לפני חצי שנה, יעקב בוזגלו יצר סערה כשהודיע על כך שהוא עוזב את ישראל. עברה חצי שנה, ומה שנדמה היה כמו אפיזודה חולפת, הפך למשהו קבוע. בוזגלו מתגורר כעת בגיאורגיה, כאשר בנו, אלמוג בוזגלו, סיפר ב"5 באוויר" על מה שעובר על אביו.
"מעל חצי שנה הוא בגיאורגיה", אלמוג אמר, "הוא כרגע לא רוצה לחזור. נעים לו בגיאורגיה. הוא מצא את עצמו שם. יש להם חברים ועיסוקים. נחמד להם והם מעדיפים להשאר שם. הם מתעסקים בציורים של אמא שלי, חני. היא כל היום יושבת ומציירת וכל הבית הוא כמו גלריה. הם מוכרים ציורים, כשאבא עוזר לה במכירות, והולך להם טוב. הם אוהבים את החיים בגיאורגיה".
"מעל חצי שנה הוא בגיאורגיה", אלמוג אמר, "הוא כרגע לא רוצה לחזור. נעים לו בגיאורגיה. הוא מצא את עצמו שם. יש להם חברים ועיסוקים. נחמד להם והם מעדיפים להשאר שם. הם מתעסקים בציורים של אמא שלי, חני. היא כל היום יושבת ומציירת וכל הבית הוא כמו גלריה. הם מוכרים ציורים, כשאבא עוזר לה במכירות, והולך להם טוב. הם אוהבים את החיים בגיאורגיה".
במקביל לעבודה עם הציורים, בוזגלו גם משמש בשלט רחוק כשדכן ועוזר לזוגות למצוא עצמם, אך עיקר העיסוק הוא כאמור בעבודה של אישתו. "הוא התרוצץ סביב 4 ילדים בכדורגל במשך שנים", אלמוג אמר, "הוא עייף קצת וזה טבעי. טוב לו במקום שהוא, ואנחנו בקשר מצוין".
בפוסט בעבר בוזגלו הסביר את ההחלטה: "בארץ שלנו - הכול הפוך. הנגנבים מתביישים מהגנבים. הישרים מרכינים ראש והנוכלים חוגגים", כתב בוזגלו והמשיך, "הילדים אמורים לפרוש כנפיים, אבל אצלנו דווקא אנחנו, ההורים, פורשים. בגילנו המופלג, עם הרבה אהבה למשפחה, לעם הזה ולארץ הזאת קיבלנו החלטה. לעזוב. לא בורחים - בוחרים", כתב במפורשות לכל מי שחשב שהייתה להם סיבה לברוח"."יש לנו הרבה סיבות. רובן כואבות, חלקן מלאות תקווה - החטופים עדיין שם, במנהרות. חיילים נהרגים מדי יום. והמדינה שאני אוהב מתפוררת מבפנים: בטחונית, כלכלית, מדינית, חינוכית, תחבורתית, משפטית. קשה לישון בלילה. הלב דואב. הראש מוטרד. אנחנו בוחרים שקט. אנחנו בוחרים מרחב ליצירה. אנחנו בוחרים חיים שפויים. אנחנו בוחרים עתיד אחר אולי גם בשביל הילדים והנכדים שלנו. אנחנו בטוחים שאתם תבואו אלינו והרבה המשך יבוא. מבטיח".
