תפקידו של מאמן הוא להוציא את המקסימום מהסגל שלו וברק בכר ידע זאת כשחזר לקדנציה נוספת במכבי חיפה. זה לא שהסגל הקיים רווי במשאבי טבע, כמו שדות הנפט במפרץ, אבל גם את אלה שיש, דייגו פלורס כיסה עם חול בתחילת העונה וחיפש במקומות אחרים. לקחו בארות נפט שמספקות שפע כמו עלי מוחמד וגיא מלמד והעדיפו על פניהם את גוני נאור וג`ורג`ה יובאנוביץ`. בהיעדר התפוקה של קשר האמצע הכי טוב בכדורגל הישראלי (כשהוא בכושר) ומלך שערי הליגה, בצוות המקצועי חפרו וחפרו, אבל לא מצאו דבר. היו שם מתיאס נהואל, גוני נאור, סוף פודגוראנו ובמכבי חיפה לא הבינו איך הקבוצה לא מספקת מספרים או מפיקה מעצמה את המקסימום.
ואז בא ברק בכר וזיהה את הבעיות מהר יחסית. ראשית, הוא ייצב את משחק ההגנה והחזיר את שון גולדברג להרכב לצד עבדולאי סק. בחלק הקדמי, גם בכר הבין שאי אפשר להסתמך רק על מצבים נייחים ושזו לא מכבי חיפה. במילים אחרות, בכר נטש את שדות הקוצים וחזר לשדות הנפט. עלי מוחמד הוברג להרכב כי הנחת העבודה היתה שכאשר הלב יחזור לפעום, כל הגוף יחזור לעבוד. ואז בכר נזכר שאי שם בתקופתו בהפועל ב"ש, היה לו את מיכאל אוחנה שהיה אז אחד השחקנים הטובים בישראל. מאז הבאר התייבשה בגלל הרבה מאוד פציעות, אבל המאמן החליט לחדש את החיפושים וגילה שיש עוד מה להפיק מהקשר המוכשר.
לצד זה, בכר חזר למי שהפיק הכי הרבה מספרים בעונה שעברה בליגת העל וזהו מלך שערי הליגה, גיא מלמד. אולי לא מדובר בחלוץ עם מהירות אירופאית, אבל בליגה העל מדובר במלך הרחבה, זה שכאשר הכדור נופל לו באיזורים המסוכנים, אפשר לרוץ לחגוג. ואכן, מכבי חיפה "חוגגת" שלושה ניצחונות רצופים, משהו שלא קרה לה העונה. המשולש הזה, מוחמד-אוחנה-מלמד, הניב אמש את השער היפה ביותר שכבשה מכבי חיפה מתחילת העונה. בשאר העמדות, ברק בכר הצליח להפיק יותר מכל עמדה במגרש. לראייה, גיורגי ירמקוב בכושר מצוין ולא ספק בשלושה מארבעת משחקי הליגה האחרונים.
לרוטציה נוסף שחקן מוכשר מבית כמו ינון פיינגזיכט, יילה בטאי מפיק מעצמו יותר ובקישור קני סייף, דולב חזיזה ואיתן אזולאי התחילו לספק מספרים, אם כי כאן יש עוד מקום לשיפור. כל אלה יעמדו למבחן במחזור הבא מול בית"ר ירושלים. עבדולאי סק יהיה בהכנות לאליפות אפריקה, יילה בטאי מורחק ובכר צריך להוציא נפט מזוהר זסנו וליסאב עיסאת. זו משימה קשה מאוד, אבל ידוע לכל המשפט "לא קלים חייו של מאמן".
ואז בא ברק בכר וזיהה את הבעיות מהר יחסית. ראשית, הוא ייצב את משחק ההגנה והחזיר את שון גולדברג להרכב לצד עבדולאי סק. בחלק הקדמי, גם בכר הבין שאי אפשר להסתמך רק על מצבים נייחים ושזו לא מכבי חיפה. במילים אחרות, בכר נטש את שדות הקוצים וחזר לשדות הנפט. עלי מוחמד הוברג להרכב כי הנחת העבודה היתה שכאשר הלב יחזור לפעום, כל הגוף יחזור לעבוד. ואז בכר נזכר שאי שם בתקופתו בהפועל ב"ש, היה לו את מיכאל אוחנה שהיה אז אחד השחקנים הטובים בישראל. מאז הבאר התייבשה בגלל הרבה מאוד פציעות, אבל המאמן החליט לחדש את החיפושים וגילה שיש עוד מה להפיק מהקשר המוכשר.
לצד זה, בכר חזר למי שהפיק הכי הרבה מספרים בעונה שעברה בליגת העל וזהו מלך שערי הליגה, גיא מלמד. אולי לא מדובר בחלוץ עם מהירות אירופאית, אבל בליגה העל מדובר במלך הרחבה, זה שכאשר הכדור נופל לו באיזורים המסוכנים, אפשר לרוץ לחגוג. ואכן, מכבי חיפה "חוגגת" שלושה ניצחונות רצופים, משהו שלא קרה לה העונה. המשולש הזה, מוחמד-אוחנה-מלמד, הניב אמש את השער היפה ביותר שכבשה מכבי חיפה מתחילת העונה. בשאר העמדות, ברק בכר הצליח להפיק יותר מכל עמדה במגרש. לראייה, גיורגי ירמקוב בכושר מצוין ולא ספק בשלושה מארבעת משחקי הליגה האחרונים.
לרוטציה נוסף שחקן מוכשר מבית כמו ינון פיינגזיכט, יילה בטאי מפיק מעצמו יותר ובקישור קני סייף, דולב חזיזה ואיתן אזולאי התחילו לספק מספרים, אם כי כאן יש עוד מקום לשיפור. כל אלה יעמדו למבחן במחזור הבא מול בית"ר ירושלים. עבדולאי סק יהיה בהכנות לאליפות אפריקה, יילה בטאי מורחק ובכר צריך להוציא נפט מזוהר זסנו וליסאב עיסאת. זו משימה קשה מאוד, אבל ידוע לכל המשפט "לא קלים חייו של מאמן".
