הכל היה מוכן אך החשש היה קיים. מעולם לא ניצחה נבחרת ישראל את נבחרת הולנד ולמרות זאת התחושה אצל שחקני הנבחרת הצעירה היתה שאפשר לעשות את זה. ערב לפני המשחק דיברתי עם המאמן גיא לוזון בבודפשט. מעבר לרעיונות הטקטיים שהם תמיד בגדר סימן שאלה, גיא התחייב לדבר אחד: למפגן נשמה והקרבה על המגרש. כשניצבו השחקנים על הדשא לשירת התקווה, נשמע הקול הרם שבקע מגרונם והיה סימן להקרבה שבדרך. שירה אדירה מתוך הנשמה, עם ישראל חי.
הולנד ב-4-3-3 המפורסם של רייזיחר, הציגה שלישיית התקפה בשווי כולל של מעל 40 מיליון יורו. מימין גאיידן אדאיי מקומו האיטלקית, משמאל ארנסט פוקו של באייר לברקוזן וביניהם מספר 9 של כרונינגן, טום ואן-ברגן, רק בן 21 וכבר עם 6,000 דקות משחק ו-15 שערי ליגה בשנתיים וחצי בליגה ההולנדית הבכירה.
מול שני שחקנים הולנדים על כל קו, הציב גיא לוזון שלושה ישראלים על כל אגף (בלם-כנף-קשר) בדאבל-אפים מרשימים. מימין עידו כהן כבלם, סייד אבו פארח כמגן-קיצוני והמנוע רן בנימין כקשר אמצע ימין (50-50). מהעבר השני היו אלה מאור ישילירמק כבלם משמאל, נועם בן הרוש כמגן ועדי יונה כקשר. כל אחד מאלה ראוי לציון 7 על ההקרבה מחד והחוכמה מאידך. כשאדאיי כדרר למרכז הוא קיבל את יונה כקיר חוסם, כשפוקו עשה זאת משמאל, הוא ניתקל ברן בנימין שחיכה לו בנתיב.
ביניהם היו שחקני הציר, שחקני הגזע המרכזי: ניקיטה סטויאנוב כבלם מרכזי, ניב יהושע כקשר מרכזי אחורי, תאי עבד כקשר מרכזי קדמי ומוחא אבו רומי כחלוץ מרכזי. אבו רומי שהגיע בגיל צעיר מתמרה לקרית שמונה, משחק בקריה כשחקן כנף ימין. אמש כחלוץ הוא לחץ כמו מטורף את הבלמים ההולנדים וכשהיה צריך גם חזר לדאבל-אפ על אזקיאל בנזוזי, הקשר האחורי האדיר של לייפציג הגרמנית. מוחא הוכיח שהוא האיש שמכבי חיפה מחפשת כשחקן חלק קדמי.
בדינמו בוקרשט מרגישים שגילו את הדבר הבא. קר רוח, חזק ורגל שמאל דומיננטית. סטויאנוב החל לשחק בדינמו במחזור הרביעי ומאז פתח בהרכב 13 משחקים ברצף, ב-12 מהם סיים 90 ויש לו חלק גדול בהצלחה של דינמו. לא נשכח שהעונות הגדולות של ברק בכר והפועל באר שבע היו עם הובאן הרומני וטוני ווטקמה שהגיעו מהליגה הרומנית. סטויאנוב מוכיח שגם מזרח אירופה יכולה להיות אופציה לשחקן ישראלי כקרש קפיצה למערב אירופה. ניקיטה בלט אמש בעמידה הצידית החכמה, בחיפויים ובעיקר בניווט המשחק עם הכדור. אם בלם מניע לרוב לצדדים, סטויאנוב התנהל עם הכדור בשקט, הזמין את ההולנדים לצאת אליו ודחף כדורים פנימה. חצי דקה לפני השער הראשון של ישראל, הוא דחף כדור חכם במסירה שלא צלחה, הכדור חזר אליו. סטויאנוב המתין בשקט והפתיע בכדור עומק לעדי יונה שהוביל לשער הראשון. אדיר!
דור בינימיני הרשים מאד בין הקורות, דיסטלפלד, וורקו ורוי נאווי המחליפים ריעננו את שלישיית הקישור. מעל כולם היה זה תאי עבד, שבעידן גיא לוזון סוף סוף עושה את הקפיצה המיוחלת. כישרון תמיד היה לו, השינוי הוא במבנה הגוף שהתעבה וצבר נפח ובעיקר בשימוש בכוח על המגרש. תאי לא נכנע במאבקים, שיחק בקישור בשפיץ העליון של היהלום, ניסה להחזיק בכדור ולתת לחברים אוויר ובעיקר התגלה כמוביל מתפרצות אדיר.
הקמפיין הקודם היה כושל, הנוכחי כרגע הוא הצלחה. גיא לוזון מבקש להפריד בין הקמפיינים. בקודם זו לא היתה נבחרת יציבה. חלק עיקרי מהשחקנים נלקחו אל הנבחרת הבוגרת, חלק לנבחרת הנוער והנבחרת הצעירה נותרה עזובה. בקמפיין הנוכחי חובת ההוכחה על כתפיו של לוזון. השחקנים הבינו זאת ונלחמו אמש עבור הדגל, עבור המאמן ועבור המשפחות שמלוות אותם מגיל צעיר. בגילאים הללו של 19-21 שחקן עוד זוכר את הנסיעות בשבת בבוקר למשחקי הילדים כשברקע חלום ההצלחה שאתמול התגשם לכל אחד מהם.
אמש, כשהם יודעים שהפסד יסתום את הגולל, במשחק שנחשב כמשחק ההזדמנות האחרונה, השילוב הקטלני בין שחקנים למאמן החזיר את ישראל לתמונת העלייה ובדרך הותיר חותם היסטורי בניצחון היסטורי ראשון של ישראל על הולנד. ואם רוצים להרגיש כשחקני נבחרת ישראל בחדר ההלבשה, רגע לפני העלייה למגרש, צפו בקליפ שהקרין גיא לוזון לשחקנים באסיפת הסיכום לפני העלייה למגרש.
