איזה סיומת מהסרטים קיבלנו למשחק בין בית"ר ירושלים למכבי חיפה. מכל האקסים שהיו על המגרש, דווקא זיו בן שימול המחליף שעלה כמה דקות קודם לכן, הכריע את ההתמודדות והעניק לצהובים שחורים 1:2 חשוב. כזכור, המעבר של הקשר, שגדל בבית"ר לפני שעבר לכרמל, לווה בלא מעט קשיים, כשהירוקים דרשו סכום שונה מזה ששולם.
בסופו של דבר, כזכור, נקבע על ידי הוועדה למעמד השחקן כי הסכום יעמוד על 350 אלף ש"ח בלבד. אחרי שער הניצחון, אותו חגג בן שימול, זה הזמן לצלול חזרה ולהזכר מה קרה בסאגת המעבר שלו חזרה לירושלים.
באוגוסט האחרון ב-"חמש באוויר" עורך הדין מהמוסד למעמד השחקן, שקבע את הסכום, גיל סולמון הסביר את ההחלטה: "אנחנו לא מושפעים משיח תקשורתי, יש קריטריונים די קשוחים. הסכומים כתובים בתקנון של ההתאחדות לכדורגל. הפער בין הסכומים שדובר עליהם בתקשורת לבין מה שנקבע, נבע מהשאלה - האם הוא שיחק את מרבית שנותיו במכבי חיפה או לא? אם זה היה נכון, יתכן שהסכום לפי התקנון היה מגיע למספרים יותר גבוהים".
"מכיוון שהתקנון מורה שהשאלות לצורך השבחה (גילאי 12 עד 21) לא נספרות במניין השנים, כמו גם שנת הקורונה שלא נחשבת - הגענו למסקנה שזיו בן שימול לא היה את מירב שנותיו במכבי חיפה ושקבוצת האם שלו זאת בית"ר מעלה אדומים, ממנה עבר בגיל 16.5 לחיפה. אנחנו נשענים על הפסיקות שלנו בעבר. היה מקרה דומה עם פאדי נאג`ר".
"השיקול דעת מגיע כשאנחנו מסתכלים על השחקן עצמו. הוא כמעט לא שיחק בליגת העל ועובר לקבוצה בליגת העל ויש הבדל בין מקרה כזה לאחר, כשזה גם קשור לגיל (אם הוא מעל 21 או לא). אנחנו לא אומרים מה שווי השחקן בשוק החופשי, זה עניין עסקי בין קבוצות. אנחנו רק נותנים תג מחיר לגבי כימות של שנות ההשבחה ביחס לשחקן ספציפי".
צפו בקטע בנגן הווידאו למעלה^^^
