אבל ספק גדול אם מישהו, כולל מתן עצמו, דמיין כזאת חזרה הביתה. עם המיקרופון ביד, הוא נשא דברים מרגשים ונוקבים, ועם נוכחות וכריזמה של איש גדר, הוא הרים את סמי עופר לדציבלים ואווירה שאני זוכר כמותה רק מהמשחק מול פריז סן ז׳רמן. הוא ולא אחר.
אז לפני הכל, את הניצחון העצום אתמול ואת הטור הזה אני מדגיש לילד המקסים, הנהדר, הגיבור הירוק הזה, מתן אנגרסט. אני אשכרה מרגיש שיש לו מניות ברורות בניצחון הזה אתמול, בלי ציניות ובלי הגזמה. הנוכחות שלו אתמול, במלוא הדרה, היא התגשמות חלום עבור כולנו, והתגשמותו של האתוס הציוני היהודי כולו - כל ישראל ערבים זה לזה, וכל הירוקים אחים זה לזה.
קו ברור וישר מחבר בין הגשמת החלום של מתן (ושל כולנו) והגשמת החלום של ילד ירוק אחר, ניב גבאי, שעשה מה שכל ילד שהירוק בלבו (וגם לא מעט מבוגרים) מדמיין כרגע הכי גדול שלו - לתת שער בכורה, בהופעת הבכורה, בנגיעת הבכורה בכדור בבוגרים. ועוד מול מכבי תל אביב. כשהקסם של סמי באוויר, אי אפשר שלא לשאוף אותו ולחוש שהכל אפשרי. והכל אכן קרה אתמול, ובענק.
מכבי חיפה נורתה מלוע תותח למשחק הזה, כשרק היעדר חדות ואיכות בחלק הקדמי מנעו ממנה לרדת ביתרון משולש. גם לייבוביץ׳ ניסה לתרום את חלקו בטרפוד שער היתרון מנבדל שלא היה, אבל ירדנו בסופו של דבר למחצית ביתרון מוצדק אבל שביר.
פתיחת המחצית השנייה סימנה דעיכה ועייפות אצלנו, ומכבי תל אביב חשה מאוד בנוח על הדשא, עד לשער השיוויון של יחזקאל, וההתגרות המיותרת, המתריסה והמגעילה ביציע הצפוני מיד לאחריה. בנקודה הזו, בחר ברק להכניס חלוץ נוסף ולעבוד ל-4:4:2, לאזטיץ׳ הגיב עם הכנסתו של דור פרץ ולמשך לא מעט דקות, השליטה במשחק הייתה של מכבי תל אביב. הריח של שער יתרון צהוב והכאב המוכר והרע של אובדן הזדמנות עלה באוויר.
אבל ביום שבו הקסם מציף את היציעים בסמי, ביום שבו חוזר אלינו אחינו היקר, המעמד מחייב ולא מאפשר שום דבר מלבד ניצחון. כך, בהתקפה מתפרצת מספר ההוראות הרשמי של הכדורגל, גיא מלמד מוסר שמאלה מעמדת שחקן הציר באמצע המגרש, קנג׳י ופייר קורנו מחליפים רשמים על האגף, ופייר שם לגיא מלמד את הכדור לוולה רצחני שגורם לסיר הירוק לגלוש על גדותיו ולכל השדים להתפרץ.
בקבוק הקטשופ הירוק, זה שחיכה שנים לדעת כושר בה יתפוס את מכבי תל אביב כל כך פגיעה, מפוחדת ומהוססת, התפוצץ והשפריץ לכל עבר, כשקנג׳י גורה מצא שוב את בן חמו ערירי ומבוייש מולו, ובמחי פורפרה קטנה וכדור חד ומדויק לרשת העלה את מפלס הרעש באיצטדיון לרמה בלתי אפשרי של דציבלים.
שלושה שערים בעשר דקות, טירוף מוחלט, ניצחון ענק, עצום, סופר מוצדק, ניצחון של חומר ובעיקר של רוח, ניצחון של איצטדיון שסוף סוף חוזר להיות בית, כמו שהיה עד לא מזמן.
