sportFive1657692 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
חזיזה. לא הפליימייקר לו פיללנו (דני מרון) (צילום: ספורט 5)
חזיזה. לא הפליימייקר לו פיללנו (דני מרון) | צילום: ספורט 5
מגמת ההתאוששות והשיפור של מכבי חיפה נמשכה, בניגוד להערכות המוקדמות, גם מול הפועל באר שבע. אמנם ירמקוב זכה לתואר מצטיין המשחק, ובצדק, אבל יש בזה משהו מעט משקר, בעיניי:  מכבי חיפה, בסופו של דבר, לא הייתה פחות טובה מבאר שבע אתמול (שבת), ובדקות ארוכות אפילו יותר טובה, ועם קצת יותר ריכוז ואיכות בחלק הקדמי, גם הייתה עושה יותר מנקודה. בסוף, אי אפשר לעצור קבוצה איכותית כמו באר שבע על אפס מצבים, ובנוסף - כשאתה כבר מגיע למצב של מאה אחוז בטרנר, אתה חייב לשים אותו.

ברק בכר הכין את הקבוצה בצורה מצויינת, תחת חוסרים בכלל לא פשוטים באמצע ובחלק האחורי, ובאופן כללי, משחק ההגנה הקבוצתי הפך להיות מהודק, חכם ומאוד מאוד מחויב. המחויבות היא אולי המרכיב המרכזי בסיפור הזה, כשכל שחקן שנכנס יודע מה הוא צריך לעשות, איפה לעמוד ובעיקר - לא עוזב לרגע את ההוראות שקיבל.

אם נשווה את מכבי חיפה הנוכחית לזו של שנה שעברה, ובייחוד זו שהגיעה לטרנר במצב דומה של חיסורים משמעותיים בהרכב, ההבדל הוא פשוט תהומי. בעונה שעברה, זה נגמר 4:1 עם אופק לתשיעייה, פשוט אפס מוחלט של חיבור הגנתי ואפס שליטה של בכר על הקבוצה.

הפעם הזאת? שונה במאה שמונים מעלות. בכר הבין שהקבוצה הזו איננה זוהרת, ומפיק מהחומר שלו את המיטב. להזכירכם, שני בלמים צעירים עולים באופן קבוע ביחד במשחקים האחרונים, ומהספסל עלה אתמול במקום אזולאי (היה המצטיין עד שיצא, לרבות הצלת שער מטורפת בשניה האחרונה) שחקן ששיחק את דקות הבוגרים הראשונות שלו. בטרנר, מכל המקומות.

ובכל זאת ועל אף כל אלו, זה לא נראה כאילו מכבי חיפה מלאה בשחקנים חסרי ניסיון ובהרכב טלאים, אלא להיפך. למרות טעות בהחלקה מול קאנגווה, אלעד אמיר שוב התאושש במהירות והפגין משחק טוב ויציב. ליסאב עיסאת בכלל מרגיש לידו כמו שחקן בוגרים בעונתו השמינית, וצמד המגנים שלנו הוא הכי טוב בליגה, נקודה.

הסיפור הכאוב יותר הוא, כאמור, בחלק הקדמי. אם נמקד את זה לרזולוציה מעט יותר צפופה, בכנף ימין של מכבי חיפה יש לא מעט מהירות, לא מעט נחישות, אבל ממש לא מספיק איכות. לא במקרה קני ולא במקרה קאני. גם דולב חזיזה, על אף שהוא כן מראה לא מעט דברים טובים מאוד במשחקים האחרונים מעמדת ה-8/10, הוא עדיין לא הפליימייקר ההתקפי לו פיללנו. להזכירכם, עד לא מאוד מזמן שיחק על המשבצת הזאת צ׳ארון שרי, כך שהסטנדרט שלנו שם הוא גבוה ביותר.

