1. מכבי ת"א. באחד השירים הכי מפורסמים שלו (בעיקר הודות לקאבר של ברי סחרוף), נתן אלתרמן כתב את המשפט "עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא". לא ברור על מה הוא נכתב וגם קצת קשה לשאול, אבל חוקרי ספרות מדברים על כך שהניגון הוא משהו שאין לו מחויבות אישית - הוא פשוט שם. משהו שלא מתייחסים אליו, אבל איכשהו ממשיך להופיע בעולם.
ועכשיו ניפול מהאילן הגבוה הזה - למכבי ת"א וללאזטיץ`. כי גם לאזטיץ` מיודענו חווה אתמול בטדי (ובכלל בשבועות האחרונים) את הניגון שהוא זנח לשווא. מכבי ת"א במצב הצבירה הנוכחי שלה מסתמכת כמעט בלעדית על שחקנים שלאזטיץ` כלל לא האמין בהם. אלה שהוא השאיר בצידי הדרך, התעקש לא לשלב וללכת על אותו הרכב שלא הצליח. נועם בן הרוש, אופק מליקה, ובעיקר שני שחקני הרכש היקרים - קרווין "טוטי" אנדרדה והליו וארלה. אתמול, הם פתחו ביחד פעם ראשונה מאז שחתמו במכבי. ואנחנו בתחילת ינואר.
וחשוב לזכור - כל זה קרה ללא קשר אמיתי אליו. הראשון שנתן צ`אנס לבן הרוש ומליקה היה בכלל דן רומן, במשחק שאותו לאזטיץ` לא ניהל נגד אשדוד. הוא הראה שאפשר, לאזטיץ` התעורר וסוף סוף החל להשתמש בסגל הרחב שהיה לו - ולא רק בקבוצת שחקנים מאוד מצומצמת מתוכו. כך שבאופן אבסורדי (ואולי אפילו ג`ורג` קוסטנזאי), ייתכן שדווקא הפעולה ההפוכה מהאינסטינקט שלו - היא זו שתשאיר אותו בתפקיד. ייתכן שדווקא הניגון שזנח לשווא, יהפוך את לאזטיץ` ליותר מאשר עובר אורח בהיסטוריה של מכבי תל אביב. צפו בתקציר >>>
ועכשיו ניפול מהאילן הגבוה הזה - למכבי ת"א וללאזטיץ`. כי גם לאזטיץ` מיודענו חווה אתמול בטדי (ובכלל בשבועות האחרונים) את הניגון שהוא זנח לשווא. מכבי ת"א במצב הצבירה הנוכחי שלה מסתמכת כמעט בלעדית על שחקנים שלאזטיץ` כלל לא האמין בהם. אלה שהוא השאיר בצידי הדרך, התעקש לא לשלב וללכת על אותו הרכב שלא הצליח. נועם בן הרוש, אופק מליקה, ובעיקר שני שחקני הרכש היקרים - קרווין "טוטי" אנדרדה והליו וארלה. אתמול, הם פתחו ביחד פעם ראשונה מאז שחתמו במכבי. ואנחנו בתחילת ינואר.
וחשוב לזכור - כל זה קרה ללא קשר אמיתי אליו. הראשון שנתן צ`אנס לבן הרוש ומליקה היה בכלל דן רומן, במשחק שאותו לאזטיץ` לא ניהל נגד אשדוד. הוא הראה שאפשר, לאזטיץ` התעורר וסוף סוף החל להשתמש בסגל הרחב שהיה לו - ולא רק בקבוצת שחקנים מאוד מצומצמת מתוכו. כך שבאופן אבסורדי (ואולי אפילו ג`ורג` קוסטנזאי), ייתכן שדווקא הפעולה ההפוכה מהאינסטינקט שלו - היא זו שתשאיר אותו בתפקיד. ייתכן שדווקא הניגון שזנח לשווא, יהפוך את לאזטיץ` ליותר מאשר עובר אורח בהיסטוריה של מכבי תל אביב. צפו בתקציר >>>
2. הפועל ב"ש. קל מדי יהיה להאשים את הכרטיס האדום בניצחון הגדול של הפועל ב"ש על סכנין. אבל האמת היא שהפעם, צריך לתת את הקרדיט למנצחת. כי הפועל ב"ש פגשה יריב שידע לסחוט את המיץ מקבוצות גדולות. מכבי ת"א לא ניצחה את סכנין הזאת, בית"ר ירושלים ניצחה אותה פעמיים בקושי רב (בפעם האחרונה בדקה ה-94), מכבי חיפה יצאה איתה תיקו בדוחא. באר שבע פגשה יריב עיקש, מנחוסי, "מימרי" מאוד - ופירקה אותו (עוד לפני האדום, ובוודאי שאחריו).