שחקנים במשחק השלישי או השישי שלהם בקריירת הבוגרים עולים ומשחקים בביטחון ובעיקר, ומה שמרשיפ אותי אפילו יותר, באחריות של שחקנים עם עשור של ניסיון. קורה כאן משהו מיוחד, אירוע שאני לא זוכר כמותו כבר עשורים, עם רמת המוכנות, הביטחון והיכולת של שחקני האקדמיה הירוקה.
בין אם מדובר באילוץ ובין אם מדובר במדיניות מכוונת (זה שילוב של הדברים, אבל בעיקר באילוץ אם נהיה כנים), הזדמנויות צריך לדעת לקחת, והילדים שעולים לשחק במדים הירוקים לוקחים אותן בשתי רגליים.
אתמול היה מבחן משמעותי מאוד בעבור נבות רטנר, אלעד אמיר וליסאב עיסאת (כולה שנה שנייה בבוגרים, כן?). דבר אחד זה להצטיין מול הקבוצות מבטן הליגה או קבוצות מן הליגה השניה. ממשחק בפרופיל כזה, ומול היריבה הספציפית הזאת, זו כבר אופרה אחרת לגמרי.
ומסתבר שהחבר׳ה האלו הם חבורה של פבארוטים דה לוקס. כמה כואבת ומאכזבת הפציעה של אלעד אמיר. נקווה שלא מדובר במשהו חמור מאוד ובכל מקרה, מאחלים לילד היקר הזה בריאות. הוא מוכיח בכל פעם שהוא עולה על הדשא שהוא יכול וצריך להיות מבלמי העתיד של מכבי חיפה והכדורגל הישראלי.
נבות רטנר נראה כמו הריל דיל. יש לו סוואג במשחק, דריבל על שטח קטן והשתחררויות באיכות שאנחנו זוכרים מעוד שני בוגרים של מחלקת הנוער הירוקה שנמצאים עכשיו מעבר לים. אתמול, הוא גם נתן עבודה הגנתית לא פשוטה, הפגין משמעת טקטית וחוכמת משחק שעולה על סך שנותיו. יש למכבי חיפה יהלום אמיתי ביד, כזה שעדיין דורש ליטוש ובעיקר שמירה מדוקדקת, אבל ההבטחה והפוטנציאל שטמונים ברגליים של הילד הזה ברורים כבר לכל.
וניב גבאי? בנגיעה השנייה שלו בבוגרים, הוא עובר בנונשלאנט את מליקה ומגלגל את המסמר בביטחון, שקט וקלילות. מן הסתם, זו יופי של פעולה אבל פעולה יחידה. יש לנו עוד המון על מה לתהות על קנקנו של הילד, אבל המשחק אתמול נתן לנו טעם לעוד.
הילדים שעולים מקבוצת הנוער מפגינים ביטחון, בגרות ואחריות שאני לא זוכר כמותה. כל הכבוד למערכת של מכבי חיפה, הניהולית והמקצועית, שנותנת להם את הגב ואת הכלים להגיע ברמת מוכנות גבוהה שכזו לבוגרים. עם זאת, צריך לזכור - נוער הוא אמצעי, לא מטרה. המטרה היא תארים, ואם שחקני נוער מספיק טובים לשחק או להיות גיבוי להרכב הפותח, אשרינו וטוב לנו.
בצד הוותיק/ המבוגר יותר של הקבוצה, פייר קורנו במשחק אדיר היה איש המשחק שלי. למרות דקות לא טובות ולא מעט דפיקות לב שלו מול שגיב יחזקאל, הוא ידע להתעלות ברגע הנכון עם בישול מופלא לגיא מלמד (ועוד אחד לקנג׳י), והוא הולך וממצב את עצמו כאחד המגנים השמאליים הגדולים ביותר בירוק אי פעם
מהעבר השני, יילה בטאי הוא חתיכת שיחוק של ליאור רפאלוב. הבעתי את הביקורת הנוקבת מאוד שלי על ליאור, ובצדק - אבל הרכש הזה הוא כמעט מאה אחוז שלו ובזכותו, והוא הצליח לשדרג את העמדה באופן באמת יוצא דופן. אתמול הוא העלים את וארלה לחלוטין, פחות תמך בצד השני של המגרש אבל עזר המון בבילד אפ והיה מדויק וחד ברוב הפעולות שלו. איזה יופי של שחקן.
