העיתונאי החוקר רומן מולינה חשף כי השלטונות באיראן טרם קיבלו החלטה סופית לגבי ההשתתפות בטורניר, למרות שמועות בנושא והצהרות לוחמניות מצד בכירים בטהראן על "חוסר סבירות" שהעם האיראני יחגוג על אדמת ארה"ב בזמן מלחמה, ההחלטה הסופית הועברה לדרג המדיני העליון. עבור המשטר האיראני, הופעה במונדיאל בארה"ב היא אירוע בעל פוטנציאל השפלה מצד אחד, אך הזדמנות לתעמולה מצד שני - במיוחד כשהמתח מול וושינגטון וירושלים בשיאו.
באופן מפתיע, התחקיר חושף כי פיפ"א, תחת ג`אני אינפנטינו, פועלת כמעט כ"מגן" של הכדורגל האיראני. למרות קריאות להשעיית איראן בשל מעורבותה בטרור האזורי והפרת זכויות אדם, החל מהדרת נשים ועד לחשדות להטיית משחקים שטושטשו על ידי גורמים איראניים בקונפדרציה האסיאתית.
בהתאחדות הכדורגל העולמית בחרו במשך שנים להעלים עין ומנהלים ערוץ תקשורת ישיר עם ההתאחדות בטהרן כדי למנוע חרם איראני, מחשש שצעד כזה יפגע אנושות ביוקרת הטורניר וביחסים עם הממשל האמריקאי, שרוצה טורניר שקט. במילים אחרות - פיפ"א מבטיחה לאיראן הגנה מסנקציות ספורטיביות (כפי שננקטו נגד רוסיה), ובתמורה מצפה מהאיראנים "לבלוע את הצפרדע" ולהופיע על הדשא בארה"ב.
במרכז המערבולת הזו עומד נשיא פיפ"א, אינפנטינו, שכבר מזמן אינו רואה בעצמו רק דמות מעולם הספורט, אלא מדינאי בכיר. הוא מנהל מערכת יחסים קרובה במיוחד עם דונלד טראמפ, שסייע לו בעבר לפתוח דלתות בעולם הערבי, ורואה במונדיאל הקרוב פלטפורמה להשגת שאיפותיו האישיות: פרס נובל לשלום ואולי אף כס מזכ"ל האו"ם בעתיד.
אינפנטינו מאמין שהכדורגל יכול "לעצור מלחמות" והשתעשע בעבר ברעיונות כמו משחק שלום בין ישראל לפלסטין. עבורו, השתתפות איראנית על אדמת ארה"ב היא לא רק הכרח שיווקי, אלא הוכחה לכוחו כמתווך גלובלי המסוגל לגשר על פני סכסוכים דתיים וצבאיים.
כזכור, בעבר כבר נטען כי אותה פיפ"א שמגנה על איראן, נאלצת לספק הגנה דומה גם לישראל בשל הברית ההדוקה בין אינפנטינו לממשל טראמפ. הווטו האמריקאי מונע ממדינות ערב להוביל להשעיית ישראל, מה שיוצר "מאזן אימה" ספורטיבי בין ירושלים לטהראן בתוך מסדרונות הארגון.
אגב, מעבר לכדורגל, המלחמה מייצרת בעיות לוגיסטיות קשות. איראנים רבים חוששים מהחרמת הטורניר או מסירוב גורף של ארה"ב להעניק ויזות לשחקנים ואוהדים מזוהי משטר. פיפ"א מנסה לשמש כמתווכת בדרג המדיני הגבוה ביותר כדי למנוע פיצוץ, אך ככל שהמלחמה מול ישראל מסלימה, הסיכוי לראות את דגל איראן מונף בלוס אנג`לס או בניו יורק נראה רחוק מתמיד.
