דאפה מחלץ כדורים, לוחץ, לא מפחד להיכנס למאבקים ומגיע למצבים טובים. הוא עושה כמעט הכל, חוץ מדבר אחד משמעותי - הבקעת שערים. עד כה העונה דניאל דאפה הבקיע שני שערים בלבד, כשהוא הגיע ל-5.84 שערים צפויים. חלוץ ממוצע היה מבקיע שישה שערים מהמצבים אליהם דאפה הגיע במצטבר. חלוץ טוב היה יכול להגיע לשמונה או תשעה.
מה לא עובד? קשה להגיד שדאפה לא חלוץ טוב. התנועה שלו מרשימה, הוא מחזיק בכלים פיזיים שיש למעט מאוד שחקנים בארץ ומצליח להגיע למצבים. ראינו את זה למשל מול בני ריינה ממש במחזור האחרון, כשהוא נכנס ראשון לרחבת החמש ובעט כדור חזק מדי לידיים של השוער ליאור גליקליך.
ראינו אותו דבר בדיוק גם מול אשדוד בגביע ובמשחקים אחרים, למשל מול מכבי חיפה או מול הפועל חיפה. דאפה נכנס לרחבה לפני כולם, מצליח לזהות את השטחים ולוחץ, אבל הכדור לא נכנס לרשת. לחלוץ הפועל ת"א יש שער שדה אחד, מול אשדוד ב-2:6 הגדול בספטמבר.
מזל רע הוא דרך אחת לתאר את מה שעובר על דאפה. יש מי שיגידו שהוא צריך מכשפה או טקס להסרת עין הרע, יש מי שיטענו שצריך להשתטח ויש מי שיטענו שתג המחיר גדול מדי. לא באנו להתווכח עם אף אחד מהם, אבל האמת איפשהו באמצע. דאפה הצעיר נרכש ב-1. מיליון יורו, סכום בלתי נתפס במונחים ישראלים וכזה שיכול להוציא כל שחקן מסחרור.
זה נראה בעיקר כאילו הבעיה שם, בחלקה, מנטלית. אין בזה כדי לדבר על האופי של דאפה, שחקן שצמח מרקע קשה מאוד והפך לאחד החלוצים הטובים בישראל, אבל גם אחד שמשחק עם תג מחיר של 1.8 מיליון יורו. הוא רוצה להבקיע, אולי רוצה מדי. זה הורגש למשל באותו משחק מול ריינה, לאחריו נקבע שהפועל ת"א זכתה מההפקר ושהוא היה צריך לקבל כרטיס אדום.
השערים, בכל זאת, לא כאן. הפועל ת"א משחקת כדי לשרת את החלוץ שלה ומשם הוא הגיע ל-32 איומים מתוך הרחבה, מקום שלישי בליגה, ו-16 איומים למסגרת שזה המקום החמישי בליגה אחרי דן ביטון, עוז בילו, עומר אצילי ואדריאן אוגריסה. ביטון הבקיע 13 שערים, אצילי ואוגריסה 7, בילו 6 ודאפה שניים, אחד מפנדל.
יכול להיות שהפתרון הוא משהו שחסר לנו בכדורגל הישראלי: סבלנות. ראינו את ווסלי פטאצ`י בשנה שעברה ואת בריאן קראבלי השנה מתקשים והופכים לשחקנים טובים, כשפטאצ`י אשתקד היה הטוב בליגה וקראבלי עשה התקדמות גדולה השנה.
שערים לעתים לוקחים זמן, וכשהפקק נפתח - הוא נפתח. אם דאפה מחפש מוצא להשראה, הוא יכול להסתכל על הקווים. אליניב ברדה הבקיע את שערו הראשון בעונת 2000/01 במחזור התשייע, אחרי שפתח בהרכב ובישל שלושה שערים. הוא סיים את העונה הזאת עם חמישה שערים וחמישה בישולים בגיל 20, מבוגר מדאפה. בשנה שאחריה הוא עבר למכבי חיפה, והמשיך לקריירה שהייתה אחת המרשימות ביותר של חלוץ ישראלי אי פעם.
ראינו את זה גם אצל דאפה עצמו. הוא הבקיע שני שערים ובישל אחד נוסף בארבעת המשחקים הראשונים שלו בקריירה, והמשיך עם שני שערים נוספים בפלייאוף העליון. הוא עבר בצורת של 12 משחקים, רובם מהספסל, ופתח כחלוץ ראשון לאורך רוב הפלייאוף. עכשיו, בהפועל ת"א, התפקיד אחר.
לכן, אם צריך להגיד משהו לדאפה בכל הקשור להבקעת שערים, הפתרון פשוט - לנשום. הילד משכונת התקווה שחקן כדורגל טוב, טוב מאוד, גם אם אשתקד היה לו אחוז ניצול מצבים נמוך וגם אם הסיומת עדיין רחוקה. סיומת טובה היא אחד הדברים הקשים ביותר לפתח אצל שחקן כדורגל, בטח אחד שגדל בדרך בה דאפה התפתח בין מספר מחלקות נוער.
הגישה הזאת, אגב, מתבטאת גם בתמיכה שהוא מקבל מאנשי הפועל ת"א. "הוא עובד, לוחץ ומתאים לשיטה. הוא מגיע למצבים. אין לנו ספק שזה יתפוס. אנחנו מאחוריו". שער אחד, בטח אם זה יהיה במשחק גדול כמו המפגש הערב מול בית"ר ירושלים, יכול לפתוח את הפקק. מצד שני, מי אמר שהתפקיד שלו הוא להבקיע שערים?