גם פיטר אגבה, אגב מושמצים, הולך וממצב את עצמו כקשר אחורי סולידי לגמרי. אם במשחק הקודם הוא לא הצליח לייצר או למסור קדימה, במשחק הזה הוא נהנה מהשטחים שהותירה מכבי תל אביב וידע להעביר את כובד המשקל במהירות קדימה במסירות חכמות. אמנם היה צריך להיות נחוש יותר בעימות עם אנדרדה בשער של יחזקאל אבל מה יש לומר, יופי של משחק. עבר מבחן רציני מאוד אתמול בהצלחה גדולה.
ומה נאמר על מחלקת המספרים שלנו? קנג׳י גורה עם משחק פעלתני מאוד ועוד שער נהדר א-לה חן עזרא, עם מסירות איכותיות מאוד בחלק הקדמי ודריבל מצוין שקדם לחץ שטס לרשת. אחלה קנג׳י, רכש פשוט נהדר ומושכל, שאפילו לא תופס מקום של זר!
ומי שממשיך להדפיס שטרות בקצב מטורף לצידו, גיא מלמד, הוא בכלל סיפור השראה אמיתי. הרצאת טד על נחישות, הבחור הזה. לא רק שהוא כובש, אתמול הוא גם התחיל את המהלך של השער ומראה פעולות מגוונות וחכמות מאוד גם כשחקן ציר שמקבל כדור עם הגב ומפיץ אותו במהירות וביעילות קדימה.
איזו הצגה, בניצוחו של ברק בכר. הוא לקח סיכון במעבר ל-4:4:2 אחרי שער השיוויון, ולרגעים ארוכים זה נראה לא טוב, אבל ההימור הזה השתלם בענק לבסוף. כנראה שגם בכר ידע שמול מכבי תל אביב הזו, בכושר ובמצב הנוכחי, יספיק מעבר מוצלח אחד בכדי להשיג את השער השני, והשער השני יספיק בכדי לשבור אותם גופנית ובעיקר מנטלית. עבודה יוצאת מן הכלל בהכנה ובניהול של ברק, שחזר להיות מבריק ורעב כמו פעם. אולי אפילו יותר מפעם. באמת שאין למה לחכות עם החתמתו לשנים הבאות. זה האיש שלנו.
אז ניקח את הזמן לחגוג את הניצחון הענק הזה, פתיחת העין של המפלצת הירוקה שישנה על האף כמה שנים, אבל כבר בשבת יחכה לנו רוני לוי. והוא אחד שמת על הוצאת אוויר מריאות ועל עמדת האנדרדוג, מי כמונו יודעים, משני צידי המתרס. נקווה למשחק באותה רמת תשוקה ואינטנסיביות בשבת, וננצל את ההזדמנות לומר ברוך הבא לסדריק דון ואולי גם ברוניניו. מסקרן יהיה לראות איך ישתלבו ומה יוסיפו למארג הכללי, ומעודד לראות שיש תזוזה רצינית ומהירה בינואר הפעם.
מה שכן - אל תשכחו את כנף ימין, זו תהיה טעות להזניח ולא לחזק את העמדה הזו, וזה יכול להיות הבדל משמעותי בהמשך.
שבוע טוב וירוק לכולם, ולא נשכח, בייחוד היום - רן גואילי ז"ל, גיבור ישראל, לא ננוח ולא נשקוט עד שיחזור אלינו ותבוא הסאגה לקיצה.
נ.ב. הגיע הזמן לשים סוף להתגרות ולהתרסות של שחקני יריבה, בייחוד אלו של מכבי תל אביב, מול היציע הצפוני. אתם הרי יודעים שזה מתסיס את הרוחות ללא צורך, ובכל זאת אתם בוחרים להתריס. לכו תחגגו עם הקהל שלכם, לא מבין מה זה נותן לכם. לפחות הפעם, הקארמה ומכבי חיפה ידעו להעניש על ההתנהגות הזו.