אפשר בהחלט לשאוב עידוד, עם זאת, מההשתלבות של קנג׳י גורה באגף שמאל. נראה שהוא מרגיש שם בנוח, תמיד מסוכן ותמיד חותר למגע, גם אם לא תמיד מדויק (שתי החטאות, אחת גדולה והשנייה גדולה יותר). אבל אין ספק שלא חסרה לבחור איכות, ועיקר המאמץ צריך להתמקד במציאת כנף ימין שיזריק איכות בכמות גדולה לצד השני ויהפוך את דרך המשחק שלנו מהכנפיים למאוזנת יותר.
אגבה לצד ביטון. יש על מה לבנות (דני מרון) (צילום: ספורט 5)
אגבה לצד ביטון. יש על מה לבנות (דני מרון) | צילום: ספורט 5
באופן כללי, אפשר לראות (וכן, אני יודע, המילה הזו נוראית אבל יש לומר אותה) את תחילתו של תהליך במכבי חיפה, כשמן הגורן ומן היקב נראים ניצני בנייה של משהו חדש. שילוב בין שובם לכושר של כוחות ותיקים לכוחות רעננים ושחקנים שעושים את צעדיהם הראשונים במשחק בוגרים באופן אורגני, משכנע ולא מאולץ. פיינגזיכט, רטנר, אלעד אמיר, ליסאב - הם מקבלים את ההזדמנות ולוקחים אותה בשתי ידיים, כל אחד מהם מרגיש כמו שחקן לגיטימי בהרכב, לא כמו ארנבת שנתפסה בפנסי משאית.

ניכר שבכר נוסך בהם ביטחון ונותן להם גב רחב, וגם אם לא כשחקני הרכב פותח, עצם העובדה שהפילרים בסגל סטייל גוני נאור מוחלפים בילדים ירוקים שעושים את העבודה לא פחות ואף הרבה יותר טוב מהם, בראייה עתידית, מעודדת מאוד ומקרבת אותנו להגשמת מטרותיו של הנוער החיפאי להיות אבן שואבת עבור הקבוצה הבוגרת. 

עם זאת, חשוב להעלות כאן דיסקליימר באותיות קידוש לבנה ולומר: צריך להירגע עם קשירת הכתרים. אלו בסופו של דבר ילדים, וגם להם עוד יהיו ימים קשים. הקהל הירוק ידוע כהפכפך ביחסו לטעויות שחקנים, גם אם הם מייד אין כפר גלים, ואני מאוד עדין כאן בשימוש במילה "הפכפך". אין מה להכתיר ואין מה להספיד, ברק בכר חייב לשמור את השחקנים הצעירים שלו עם רגליים על הקרקע ולדאוג שבכל פעם שיעלו לדשא, יפגינו מיקוד, צניעות ונחישות כפי שהם מראים עד כה.

לצד אלו, מי שממשיך לתת סיבות למחשבה נוספת על קנקנו הוא פטר אגבה. אתמול הוא זכה למבחן כוח רציני, אולי הכי קשה בליגה מבחינת ההתמודדות האישית שלו, ובהחלט היה טוב. לא מעט חילוצים, משחק מלא אחריות והנעה טובה ופשוטה קדימה. האם יכולנו והיינו צריכים להביא שחקן טוב יותר על משבצת השש? חד משמעית. אבל המשחקים האחרונים של אגבה מראים שהוא בכל זאת באיזור החיוג של שחקן לגיטימי, ואולי עם עוד שיפור ועוד ביטחון, ביצה ותרנגולת שכאלו, הוא יוכל אולי להצדיק את רכישתו והאמון בו באופן משמעותי יותר. בכל מקרה, זה לא שיש יותר מדי ברירות, כי הוא ורטנר הם שחקני הקישור היחידים שעוד נותרו לעמוד אחרי אתמול. 

המשחק אתמול והיכולת של באר שבע והמוליכות האחרות בליגת העל מדגישים את גודל הפשע הספורטיבי שהיה הבנייה בעונה הנוכחית. נשרפו כאן שלוש משבצות של זרים על חלוץ זר נוסף (למה אלוהים, למה), פדראו הנוכח נפקד וכמובן, משבצת הזר השמיני שזכתה להתעלמות לא ברורה. וזה עוד מבלי להזכיר את נהואל, שלא בדיוק הצליח להכות כאן שורש בלשון המעטה. כמה יכולה הייתה להיות כאן קבוצה אחרת, זה פשוט לא ייאמן, עם עוד נחישות, שאפתנות וקצת פחות יהירות של הצוות המקצועי-ניהולי במכבי חיפה.