להיות חלוץ
הבקעת שערים היא דבר חשוב, החשוב ביותר בכדורגל, אבל לתמצת את דניאל דאפה בשני שערים זה לעשות לו עוול. אנחנו יכולים לחפור לכם על נתונים מתקדמים כמו מספר שחזורי כדור גבוה, חלקם הגדול בחצי המגרש של היריב. אפשר לדבר על כך שהוא נכנס ל-13.7 מאבקים למשחק, נתון גבוה.
הוא לוחץ שחקנים, מושך אליו מגנים ותורם בנתונים שלא מופיעים גם בדף הסטטיסטיקה עם "גרביטי", כוח משיכה שמניע שחקנים אחרים והופך את החיים שלהם לקלים יותר. לא מקרי שדאפה חזר להרכב של הקבוצה האדומה, שבשלושת המשחקים בהם סופסל הייתה עם ארבע נקודות. ב-11 המשחקים בהם פתח? הקבוצה ניצחה בשבעה וסיימה בשתי תוצאות תיקו, כלומר 69% הצלחה לעומת 44%.
נדגים את זה בעזרת ה-0:4 על הפועל פתח תקוה, משחק בו דאפה בישל והיה מהטובים על הדשא כשהובקעו שלושה שערים כל עוד הוא שיחק. השער הראשון הושג אחרי ששני בלמים ניסו לסגור אותו, הכדור הגיע ללויזוס לויזו ונועם כהן הבקיע לשערו שלו.
השער השני התחיל בנגיעה טובה שלו שמצאה את אנדריאן קרייב פנוי והפכה לשער, אחד משני הבישולים שלו בליגת העל העונה, והשלישי התחיל אחרי שרץ לצד סתיו טוריאל פנימה. הגול היה כולו טוריאל, אבל ההגנה הגיבה בצורה אחרת.
זאת חלק מהגדולה של דניאל דאפה, בטח בקבוצה כמו הפועל ת"א עם סתיו טוריאל, לויזוס לויזו, עומרי אלטמן ועוד שחקנים שיכולים לשחק לצד חלוץ ולהגיע לשערים - הוא שם. קצת כמו פרנטזדי פיירו בשעתו, היכולת הפיזית שלו חשובה ולא מוערכת דיה.
ובכל זאת, גם פיירו קיבל יחס אחר ברגע שהוא הבקיע. דניאל דאפה צריך להתחיל להכניס שערים, הוא מספיק טוב לאורך רוב העונה וצריך רק מעט מזל וטיפת ביטחון. שער אחד מול בית"ר, וכל העונה שלו ושל הפועל ת"א תראה אחרת.
הבקעת שערים היא דבר חשוב, החשוב ביותר בכדורגל, אבל לתמצת את דניאל דאפה בשני שערים זה לעשות לו עוול. אנחנו יכולים לחפור לכם על נתונים מתקדמים כמו מספר שחזורי כדור גבוה, חלקם הגדול בחצי המגרש של היריב. אפשר לדבר על כך שהוא נכנס ל-13.7 מאבקים למשחק, נתון גבוה.
הוא לוחץ שחקנים, מושך אליו מגנים ותורם בנתונים שלא מופיעים גם בדף הסטטיסטיקה עם "גרביטי", כוח משיכה שמניע שחקנים אחרים והופך את החיים שלהם לקלים יותר. לא מקרי שדאפה חזר להרכב של הקבוצה האדומה, שבשלושת המשחקים בהם סופסל הייתה עם ארבע נקודות. ב-11 המשחקים בהם פתח? הקבוצה ניצחה בשבעה וסיימה בשתי תוצאות תיקו, כלומר 69% הצלחה לעומת 44%.
נדגים את זה בעזרת ה-0:4 על הפועל פתח תקוה, משחק בו דאפה בישל והיה מהטובים על הדשא כשהובקעו שלושה שערים כל עוד הוא שיחק. השער הראשון הושג אחרי ששני בלמים ניסו לסגור אותו, הכדור הגיע ללויזוס לויזו ונועם כהן הבקיע לשערו שלו.
השער השני התחיל בנגיעה טובה שלו שמצאה את אנדריאן קרייב פנוי והפכה לשער, אחד משני הבישולים שלו בליגת העל העונה, והשלישי התחיל אחרי שרץ לצד סתיו טוריאל פנימה. הגול היה כולו טוריאל, אבל ההגנה הגיבה בצורה אחרת.
זאת חלק מהגדולה של דניאל דאפה, בטח בקבוצה כמו הפועל ת"א עם סתיו טוריאל, לויזוס לויזו, עומרי אלטמן ועוד שחקנים שיכולים לשחק לצד חלוץ ולהגיע לשערים - הוא שם. קצת כמו פרנטזדי פיירו בשעתו, היכולת הפיזית שלו חשובה ולא מוערכת דיה.
ובכל זאת, גם פיירו קיבל יחס אחר ברגע שהוא הבקיע. דניאל דאפה צריך להתחיל להכניס שערים, הוא מספיק טוב לאורך רוב העונה וצריך רק מעט מזל וטיפת ביטחון. שער אחד מול בית"ר, וכל העונה שלו ושל הפועל ת"א תראה אחרת.