ומעל הכל, זה ניצחון שהוא חדשות טובות מאוד לרן קוז`וך - בעיקר בשל העובדה שהוא מבטיח רבות גם קדימה. ב"ש לא רק קיבלה תוצרת משני הכלים ההתקפיים המובילים שלה - דן ביטון וזלאטנוביץ`, אלא גם הצליחה לראות יכולות מהשחקנים שעלו מהספסל. מה שהיה בעבר חולשה מסוימת של ב"ש, מתגלה עכשיו כחוזק - הכניסה של קינגס קנגוואה מהספסל, השער שכבש חמודי כנעאן שהיה נהדר, והעובדה שגם שי אליאס ואפילו אור בלוריאן מנפקים מספרים התקפית - מעידה שלב"ש יש לא רק הרכב חזק, אלא גם עומק שהולך ומתגלה כשצריך אותו.
הפועל ב"ש של העונה שעברה היתה קבוצה של 0:2. כזו ששמה גול בהתחלה, שמה עוד גול במחצית השנייה ויאללה הביתה. ביותר ממובן אחד, יש תחושה שהפועל ב"ש הנוכחית השתדרגה מהעונה שעברה - לאו דווקא במונחים פרסונליים, אלא ברמת העוצמה והיכולת לפרק קבוצות. משהו שלא היה לה כל כך בשנה שעברה, והיא שילמה עליו בהפרש השערים - הפעם, התחושה היא שבמובן הזה ב"ש חזקה, שלמה ועוצמתית יותר. צפו בתקציר >>>
ומעל הכל, זה ניצחון שהוא חדשות טובות מאוד לרן קוז`וך - בעיקר בשל העובדה שהוא מבטיח רבות גם קדימה. ב"ש לא רק קיבלה תוצרת משני הכלים ההתקפיים המובילים שלה - דן ביטון וזלאטנוביץ`, אלא גם הצליחה לראות יכולות מהשחקנים שעלו מהספסל. מה שהיה בעבר חולשה מסוימת של ב"ש, מתגלה עכשיו כחוזק - הכניסה של קינגס קנגוואה מהספסל, השער שכבש חמודי כנעאן שהיה נהדר, והעובדה שגם שי אליאס ואפילו אור בלוריאן מנפקים מספרים התקפית - מעידה שלב"ש יש לא רק הרכב חזק, אלא גם עומק שהולך ומתגלה כשצריך אותו.
הפועל ב"ש של העונה שעברה היתה קבוצה של 0:2. כזו ששמה גול בהתחלה, שמה עוד גול במחצית השנייה ויאללה הביתה. ביותר ממובן אחד, יש תחושה שהפועל ב"ש הנוכחית השתדרגה מהעונה שעברה - לאו דווקא במונחים פרסונליים, אלא ברמת העוצמה והיכולת לפרק קבוצות. משהו שלא היה לה כל כך בשנה שעברה, והיא שילמה עליו בהפרש השערים - הפעם, התחושה היא שבמובן הזה ב"ש חזקה, שלמה ועוצמתית יותר. צפו בתקציר >>>
3. טבריה. אם להשתמש שוב בשירה העברית - כמו האזור שהיא באה ממנו, אזור הכנרת, נשאר רק לשאול: טבריה, ההיית או חלמתי חוזה כפול? כי טבריה היא התעלומה הכי גדולה של הליגה נכון לעכשיו. במצב הנוכחי, היא משחקת תענוג - בשלושת המשחקים האחרונים, היא לקחה שבע מתשע (מול ב"ש, מכבי ת"א ונתניה, מיינד יו), היא משחקת באחריות ואפילו מגלה לא מעט כישרונות התקפיים. אלי בלילתי דפק לה גול בצ`יפ. אלי בלילתי!
