מרגיש שמכבי חיפה צריכה לשלוח מכתבי התנצלות אחרי כל ניצחון שלה. אחרי כל שלוש נקודות, השיח (חלק נכבד ממנו) עוסק בתודות ליריבה ופחות במחמאות על דברים טובים שהירוקים עושים בעונה קשה במיוחד מבחינתם. הירוקים ניצחו אמש (רביעי) 0:4 באשדוד והביקורת הרווחת היא "מול מי שיחקו?". נזכיר, זו אותה הקבוצה שעשתה תיקו מול הפועל ב"ש ומכבי ת"א. עד כמה שזכור לי, מוליכת הטבלה לא ניצחה אמש את מילאן בדרך לאליפות והצהובים עשו תיקו ביתי מול עירוני טבריה. זאת ליגת העל שלנו ואי אפשר לזלזל בשום ניצחון, אז במקום לכתוב מכתבי התנצלות על ניצחונות, הגיע הזמן להעריך כל שלוש נקודות שמהוות עוד אבן בבנייה של מכבי חיפה להמשך העונה הנוכחית ולעתיד בכלל.
הקבוצה של ברק בכר הבקיעה אמש שלושה שערי שדה, חלקם במהלכי כדורגל יפים. בכל תקופתו של דייגו פלורס כמאמן, הקבוצה הבקיעה רק שני שערי שדה וזה אומר הכל על השינוי שמתחולל בכפר גלים בחודשים האחרונים. קבוצה שעומדת גבוה במגרש, לוחצת ויודעת להתנפל על היריבה בצורה מתוזמנת ומסודרת. לזה רבותיי, קוראים קבוצה מאומנת. את צמד המילים הללו, אי אפשר היה להגיד על מכבי חיפה עד החזרה מפגרת השזרוע.
ברק בכר החזיר לחיים את הקפטן שלו, דולב חזיזה, דרך התפקיד שבו עשה את קפיצת המדרגה בדרך למכבי חיפה. את מה שנשאר בו, ויש לא מעט, חזיזה מביא לידי ביטוי במרכז השדה ובחלק הקדמי. על הקו היה לו קשה יותר ותפקיד המאמן היה לזהות את זה וכך קרה. קאנג'י גורה לא נספר תחת דייגו פלורס והנה הגיע מאמן שמפיק ממנו שלושה שערים ברציפות, שניים מתוכם בליגה. בכלל, בקבוצה של בכר, גיא מלמד חזר לחיים, משחק ההגנה התייצב ומי זוכר שעלי מוחמד, עבדולאי סק ושון גולדברג חסרו.
קבוצה בריאה היא כזו שזרימת הדם שלה לא נעצרת בעקבות חיסרון כזה או אחר. נכון שלפעמים יש תקלות, אבל אמש באשדוד, אלעד אמיר הצעיר, יחד עם ליסב עיסאת ופיטר אגבה, השלימו את החסר והקבוצה לא נפגעה. זאת עבודה של מאמן ושלא יספרו לי אחרת.
אז אחרי כל אחרי כל הבעיות והתקלות, המהמורות בדרך והבנייה שרחוקה מלהיות מושלמת, מכבי חיפה לא צריכה להתנצל על 0:4 מוחץ באשדוד. ניצחון חוץ רביעי ברציפות, קבוצה שמרימה את ראשה למעלה לצמרת ולא חפוית ראש שמביטה למטה וחוששת לצנוח אחרי עוד נפילה על הפנים. אי אפשר לשייך הפסדים לבעיות מקצועיות וניצחונות לחובת היריבה. מכבי חיפה של ברק בכר לא צריכה להתנצל בפני אף אחד, בטח לא אחרי ניצחונות חשובים.
הקבוצה של ברק בכר הבקיעה אמש שלושה שערי שדה, חלקם במהלכי כדורגל יפים. בכל תקופתו של דייגו פלורס כמאמן, הקבוצה הבקיעה רק שני שערי שדה וזה אומר הכל על השינוי שמתחולל בכפר גלים בחודשים האחרונים. קבוצה שעומדת גבוה במגרש, לוחצת ויודעת להתנפל על היריבה בצורה מתוזמנת ומסודרת. לזה רבותיי, קוראים קבוצה מאומנת. את צמד המילים הללו, אי אפשר היה להגיד על מכבי חיפה עד החזרה מפגרת השזרוע.
ברק בכר החזיר לחיים את הקפטן שלו, דולב חזיזה, דרך התפקיד שבו עשה את קפיצת המדרגה בדרך למכבי חיפה. את מה שנשאר בו, ויש לא מעט, חזיזה מביא לידי ביטוי במרכז השדה ובחלק הקדמי. על הקו היה לו קשה יותר ותפקיד המאמן היה לזהות את זה וכך קרה. קאנג'י גורה לא נספר תחת דייגו פלורס והנה הגיע מאמן שמפיק ממנו שלושה שערים ברציפות, שניים מתוכם בליגה. בכלל, בקבוצה של בכר, גיא מלמד חזר לחיים, משחק ההגנה התייצב ומי זוכר שעלי מוחמד, עבדולאי סק ושון גולדברג חסרו.
קבוצה בריאה היא כזו שזרימת הדם שלה לא נעצרת בעקבות חיסרון כזה או אחר. נכון שלפעמים יש תקלות, אבל אמש באשדוד, אלעד אמיר הצעיר, יחד עם ליסב עיסאת ופיטר אגבה, השלימו את החסר והקבוצה לא נפגעה. זאת עבודה של מאמן ושלא יספרו לי אחרת.
אז אחרי כל אחרי כל הבעיות והתקלות, המהמורות בדרך והבנייה שרחוקה מלהיות מושלמת, מכבי חיפה לא צריכה להתנצל על 0:4 מוחץ באשדוד. ניצחון חוץ רביעי ברציפות, קבוצה שמרימה את ראשה למעלה לצמרת ולא חפוית ראש שמביטה למטה וחוששת לצנוח אחרי עוד נפילה על הפנים. אי אפשר לשייך הפסדים לבעיות מקצועיות וניצחונות לחובת היריבה. מכבי חיפה של ברק בכר לא צריכה להתנצל בפני אף אחד, בטח לא אחרי ניצחונות חשובים.
