הבעיה מתחילה בהתקפה? הסלע שחסר למכבי ת"א

שחקנים כמו טייריס אסנטה, רז שלמה ורוי רביבו קיבלו מעט מנוחה בשבועות האחרונים, אבל זאת רק חלק מהבעיה של הקבוצה לצד בעיית איכותי בין הקורות והעדרו של כריסטיאן בליץ`. במשחק מול בית"ר ראינו את מכבי בפיגור 2:1 עד להרחקתו של משפתי, כשהקבוצה בכלל הובילה במחצית. מול ליון הם היו בפיגור 3:0, תוצאה כמעט מובנת בהתחשב בפערי הכוחות על הנייר, וספגו שני שערים בשתי דקות. מה אם הבעיה מתחילה בכלל בהתקפה?

מכבי תל אביב כמעט ולא משתמשת בחלוצים שלה. עד כה הם הבקיעו שבעה שערים בלבד עבורה בליגת העל: שניים של יון ניקולסקו, שניים של אלעד מדמון (כשהוא פתח כחלוץ), שניים מסייד אבו פרחי ואחד מדור פרץ בחוד. מדובר ב-26.9%, אחד הנתונים הכי נמוכים בליגת העל. השחקנים שפתחו כחלוצים בקבוצה, לפי נתוני טרנספמרקט, בישלו פעם אחת העונה. בחלק מהמשחקים, פרץ פתח כחלוץ למרות שלא מדובר בעמדתו הטבעית.

כמה הוא חריג? לפי הבדיקה שערכנו, רק בני יהודה ב-2012/13 הסתמכה פחות על חלוציה. הקבוצה משכונת התקווה שסיימה באותה עונה במקום הרביעי ראתה שבעה שערים מתוך 35 של חלוציה בעונה הסדירה. מכבי נתניה של 2017/18, הקבוצה של דיא סבע וערן לוי, ראתה את החלוצים שלה מבקיעים 10 מ-43 שערים, 23.2%, נתון חריג כשגם היא סיימה בפלייאוף העליון.

כדורגל אחר
איך זה מתחבר לאותה "בעיית מנהיגות"? אין לשחקנים סלע להישען עליו. בעונת 2024/25 מכבי השיגה 10 נקודות מ-18 אפשריות אחרי שנכנסה לפיגור. שחקנים ידעו שיש חלוץ, בין אם זה תורג`מן או זהבי, שיכול לייצר שער מכלום ולשנות את המשחק. יש אמנם קבוצות בעולם שמשחקות בלי חלוץ קלאסי, אך גם מנצ`סטר סיטי (שהייתה חלוצה בתחום) בחרה לשנות את השיטה ולהחתים את ארלינג הלאנד.

מדובר בתופעה חריגה בכדורגל הישראלי שלנו. עד כה ב-2025/26, לפי טרנספרמרקט, יש רק שתי קבוצות בהן החלוצים לא אחראיים לרוב השערים - מכבי, אצלה מדובר ב-7 מ-26 , ובני סכנין אצלה מדובר ב-6 מ-14. זה חריג גם בהשוואה לשנה שעברה, בה החלוצים של הצהובים היו אחראיים ל-31 מ-54 השערים בעונה הסדירה. באותה עונה הקשרים היו אחראיים ל-12 שערים, ושחקני ההגנה ל-11. חמישה מתוכם היו של נמניה סטואיץ` בנייחים. מדובר במשהו שלא רואים בכל שנה, בטח לא בקבוצה בסדר הגודל של מכבי ת"א שמתחרה על האליפות.

הטבלה לא משקרת, והיא אומרת לנו שמכבי ת"א עם 27 נקודות ו-29 שערים, נתונים מדהימים שמציבים אותה מרחק נגיעה מהפועל באר שבע וכוללים כמובן את הנקודות והשערים מהטכני מול הפועל ת"א. אם מתעלמים מהשביעייה של ב"ש מול טבריה (ומאחת הרביעיות של מכבי ת"א לצד הטכני) אז גם הצהובים וגם האדומים עם שני שערים למשחק כל אחת. מצד שני, היא ספגה שתי שישיות ברציפות לפני פחות מחודש.

זה כנראה היה נראה אחרת אם בליץ` וקמארה היו על הדשא, אבל האם זה היה נראה אחרת אם היה להם חלוץ שהיו יכולים לסמוך עליו? ברגע שיש שחקן שיכול לייצר שער מכדור ארוך אליו, הביטחון של האחרים עולה. כל טעות מרגישה פחות גורלית. זהבי, למשל, ידע להפוך 0:1 ל-0:2 גם במשחקים רעים של מכבי. 

מעבר לכך, יש כאן גם שיקולי רוטציה. לאזטיץ` כמעט ולא משתמש ברוטציה רחבה, מה שהוביל לעומס גדול על שחקניו שמשחקים במקביל בשתי מסגרות (הישראלית היחידה לעשות כן) וכזה שיורגש גם בשבוע הזה בו יפגשו את הפועל חיפה ואת הפועל באר שבע. אמנם הכדורגל שלו מבוסס על ריצה של דור פרץ ושל איתמר נוי מהקישור, אך אם היה חלוץ לצידם, ייתכן כי הם היו נשחקים פחות.