אבל אי אפשר שלא להסתכל על טבריה הזאת, ולתהות אם כל זה אמיתי. כי מתחת לפני השטח, רוחשת פרשת החוזים הכפולים - ולא ברור כמה חזק יהיה העונש של טבריה בפרשה הזאת, אבל ממש יכול להיות שכל המסע המדהים הזה ייגמר בלא כלום. בהפחתת נקודות דרסטית, במכירה לכל דורש בינואר, ובקבוצה שתתפוגג אל תהום הנשייה בליגה הלאומית.
אז האם בכלל צריך להתרגש ממה שטבריה עושה? לדעתי כן. בעיקר בגלל שמה שאלירן חודידה עושה עם קבוצה שיש סימן שאלה על העתיד שלה (גם אם היא תכחיש) - הוא לא מובן מאליו. קבוצות במצבים רעועים כאלה דווקא נוטות להתפרק עוד יותר - אבל הוא הצליח לאחד את הקבוצה שלו. לגרום לכך שהיא תשחק דווקא יותר טוב עם העננה הזאת מעליה. ומי יודע? אולי הנקודות המדהימות שהיא צוברת עכשיו, עוד יעזרו לה - אחרי המינוס שיבוא מבית הדין. צפו בתקציר הניצחון על נתניה >>>
אבל אי אפשר שלא להסתכל על טבריה הזאת, ולתהות אם כל זה אמיתי. כי מתחת לפני השטח, רוחשת פרשת החוזים הכפולים - ולא ברור כמה חזק יהיה העונש של טבריה בפרשה הזאת, אבל ממש יכול להיות שכל המסע המדהים הזה ייגמר בלא כלום. בהפחתת נקודות דרסטית, במכירה לכל דורש בינואר, ובקבוצה שתתפוגג אל תהום הנשייה בליגה הלאומית.
אז האם בכלל צריך להתרגש ממה שטבריה עושה? לדעתי כן. בעיקר בגלל שמה שאלירן חודידה עושה עם קבוצה שיש סימן שאלה על העתיד שלה (גם אם היא תכחיש) - הוא לא מובן מאליו. קבוצות במצבים רעועים כאלה דווקא נוטות להתפרק עוד יותר - אבל הוא הצליח לאחד את הקבוצה שלו. לגרום לכך שהיא תשחק דווקא יותר טוב עם העננה הזאת מעליה. ומי יודע? אולי הנקודות המדהימות שהיא צוברת עכשיו, עוד יעזרו לה - אחרי המינוס שיבוא מבית הדין. צפו בתקציר הניצחון על נתניה >>>
המנצח: דן ביטון. אם מישהו חשב בטעות שהעונה הזאת של ביטון נגמרה, אחרי כמה משחקים של בצורת - בא המשחק אתמול בדוחא והוכיח שאנחנו נתקלים בעונה היסטורית של שחקן יוצא דופן. ביטון לא היה וירטואוזי מדי במשחק הזה, אבל הוא חזר להיות קליני - צמד קליל היה לו מול סכנין, בדיוק ברגעים שבהם היה צריך "להרוג" את המשחק. יש לו 15 שערים ב-17 הופעות ליגה. אלה מספרים שלא ראינו - לא רק ממנו, אלא מרוב בני האנוש בליגה בשנים האחרונות. ועכשיו נשאר לראות רק כמה רחוק זה עוד יגיע.
המפסיד: שרון מימר. לא כי הוא הובס 5:0 - זה יכול לקרות, בטח מול יריבה חזקה. מימר, שדווקא מסמל (בעיניי) הגינות וענייניות, מיהר אתמול להאשים את השופטים בתבוסה של השחקנים שלו. הוא דיבר על גול ביד (למרות שאחרי הילוך חוזר, רואים שהכדור בכלל פגע בירך), הוא דיבר על האדום של קודג`ו (למרות שהיה אדום, גם אם "רך"). אבל מעל הכל מימר התעסק בהסחות דעת, שזה בערך הדבר הכי לא מימרי שאפשר לעשות. מי כמו מימר יודע שאדום זה לא אליבי להתפרק - והקבוצה שלו פשוט התרסקה לרסיסים. לא בגלל השופטים, אלא בגלל שהיא לא מצאה את הכוחות בעצמה.
