הרוב מכירים את יובל לוי מהזכייה בתכנית הטלויזיה הפופולרית "האח הגדול", אבל לא הרבה מודעים לרקע שלו בכדורגל. לוי שיחק במחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה לצד מנור סולומון ותאי בריבו והיה מגן ימני מבטיח, אך פרש בגיל צעיר והחליט ללכת בכיוונים אחרים. לוי התארח בפודקאסט "שער הזהב" של חברת GNA (צולם ב-CK מדיה), חברה לליווי וניהול פיננסי לספורטאים בישראל וסיפר על החיבור שלו למשחק והכאב מכך שלא המשיך לקריירה.
"שיחקתי והתאמנתי עם תאי בריבו, מנור סולומון, וגם תקופה קצרה עם אור בלוריאן", סיפר לוי, "לכל אחד יש את המסלול שלו בחיים. מנור זה עילוי. אני הייתי שומר עליו בהמון אימונים. הוא כנף שמאל ואני מגן ימני. היה בינינו פייט יפה. להגיד לך שלא צובט לראות אותם? זה צובט. הרבה שנים היה לי קשה להבין שאני לא שחקן. אני לא הצלחתי לקום מזה הרבה שנים. הרגשתי שהחיים שלי תקועים כי הרגשתי שהפסדתי את האהבה הכי גדולה בחיים שלי. לא משנה כמה כסף יהיה ולא משנה כמה בחורות תכיר ולא משנה מה תעשה בחיים שלך, אם אין לך את האהבה הזו. לבוא לחדר הלבשה עם 20 גברים שכולכם באותו ראש, אותם נושאי שיחה... אין. גם היום זה מאוד חסר לי. כל קבוצה ששומעת את זה ורוצה מגן ימני (צוחק)".
"יש אצלי המון הלקאה עצמית כי אני אדם עם מודעות ואני יודע שהייתי יכול להיות שחקן כדורגל היום בישראל", המשיך לוי, "הייתי יכול להגיע לרמות הכי גבוהות בארץ. איך שראיתי את עצמי, ועם הנתונים שהיו לי, אם זו המהירות, אם זה הגוף ויש לי קצת חוכמת משחק. היום אני פחות חושב על הכדורגל. יש הרבה דברים שמעסיקים לי את הראש. אני גם לא רואה כמעט כדורגל. אני לא שם, לצערי. האהבה שאני מקבל היום כי כיפית, זה לא מובן מאליו".
לוי עוד ניסה לשחק בקבוצה בוגרת, אבל זה לא החזיק מעמד זמן רב: "שיחקתי קצת בבוגרים של קביליו יפו. הם היו בליגה א`. זו היתה רוטינה של לצאת באוטובוס, משם לרכבת ומשם חזרה לבסיס. האימון בשבע בערב ואתה מסיים בבסיס בשתיים ואתה לא מספיק לאכול טוב, לא מספיק לשתות טוב, אתה מגיע לאימון גמור. אתה לא מצליח לתת את מה שאתה יכול. בדיעבד, אתה לא מבין את המשמעות של לפרוש. גם אם תחזיר אותי לרגע הזה, אני עושה הכל כדי לצאת שחקן. הכרתי את המסיבות, את חיי הלילה, את האלכוהול והבחורות. זה משהו שלא הכרתי לפני. מאוד קשה להקריב לאורך זמן. אתה אומר לעצמך `אז אני לא אהיה שחקן`. אתה לא מבין את המשמעות הזה".