לשם כך בדיוק נפתח עלינו חלון ינואר, ובצפייה לעתיד הקצר והארוך גם יחד, פגיעה בול בשני זרים בו יכולה לשנות ולשפר את הקבוצה הזו ללא היכר. אני לא רגוע, היות ואלו שאמורים לתקן הם אלו שקלקלו בענק - פלוס בכר. אני מאוד מקווה שה"פלוס בכר" יעשה את ההבדל ונצליח לשפר ולהזריק איכות בחלק הקדמי של הקבוצה.

באופן כללי, הגישה של ברק בכר היא ההבדל המשמעותי ביותר בין העונה שעברה לזו הנוכחית. יש דברים שלומדים, כנראה, רק אחרי כאפה מצלצלת במיוחד, סטייל העונה שעברה בכללה והדרבי האיום והמשפיל בפרט. ברק ניער את עצמו, שיפשף את הלחי הכואבת וחזר לקבוצה במיקוד, ברמת רעב ובגישה שונים לחלוטין מהעונה שעברה. אולי גם נוכחותו של גיא צרפתי משנה משהו, אבל נראה שזו בעיקר הרוח של ברק והרצון שלו לשבור את מעגל הייאוש מסביב לקבוצה שגורמים לדברים להיראות בכיוון חיובי מאוד.

אין מה לחכות ואין מה להתמכר שוב לקפריזות של התנהלות על פי משחק טוב יותר או פחות (ד"ש מהחמישיה מול אשדוד ששיכנעה את כולם שהכל סבבה בפתיחת העונה) - אני מכיר היטב את נפש בהמתי הירוקה, ויש להם נטייה לרצות לעתים לחדש ולהתחכם במקום שבו אין באמת צורך בכך. מרגיש שהם לוטשים עכשיו עיניים רעבות אל רן קוז׳וך, וממתינים לראות מה יעלה בגורלו העונה. נראה שגם רן קוז׳וך מריח את זה, על פי התגובות שלו אתמול בריאיון לאחר המשחק.
אין מה לחפש פתרונות במקום שבו אין בעיה - למכבי חיפה יש, שוב, את המאמן הכי טוב בארץ, ויותר מכך - המאמן הכי טוב שיכול להיות בשבילה. זו שאלה של יותר מידע מקצועי או מומנטום בקריירה. זה גם עניין של חיבור עמוק, בכל רמה, של המאמן למקום הזה, וחיבור שלנו אליו. מכבי חיפה צריכה להסיר את שאלת זהות המאמן מסדר היום לשנים הקרובות, ולהבין שיש דברים שנועדו להיות יחד לטווח הארוך. למסד את הקשר -  ויפה שעה אחת קודם. 

זהו, יום רביעי, אצטדיון רמת גן. אוי ואבוי למי שיזלזל אפילו במעט בהפועל רעננה. ההיסטוריה מולם בגביע לא טובה בלשון המעטה, האצטדיון הזוועתי הזה מעולם לא חייך אלינו יתר על המידה ואנחנו מגיעים כשאפילו ממלאי המקום של החוסרים המשמעותיים פצועים. מכבי חיפה חייבת שם ריכוז והכרעה מהירה ככל האפשר. לגמרי אפשר להסתבך שם, ואני מקווה שהגישה מהמשחקים האחרונים תישמר גם מול קבוצה מהמקום העשירי בלאומית. אלו אולי לא משופעת בכישרון אבל יש להן את הנטייה לנשוך בתחת את מי שתופס עליהם אחד.

שבוע טוב וירוק לכולם, מחכים לרן גואילי ז"ל גיבור ישראל, לא שוכחים - עד האחרון.