המספר החזק: 7. אחרי 17 מחזורים, למכבי בני ריינה יש שבע נקודות ליגה בלבד. יצאנו לבדוק עד כמה הנתון הזה נדיר - והתוצאות הן שזה כמעט ולא קורה. ב-18 העונות האחרונות שתועדו באתר ההתאחדות לכדורגל, רק לשלוש קבוצות היתה כמות נקודות חד ספרתית אחרי כמות כזו של מחזורים, בלי הפחתת נקודות חיצונית: הפועל עכו (9 נקודות בעונת 2017/18), בני יהודה (8 נקודות בעונת 2013/14) והפועל פ"ת (7 נקודות בדיוק בעונת 2006/07). רק קבוצה אחת ב-18 שנה היתה עם כמות כל כך נמוכה, וזה אומר משהו על החולשה של ריינה מודל 2025. אגב, למי שיש עוד אשליות לגבי איזה מסע הישרדות מרהיב: כל השלוש ירדו ליגה בסוף העונה. בפער גדול.
השם החם: רועי דוד. בקבוצת כדורגל לא טובה, גם שחקנים טובים מאוד יכולים להיכשל. והפועל פ"ת היא דוגמא נהדרת למקרה ההפוך - קבוצה כל כך טובה ובריאה, שגם פרטים פחות נוצצים בה יכולים לזרוח. זה המקרה של רועי דוד, שכבש צמד גם במפגש הקודם של פ"ת נגד ריינה - והפעם חגג בגדול, עם צמד ובישול תוך 20 דקות. עוד שחקן נהדר בקבוצה הכי כיפית בכדורגל הישראלי נכון להיום, כשרק ההנאה ממנו יכולה להשכיח את העובדה שאנחנו קשישים. הבן של פרדי דוד הוא שחקן בליגת העל. יא אללה. ישר לאחוזת ראשונים. צפו בתקציר בנגן למטה >>>
שער השבת: שביט מזל נגד מכבי בני ריינה. צפייה בשער המדהים הזה, שהחל בכדור עומק נפלא של רועי דוד ונגמרה עם המוב העצום של מזל - הזכירה לי מספרת גדולה אחרת מהכדורגל שלנו, ההיא של אלירן עטר לפני 17 שנה בבלומפילד נגד מכבי נתניה. אלה גולים מאוד שונים, אבל בשניהם היה דיסוננס - הפער שבין יופיו המרהיב של השער, לבין האכסניה הקצת אפורה שבו הוא הובקע. עטר בבלומפילד הריק, מזל באצטדיון שלמה ביטוח הצנוע. האכסניה פגעה בגול של עטר בתחרות "פושקאש" ההיא, וכנראה שגם לא תקדם יותר מדי את הגול הזה. ולא בצדק - כי מדובר ברגע כדורגל שאין שני לו. איזה גול, רבאק.
אל תשכחו את: השיפוט. כן, החלטת שיפוט גרועה היא לא אליבי להפסד. ועדיין, צריך להודות שיותר מדי החלטות במחזור הזה היו חסרות אחידות - ובעיקר רנדומליות לחלוטין. רק במשחק של מכבי ת"א ראינו פנדל רך מאוד על רוי רביבו שכן נשרק, ופנדל הרבה יותר ברור לטובת מכבי ת"א שלא נשרק. ראינו את איסוף סיסוקו מבצע עבירה שהיא לחלוטין צהוב שני, ולא מורחק עליה - ואחר כך את מתן חוזז כן מורחק. התחושה, שהיא חוצת קבוצות למען הסר ספק, היא שההחלטה מתקבלת באותו הרגע - ושאין שום השלכות או תקדימים לגבי העתיד. אין כללים ברורים של מותר ואסור, ושופט הישר בעיניו ישרוק. זה השורש שמוביל לנהי השיפוט שרץ יותר מדי במחוזותינו. הוא מוגזם (בהרבה מקרים גם מתיש), אבל כשרואים את ההחלטות - קשה שלא להכיר בכך שיש שם יסוד של אמת.
המפסיד: שרון מימר. לא כי הוא הובס 5:0 - זה יכול לקרות, בטח מול יריבה חזקה. מימר, שדווקא מסמל (בעיניי) הגינות וענייניות, מיהר אתמול להאשים את השופטים בתבוסה של השחקנים שלו. הוא דיבר על גול ביד (למרות שאחרי הילוך חוזר, רואים שהכדור בכלל פגע בירך), הוא דיבר על האדום של קודג`ו (למרות שהיה אדום, גם אם "רך"). אבל מעל הכל מימר התעסק בהסחות דעת, שזה בערך הדבר הכי לא מימרי שאפשר לעשות. מי כמו מימר יודע שאדום זה לא אליבי להתפרק - והקבוצה שלו פשוט התרסקה לרסיסים. לא בגלל השופטים, אלא בגלל שהיא לא מצאה את הכוחות בעצמה.
