החמצת פנדל של מכבי תל אביב. לירן רוטמן ניגש לפנדל ה-5 של הפועל תל אביב, אם הוא מבקיע האדומים מנצחים במשחק דרבי לראשונה אחרי כמעט 12 שנים, ועולים לרבע גמר גביע המדינה על חשבון היריבה המושבעת. אצטדיון בלומפילד, כמעט כולו צבוע באדום, על הרגליים. ההיסטוריה עומדת להשתנות. אלא שגם רוטמן יודע את כל זה, הוא מחמיץ, הצהובים משווים, המומנטום עובר לחלוטין לצד הצהוב, רועי אלקוקין בועט את הפנדל הבא הרבה מעל השער ומכאן הדרך לניצחון צהוב קצרה. אבל ההפסד הזה הגיע הרבה קודם.

רוי רביבו הורחק בדקה ה-65 והשאיר את מכבי תל אביב ב-10 שחקנים. הצהובים, שאומנם כבשו ראשונים במשחק אך ספגו בתוך 3 דקות את השיוויון, נכנסו למצב לא מוכר בזירה הישראלית - בונקר. רק לא לספוג. אבל אליניב ברדה, שכבר שנים מקבל קרדיט של אחד המאמנים הטובים בישראל, לא ידע לנצל את זה. במקום ללחוץ, לכתוש את היריבה שכמעט מתחננת לספוג, האדומים המשיכו במשחק השבלוני. עוד מסירת רוחב, עוד מסירה לשוער, עוד הרמה חסרת תכלית.

 

 

גם לאוהדים הצהובים כבר הייתה הרגשה שהיום נגמר הרצף. אחרי 4,281 ימים ללא הפסד בדרבי - עכשיו זה יקרה. אבל השוער אופק מליקה, שבעצמו לא דמיין שימצא את עצמו העונה בעמדת השוער הראשון של מכבי ת"א, הוכיח שיש על מי לסמוך, עוד לפני דו-קרב הפנדלים. הוא זה שדאג שהקבוצה שלו בכלל תגיע להארכה. האדומים ידברו על סגל חסר, פציעות, הבדלי תקציב. אבל מול קבוצה עייפה ובפיגור שחקן, צריך פשוט להבקיע פעם אחת בכדי לנצח - וזה לא ממש היה קרוב.

ביציאה מהאצטדיון, לא מעט אוהדים של הפועל אמרו את המשפט "לא מגיע לנו לנצח דרבי גם עוד 12 שנה". הם יקבלו הזדמנות נוספת כבר בעוד פחות משבועיים בליגה, אבל ההרגשה היא שגם אם הפועל תנצח במשחק הבא, הכאב מההפסד אתמול לא יעבור כל כך בקלות. זו הייתה ההזדמנות לשלוח מסר אמיתי שהפועל חזרה, לעשות צעד לא קטן לעבר תואר. אבל זה כבר לא יקרה. כנראה שלשנות את ההיסטוריה זה הרבה יותר קשה ממה שברדה והשחקנים חשבו.

אליניב ברדה. אסף שלוש נקודות חשובות מבחינתו (דני מרון) (צילום: ספורט 5)
ברדה | צילום: ספורט 5

ובצד הצהוב. ז'ארקו לאז'טיץ', שכבר היה עם רגל ו-4 אצבעות מחוץ למועדון לאחר שהאוהדים שלו שלחו זיקוקים לעבר דירתו, הוכיח שהוא דווקא יודע בדיוק מה הוא עושה. באותן דקות שבהן היה נראה לכולם שמכבי עומדת להתפרק - הוא ידע לשמור את הקבוצה, בעיקר את ההגנה, מסודרת. הוא והשחקנים לא נבהלו. המטרה שלו הייתה להגיע לפנדלים ושם לנצח - וזה בדיוק מה שהוא עשה. הוא צריך לקבל הרבה יותר קרדיט מהאוהדים.

ומילה אחרונה לגבי השיפוט. הכדורגל הישראלי, שהוא מראש אחד האיטיים באירופה, סובל משופטים שמפחדים לטעות. לכן כל נפילה לדשא היא פאול, כל החלטה היא קרב צעקות עם השחקנים שמבינים שהם יכולים להשפיע. במקום לתת למשחק לזרום, אנחנו מקבלים משחק שנעצר כמעט כל דקה וגם כשכבר מתקבלות החלטות נכונות (כמו האדום לרביבו) ההרגשה היא שמיד יהיה "תיקון" לצד השני. איגוד השופטים חייב להרגיע את השופטים שלנו.