לשחק עבורו בחיים שלי".
בחודשים האחרונים עבר שוער הפועל חיפה לגור בחיפה עם בת זוג ישראלית שהכיר בישראל והיא זו שעוזרת לו מאוד עם שיפור העברית. מצ`יני דובר לא פחות מ-5 שפות: אנגלית, ספרדית, שוודית, הולנדית ועברית. חוץ מכדורגל, הדבר שהוא הכי אוהב לעשות זה לשחק גולף, ענף ספורט שאימץ מגיל קטן בשוודיה ובארה"ב אבל לא זוכה לפופולריות גדולה כל כך בישראל: "המקום היחיד שאפשר לשחק בו זה במועדון הגולף בקיסריה, אז אני נוסע לשם מדי פעם".
קח אותי לרגע שבו קיבלת את ההזדמנות הראשונה בשער נגד מכבי נתניה…
"הצוות החליט לתת לי הזדמנות. זה היה יום גדול עבורי. חשבתי על כל העבודה הקשה שעשיתי עד אותו רגע. לא הופתעתי לגמרי, כי תמיד האמנתי בעצמי שיש לי את הרמה המתאימה לליגת העל. אבל כשוער שני, אין הרבה הזדמנויות, אז אמרתי לעצמי שאני נותן את הכל עד הדקה האחרונה, לא משנה מה תהיה התוצאה. לא שמחתי מכל ההצלות שהיו לי כי בסוף הפסדנו, רק רציתי לעזור לקבוצה לנצח".
איך אתה מתמודד עם התחרות שיש לך בשער? ניב אנטמן שהיה שוער ראשון בתחילת העונה, אולי יואב ג`ראפי שעשוי לחזור?
"אני קם בכל בוקר ואומר תודה לאל שהגעתי לפה. בכל יום אני צריך לתת מעצמי 120% ולהיות טוב יותר כדי לקבל הזדמנויות. אני לא יכול לדבר על בעל הבית או על המאמן וההחלטות שלהם כי הם עושים את העבודה שלהם. העבודה שלי היא להשתפר בכל יום ולהתרכז רק במה שאני יכול לעשות וזהו. אין לי זמן או רצון להתעסק בכל מה שכותבים בתקשורת, אני צריך רק לעבוד קשה".
הזכרת את גל אראל ורן קדוש, שניהם היו שחקנים גדולים בהפועל חיפה, איך הם כמאמנים?
"מרגישים שהם היו שחקנים והם מביאים מזה הרבה לאימונים, יש להם הרבה הרבה ניסיון וחשוב לי לשמוע מה הם אומרים וממליצים לי לעשות. יש לי קשר מיוחד עם רן ואני לומד ממנו המון. אני חושב שגל אראל מאמן ממש טוב ומודרני וטקטיקן, הוא יגיע רחוק".
עד כמה יש לכם כשחקנים אכזבה מהתוצאות של הפועל חיפה העונה? בשנים האחרונות המועדון הזה שיחק בפלייאוף העליון אבל העונה יהיה קשה להגיע לשם…
"הקבוצה הזו עשתה הרבה שינויים בקיץ ומרגישים שעדיין אין כימיה מושלמת בין כל השחקנים. ככל שיעבור הזמן אנחנו נשתפר ונהיה טובים יותר. יש עליי אחריות רבה, אבל אני אוהב את הלחץ והתחושה הזו. הרגשתי את זה מאוד בדרבי האחרון. הייתה אווירה מטורפת לאורך שבוע שלם סביב המשחק, היה לנו מאוד חשוב לנצח וזה לא קרה לצערי. אנחנו חייבים את זה לאוהדים שלנו ואני בטוח שנעשה אותם גאים בהמשך".
מה המטרות שלך לעתיד? אתה חולם על נבחרת ישראל?
"ברור, להגיע לנבחרת זה חלום מאז שהייתי קטן. בכל פעם שאני שומע את `התקווה` בסמי עופר יש לי צמרמורת, זה עושה אותי גאה מאוד. אני לא חושב יותר מדי על העתיד הרחוק, אלא רק על המשחק הבא נגד קריית שמונה. כרגע המטרה שלי היא להשתפר בכל יום ולעזור להפועל חיפה כמה שאני יכול".
"לסיום, אני רוצה להודות לכל החיילים שלנו. בזכותכם אנחנו כאן, אני ואנחנו אוהבים אתכם. תודה על הכל"