תראו למשל את פרץ, השחקן שהבקיע 7 שערים ב-9 המשחקים הראשונים של העונה ושער אחד ב-11 המשחקים שאחריהם, חלקם פתח כחלוץ שנאבק עם שחקני ההגנה היריבים. אשתקד פרץ הבקיע ארבעה שערים ובישל שלושה נוספים בפלייאוף העליון, ברובו שיחק לצד זהבי בתור "תוכנית ב`" בהתקפה עם ריצות פנימה. כשהוא עבר להיות תוכנית א`, הצהובים יצאו קירחים מכאן ומכאן.

אומנות הדחליל
הקבוצה של לאזטיץ` צריכה חלוץ. בשלושת משחקי הליגה בהם יון ניקולאסקו פתח הקבוצה הבקיעה עשרה שערים, כשב-6 המשחקים בהם הוא היה על הספסל היא הבקיעה עשרה גם כן. ברגע שיש שחקן מטרה, החיים של כולם קלים יותר.

אלעד מדמון משחק לסירוגין בחוד ובאגף, וברגע שיש שחקן גדול יותר שמושך אליו את הבלמים אז כל התנועה מהקו השני קלה יותר. אותה תנועה פנימה היא כלי הנשק המרכזי בהתקפה של מכבי, קבוצה שמתבססת על התנועה של פרץ ועידו שחר, שני השחקנים היחידים במכבי שחצו את רף שני השערים העונה בליגת העל.

ניקולאסקו וסייד אבו פרחי, 1.84 מ` כל אחד, עשויים לתרום במימד הזה בדיוק. אבו פרחי מעט יותר נייד מניקולאסקו, ועל כן מכבי תל אביב ניצחה בשני המשחקים בהם הוא פתח בהרכב. אבו פרחי עדיין לא כבש במדי הצהובים העונה, אבל עשה כן בליגה האירופית ואיום תמידי לשער. אבו פרחי פתח מול ליון וכך גם פרץ ושחר, כשאיסוף סיסוקו ובליץ` (שלא היה כשיר לחלוטין) פתחו על הספסל. 

ברגע שיש חלוץ גדול מקדימה אפשר לשחק עם קישור הגנתי יותר, במה שהיה יכול לשנות במעט את ההתמודדות. לא מקרי שקורנטין טוליסו, קשר קדמי, כבש שלושער ב-0:6. זה פחות רלוונטי היום, כשיש לצהובים מכת פציעות בקישור בדמות העדרותם של כריסטיאן בליץ` ואיסוף סיסוקו, אבל זה יכול לאפשר לקבוצה לשחק על כדורים ארוכים. השער השני מול הפועל חיפה היה דוגמה טובה לכך, כשיון ניקולאסקו משך אליו את ההגנה, דור פרץ רץ מאחוריו חופשי וכבש. ברגע שיש חלוץ שעושה את הדברים האלה בדיוק, בטח במעברים, קל יותר. השער הראשון היה של אבו פרחי, שפתח במשחק הזה ככנף, וניצל את הגודל שלו במצב נייח. 

כשינואר מתקרב, עמדת החלוץ של מכבי ת"א מרתקת. הצהובים אמנם עם שמונה זרים כבר עכשיו, כשהם מקפידים לרשום שבעה לכל משחק, בהתחשב בכך שרוב הזרים הגיעו בקיץ האחרון סביר שנראה את מכבי ממשיכה ונותנת צ`אנס להליו וארלה וקרווין אנדרדה, שיכולים לעבור תהליך דומה לזה שעבר על ווסלי פטאצ`י בשנה שעברה.

גם הם, אגב, יכולים להרוויח מהנוכחות של אותו החלוץ. אנדרדה מיועד לשחק כקשר קדמי בזמן שווארלה שחקן כנף, וברגע שיהיה "סלע" בחוד, שחקן שאפשר להשליך אליו כדורים או אחד שימשוך אליו את ההגנה היריבה ויתן להם חופש לנוע בצורה טובה פנימה או החוצה ולשגע את הקבוצה שמנגד,המספרים והביטחון שלהם גם יעלה. המספרים של החלוצים לא יהיו בהכרח יוצאי דופן, כי זאת השיטה של לאזטיץ`, אבל הנוכחות של אחד תגרום לכולם להיראות טוב יותר. בין אם זה ניקולאסקו שחי רק בתוך הרחבה או שחקן דינמי יותר כמו אבו פרחי.

אז מה השורה התחתונה? מכבי ת"א מודל 2025/26 יכולה להיות קבוצה טובה, אפילו טובה מאוד, אך ברגע שכדור השלג מתחיל להתגלגל היא קורסת. ברגע שיהיה חלוץ טבעי, הביטחון והחיים של כולם יהיו קלים יותר.