מהעבר השני, יילה בטאי הוא חתיכת שיחוק של ליאור רפאלוב. הבעתי את הביקורת הנוקבת מאוד שלי על ליאור, ובצדק - אבל הרכש הזה הוא כמעט מאה אחוז שלו ובזכותו, והוא הצליח לשדרג את העמדה באופן באמת יוצא דופן. אתמול הוא העלים את וארלה לחלוטין, פחות תמך בצד השני של המגרש אבל עזר המון בבילד אפ והיה מדויק וחד ברוב הפעולות שלו. איזה יופי של שחקן.
גם פיטר אגבה, אגב מושמצים, הולך וממצב את עצמו כקשר אחורי סולידי לגמרי. אם במשחק הקודם הוא לא הצליח לייצר או למסור קדימה, במשחק הזה הוא נהנה מהשטחים שהותירה מכבי תל אביב וידע להעביר את כובד המשקל במהירות קדימה במסירות חכמות. אמנם היה צריך להיות נחוש יותר בעימות עם אנדרדה בשער של יחזקאל אבל מה יש לומר, יופי של משחק. עבר מבחן רציני מאוד אתמול בהצלחה גדולה.
ומה נאמר על מחלקת המספרים שלנו? קנג׳י גורה עם משחק פעלתני מאוד ועוד שער נהדר א-לה חן עזרא, עם מסירות איכותיות מאוד בחלק הקדמי ודריבל מצוין שקדם לחץ שטס לרשת. אחלה קנג׳י, רכש פשוט נהדר ומושכל, שאפילו לא תופס מקום של זר!
ומי שממשיך להדפיס שטרות בקצב מטורף לצידו, גיא מלמד, הוא בכלל סיפור השראה אמיתי. הרצאת טד על נחישות, הבחור הזה. לא רק שהוא כובש, אתמול הוא גם התחיל את המהלך של השער ומראה פעולות מגוונות וחכמות מאוד גם כשחקן ציר שמקבל כדור עם הגב ומפיץ אותו במהירות וביעילות קדימה.
איזו הצגה, בניצוחו של ברק בכר. הוא לקח סיכון במעבר ל-4:4:2 אחרי שער השיוויון, ולרגעים ארוכים זה נראה לא טוב, אבל ההימור הזה השתלם בענק לבסוף. כנראה שגם בכר ידע שמול מכבי תל אביב הזו, בכושר ובמצב הנוכחי, יספיק מעבר מוצלח אחד בכדי להשיג את השער השני, והשער השני יספיק בכדי לשבור אותם גופנית ובעיקר מנטלית. עבודה יוצאת מן הכלל בהכנה ובניהול של ברק, שחזר להיות מבריק ורעב כמו פעם. אולי אפילו יותר מפעם. באמת שאין למה לחכות עם החתמתו לשנים הבאות. זה האיש שלנו.
אז ניקח את הזמן לחגוג את הניצחון הענק הזה, פתיחת העין של המפלצת הירוקה שישנה על האף כמה שנים, אבל כבר בשבת יחכה לנו רוני לוי. והוא אחד שמת על הוצאת אוויר מריאות ועל עמדת האנדרדוג, מי כמונו יודעים, משני צידי המתרס. נקווה למשחק באותה רמת תשוקה ואינטנסיביות בשבת, וננצל את ההזדמנות לומר ברוך הבא לסדריק דון ואולי גם ברוניניו. מסקרן יהיה לראות איך ישתלבו ומה יוסיפו למארג הכללי, ומעודד לראות שיש תזוזה רצינית ומהירה בינואר הפעם.
מה שכן - אל תשכחו את כנף ימין, זו תהיה טעות להזניח ולא לחזק את העמדה הזו, וזה יכול להיות הבדל משמעותי בהמשך.
שבוע טוב וירוק לכולם, ולא נשכח, בייחוד היום - רן גואילי ז"ל, גיבור ישראל, לא ננוח ולא נשקוט עד שיחזור אלינו ותבוא הסאגה לקיצה.
נ.ב. הגיע הזמן לשים סוף להתגרות ולהתרסות של שחקני יריבה, בייחוד אלו של מכבי תל אביב, מול היציע הצפוני. אתם הרי יודעים שזה מתסיס את הרוחות ללא צורך, ובכל זאת אתם בוחרים להתריס. לכו תחגגו עם הקהל שלכם, לא מבין מה זה נותן לכם. לפחות הפעם, הקארמה ומכבי חיפה ידעו להעניש על ההתנהגות הזו.