המספר החזק: 7. אחרי 17 מחזורים, למכבי בני ריינה יש שבע נקודות ליגה בלבד. יצאנו לבדוק עד כמה הנתון הזה נדיר - והתוצאות הן שזה כמעט ולא קורה. ב-18 העונות האחרונות שתועדו באתר ההתאחדות לכדורגל, רק לשלוש קבוצות היתה כמות נקודות חד ספרתית אחרי כמות כזו של מחזורים, בלי הפחתת נקודות חיצונית: הפועל עכו (9 נקודות בעונת 2017/18), בני יהודה (8 נקודות בעונת 2013/14) והפועל פ"ת (7 נקודות בדיוק בעונת 2006/07). רק קבוצה אחת ב-18 שנה היתה עם כמות כל כך נמוכה, וזה אומר משהו על החולשה של ריינה מודל 2025. אגב, למי שיש עוד אשליות לגבי איזה מסע הישרדות מרהיב: כל השלוש ירדו ליגה בסוף העונה. בפער גדול.
השם החם: רועי דוד. בקבוצת כדורגל לא טובה, גם שחקנים טובים מאוד יכולים להיכשל. והפועל פ"ת היא דוגמא נהדרת למקרה ההפוך - קבוצה כל כך טובה ובריאה, שגם פרטים פחות נוצצים בה יכולים לזרוח. זה המקרה של רועי דוד, שכבש צמד גם במפגש הקודם של פ"ת נגד ריינה - והפעם חגג בגדול, עם צמד ובישול תוך 20 דקות. עוד שחקן נהדר בקבוצה הכי כיפית בכדורגל הישראלי נכון להיום, כשרק ההנאה ממנו יכולה להשכיח את העובדה שאנחנו קשישים. הבן של פרדי דוד הוא שחקן בליגת העל. יא אללה. ישר לאחוזת ראשונים. צפו בתקציר בנגן למטה >>>
שער השבת: שביט מזל נגד מכבי בני ריינה. צפייה בשער המדהים הזה, שהחל בכדור עומק נפלא של רועי דוד ונגמרה עם המוב העצום של מזל - הזכירה לי מספרת גדולה אחרת מהכדורגל שלנו, ההיא של אלירן עטר לפני 17 שנה בבלומפילד נגד מכבי נתניה. אלה גולים מאוד שונים, אבל בשניהם היה דיסוננס - הפער שבין יופיו המרהיב של השער, לבין האכסניה הקצת אפורה שבו הוא הובקע. עטר בבלומפילד הריק, מזל באצטדיון שלמה ביטוח הצנוע. האכסניה פגעה בגול של עטר בתחרות "פושקאש" ההיא, וכנראה שגם לא תקדם יותר מדי את הגול הזה. ולא בצדק - כי מדובר ברגע כדורגל שאין שני לו. איזה גול, רבאק.
אל תשכחו את: השיפוט. כן, החלטת שיפוט גרועה היא לא אליבי להפסד. ועדיין, צריך להודות שיותר מדי החלטות במחזור הזה היו חסרות אחידות - ובעיקר רנדומליות לחלוטין. רק במשחק של מכבי ת"א ראינו פנדל רך מאוד על רוי רביבו שכן נשרק, ופנדל הרבה יותר ברור לטובת מכבי ת"א שלא נשרק. ראינו את איסוף סיסוקו מבצע עבירה שהיא לחלוטין צהוב שני, ולא מורחק עליה - ואחר כך את מתן חוזז כן מורחק. התחושה, שהיא חוצת קבוצות למען הסר ספק, היא שההחלטה מתקבלת באותו הרגע - ושאין שום השלכות או תקדימים לגבי העתיד. אין כללים ברורים של מותר ואסור, ושופט הישר בעיניו ישרוק. זה השורש שמוביל לנהי השיפוט שרץ יותר מדי במחוזותינו. הוא מוגזם (בהרבה מקרים גם מתיש), אבל כשרואים את ההחלטות - קשה שלא להכיר בכך שיש שם יסוד של אמת.
