(ברני ארדוב) (צילום: ספורט 5)
(ברני ארדוב) | צילום: ספורט 5
נימצ`סקי. גבוה (קובי אליהו) (צילום: ספורט 5)
נימצ`סקי. גבוה (קובי אליהו) | צילום: ספורט 5
ליגת העל לא עוצרת. עברנו כבר ארבעה מחזורים בסיבוב השני ו-17 מ-26 מחזורי העונה הסדירה (לפני המשחק של מכבי נתניה מול הפועל ירושלים), קצת יותר מ-65%. כל זה מאפשר לנו, כאן במעקב "90 דקות", לחזור לכתבות מהסיבוב הראשון עם מדגם גדול יותר. כל קבוצה שיחקה מול האחרות לפחות פעם אחת, ומה שהסתמן בתור תחושה אחרי שמונה משחקים, למשל, יכול להיות נכון יותר אחרי 17.

לכן החלטנו לחזור ולבדוק בפעם השנייה לעונת 2025/26 מי השוער שבזבז הכי הרבה זמן בליגת העל שלנו. בעיטות השוער נתפסות בתור בזבוז הזמן הגדול ביותר, אולי כי פשוט מדובר בבזבוז הזמן הבולט ביותר לעין כשהשוער פשוט מחכה לבעוט, אבל מדובר ב-7:32 דקות בלבד במשחק במצטבר מתוך כ-100 דקות.

בממוצע, מדובר ב-15.6% מהזמן שמתבזבז בכל משחק. בזבוז הזמן של השוערים עצמם השתנה בכלל הכדורגל לאחר החוק החדש שקובע כי אסור להם להחזיק בכדור יותר משמונה שניות ברציפות, כשברגעים מסוימים בהם השופט מורה בידו על כך שנותרו חמש שניות השוער פשוט משחרר. בנג`מין מצ`יני מהפועל חיפה, למשל, עשה זאת מספר פעמים אחרי שאוראל גרינפלד הרים את ידו בדרבי האחרון.

אז איפה אנחנו עומדים? והאם יש לאן להשתפר? נתחיל ישר מהמספרים ואז נעבור למסקנות. המדגם שלנו מתייחס לשוערים ששיחקו בשלושה משחקים לפחות, מה שהוביל ל-17 שוערים ב-14 קבוצות ליגת העל. ארבעה בלבד: אסף צור, עומר כץ, נדב זמיר ודניאל טננבאום, פתחו בכל משחק.

1.רוג`יו סנטוס (טבריה) - 39 שניות לבעיטה, 7.5 בעיטות למשחק
2.קרול נימצ`יסקי (אשדוד) - 33.57 שניות לבעיטה, 8.6 בעיטות למשחק
3.מוחמד אבו ניל (בני סכנין) - 33.2 שניות לבעיטה, 10 בעיטות למשחק
4.רועי משפתי (מכבי ת"א) - 33.2 שניות לבעיטה, 3.2 בעיטות למשחק
5.ליאור גליקליך (בני ריינה) - 32.9 שניות לבעיטה, 10.8 בעיטות
6.עידו שרון (טבריה) - 31.8 שניות לבעיטה, 10.4 בעיטות
7.בנג`מין מצ`יני (הפועל חיפה) - 30.6 שניות, 8 בעיטות
8.גד עמוס (בני ריינה) - 29 שניות, 9.1 בעיטות 
9.גאורגי ירמקוב (מכבי חיפה) - 28.9 שניות, 5.6 בעיטות
10.דניאל טננבאום (קרית שמונה) - 28.7 שניות לבעיטה, 7.8 בעיטות
11.אסף צור (הפועל ת"א) - 28 שניות לבעיטה, 7 בעיטות
12.עומר כץ (הפועל פתח תקוה) - 27.2 שניות לבעיטה, 7 בעיטות
13.ניב אנטמן (הפועל חיפה) - 27.1 שניות, 9 לבעיטות
14.אופיר מרציאנו (הפועל באר שבע) - 25 שניות, 4.8 בעיטות
15.מיגל סילבה (בית"ר ירושלים) - 24.7 שניות לבעיטה, 8.1 בעיטות
16.ניב אליאסי (הפועל ב"ש) - 23.2 שניות לבעיטה, 6.6 בעיטות
17.אופק מליקה (מכבי ת"א) - 21 שניות לבעיטה, 5 בעיטות


שאלה של ביטחון?
שיאן בזבוזי הזמן שלנו הוא כמובן רוג`ריו סנטוס, שהוביל גם במעקב הקודם שעשינו בסיום שמונה מחזורים, כמחצית מכמות המשחקים הנוכחית. סנטוס ירד לספסל במחזור ה-12 והוחלף בעידו שרון, שוער טובב יותר שבועט משמעותית מהר יותר במדגם לא קטן. סנטוס אגב הוא השוער היחיד בליגה עם שלושה כרטיסים צהובים. 

טבריה לא משיגה שערים בהכרח מכדורי שוער, אבל שרון מעניק יותר ביטחון ושמר על שני שערים נקיים בשלושת המשחקים האחרונים, מול ב"ש ונתניה. הוא אף עלה פעם אחת עם סרט הקפטן. כאן עולה שאלה אחרת - האם בעיטה מהירה יותר, ויותר החלטית, מרגיעה את החלק האחורי? כל תשובה לגיטימית.

אומנות משיכת הזמן
לאורך העונה, במצטבר, היו 94:46 דקות בהן מוחמד אבו ניל בזבז זמן בכדורי שוער. מדובר בשש דקות למשחק, פחות או יותר, כשבכמה משחקים הוא התקרב לרף עשר הדקות. ובכל זאת, יש לו כרטיס צהוב אחד בלבד, במחזור הראשון מול הפועל ירושלים.

הקבוצה של שרון מימר באזור החיוג של הפלייאוף העליון, לא מעט בזכות הדברים האלה. היכולת "להרדים" את היריבה היא מוטיב חוזר ששב כאן כמעט בכל שבוע, וחלק מהיכולת של סכנין להצליח. לכן מגיע קרדיט מסוים, למרות שזה לא הכי סקסי. ההפך.

הפער במכבי ת"א
נושא משמעותי אחר . רועי משפתי במקום השלישי ברשימה שלנו, אופק מליקה במקום האחרון כשהוא בועט יותר. הפרש של 12 שניות, לא פחות, ביניהם. מה השתנה? הסגנון, בין היתר.

עד כה 28% ממסירותיו של מליקה הן כדורים ארוכים באחוז הצלחה גבוה של 57%. משפתי לעומתו עם 16% מסך מסירותיו, באחוז הצלחה של 46%. השילוב בין המהירות של מכבי ת"א עם שחקנים כמו הליו וארלה מקדימה ושליחת הכדור המהירה הופך אותה לקבוצה מעט פחות צפויה, דבר חשוב בהתחשב ביכולת שראינו מהקבוצה של לאזטיץ` לפחות עד המשחק מול הפועל ירושלים.

נראה בישולים?
עד עכשיו לא היה שוער אחד בליגת העל שבישל. אשתקד היה בישול אחד, של אסף צור. השוערים הראשונים בליגה שבישלו מלבדו הם ניב אליאסי ומיגל סילבה, שנמצאים עמוק בתחתית במשיכת הזמן. אפשר לטעון שזה קשור - ברגע שמשחררים כדור מהר יותר קל להפתיע. האם זה אומר שזאת האסטרטגיה הנכונה? התקפית, כנראה שכן. הגנתית לא בטוח בכלל, והאינטרס של כל קבוצה שונה.