בלי שהרגשנו, עוד מעט חלק אחד מאחורינו: הסיבוב הראשון של ליגת העל יסתיים בקרוב. שליש עונה מאחורינו, וזו הזדמנות טובה לסכם סיבוב סוער - את השחקנים שפרחו, את המאמנים שהתעלו והקבוצות שעלו וירדו במסגרת הליגה שלנו. עכשיו, זו ההזדמנות שלכם להצביע ולהשפיע על רשימת הנבחרים. האפשרויות והסקרים לפניכם.
הצביעו לנבחרי הסיבוב>>>
המועמדים לשחקן הסיבוב
דן ביטון (הפועל ב"ש) - הכי דומיננטי שיש. עונת שיא לקשר של באר שבע, שעם 12 שערים ו-2 בישולים אחראי לכמעט מחצית מהשערים של הקבוצה מבירת הנגב העונה. אחרי שבשנה שעברה כולם דיברו על קנגוואה, ביטון תפס פיקוד - והוא האיש שיוביל את האדומים העונה.
דור פרץ (מכבי ת"א) - האיש שהתחיל כקשר אחורי, הפך לאחד השחקנים הקדמיים ולכוכב ולמנהיג הבלתי מעורער של האלופה. העונה יש לו שבעה שערים ועוד בישול בליגה, ובעיקר - הוא הפך ללב הפועם של הצהובים.
סתיו טוריאל (הפועל ת"א) - אחד הסיפורים הגדולים של העונה הוא שובה של הפועל ת"א, ויש לה גם כוכב אחד נוצץ במיוחד. טוריאל כיכב בעונה שעברה בליגה הלאומית, והתגבר גם על הקפיצה ביכולת - כשהוא מראה מהיכולת הנהדרת שלו גם בליגה הבכירה. שבעה שערים ושלושה בישולים יש לו עד כה.
ירדן שועה (בית"ר ירושלים) - סמל התחייה מחדש. שועה שהגיע למועדון בימים אפורים, הפך לגיבור הנוצץ של הירושלמים בעונה של פתיחה נהדרת - וממשיך שנים נהדרות. שישה שערים ובישול אחד יש לו העונה, ובעיקר יכולת בלתי נתפסת ששוברת את השיאים של עצמה.
טריבנטה סטיוארט (מכבי חיפה) - לא היו הרבה סימנים אופטימיים העונה בכרמל, אבל אחד מהם הוא החלוץ הג`מייקני, בערך הדבר היחיד שעובד אצל הירוקים. שמונה שערי ליגה מקנים לו מקום שני בטבלת הכובשים, ובעיקר תחושה שיש נכס מקצועי אחד ברור בקבוצה של בכר.
רן קוז`וך (הפועל ב"ש) - אחרי שבעונה שעברה הוא הגיע רק כמעט, השנה הוא הולך על הכתר. קוז`וך רושם פתיחת עונה פנטסטית של ב"ש, עם אחוזי הצלחה גבוהים ובעיקר כדורגל מצוין. סיבוב מעולה למאמן, שממשיך לקדם את עצמו לצמרת המאמנים הישראליים.
ברק יצחקי (בית"ר ירושלים) - האיש שהגיע בסך הכל לפני שנה וחצי, אבל אחד האחראים למהפך הגדול שעבר על המועדון. פתיחת העונה קצת צלעה, אבל בהמשך בית"ר התחברה - גם הזרים וגם הישראלים, והירושלמים המריאו לשיאים חדשים של יכולת בשבועות האחרונים.
יוסי אבוקסיס (מכבי נתניה) - גם המאמן החל את העונה הראשונה תחת עידן רוס קסטין בצורה קצת בינונית, אבל עם הזמן הטמיע את דרכו והקבוצה שלו פרצה קדימה עם שורת ניצחונות נהדרת. מאמן שכבר היה בירידה, אבל הקהל והמועדון החזירו אותו לרמה הגבוהה של המאמנים בישראל.
אליניב ברדה (הפועל ת"א) - לא תמיד הדברים צלחו, אבל באופן כללי זו פתיחת עונה טובה של האדומים בחזרה למקומם הטבעי. ניצחון יוקרתי על בית"ר ירושלים, שישייה מול מ.ס. אשדוד ופריחה גדולה של טוריאל, אלקוקין והצעירים של מתחם חודורוב.
חיים סילבס (מ.ס. אשדוד) - אחראי על הפתעת העונה. מ.ס. אשדוד, שלא עשתה רעש גדול בקיץ, הפכה לאחת הקבוצות הכיפיות לצפייה - כולל נקודות שהם הצליחו לאסוף מכל הגדולות; מבית"ר, הפועל ב"ש ומכבי ת"א.
טריבנטה סטיוארט (מכבי חיפה) - נקודת האור היחידה במכבי חיפה. חלוץ פיזי, גולר, קילר מול השער - סגן מלך השערים והזר שכבש הכי הרבה בעונה עד כה. 8 שערים יש לו, ואת מה שמכבי חיפה השיגה בינתיים - הוא הביא לה.
יוג`ין אנסה (מ.ס. אשדוד) - הקאמבק שלו לכדורגל הישראלי, אחרי התקופה בדאלאס, התחיל עוד באמצע העונה שעברה - אבל אנסה ללא ספק עלה מדרגה העונה, יחד עם הקבוצה שלו. שבעה שערים, כולל גול אחד בלתי נשכח בטרנר נגד קבוצתו לשעבר מב"ש, וגם חמישה בישולים הפכו אותו לאחד משחקני הכנף המסוכנים בליגה.
ז`וסלן טאבי (הפועל פ"ת) - לא תרם רבות סטטיסטית (שני שערים ושני בישולים), אבל הצית את הדמיון מבחינת מבחן העין. התצוגות האישיות שלו נגד בית"ר ירושלים בטדי והגול המרהיב שכבש נגד ב"ש שמו אותו במוקד של העולה החדשה בכחול ולבן - שחקן שיהפוך למנייה מבוקשת במיוחד בינואר.
מתיאוס דאבו (מכבי נתניה) - הוא אולי לא האחראי היחיד, אבל ללא ספק האיש שהכי מזוהה עם הרנסנס של נתניה במהלך העונה. כשרוס קסטין דיבר על השוק הברזילאי, לשחקנים כמו דאבו הוא התכוון - עם סיבוב של שישה שערים ושלושה בישולים, הוא הביא לנתניה ניצחון אחרי ניצחון - וקיבע אותה בצמרת הטבלה.
ג`אבון איסט (הפועל חיפה) - אחרי עונה שעברה די מוצלחת, האדומים מהכרמל חוו לא מעט עזיבות הקיץ. אבל מי שנשאר היה איסט - שהגיע בינואר בתור התחליף לגיא מלמד, והוכיח שהוא הרבה יותר מזה. אחרי השלושער בעונה שעברה בדרבי מול מכבי, העונה יש לו כבר שבעה שערים, נוכחות עצומה וסכנה לכל הגנת יריב.
מכבי חיפה - ההתרסקות הגדולה של העונה הזו, עד כה. הקבוצה שחלמה בקיץ להתחיל מחדש, וגם השקיעה לא מעט כספים בשביל זה, החלה עם שוקת שבורה - נפרדה מדייגו פלורס אחרי שמונה מחזורים בלבד, החזירה את ברק בכר ובסיבוב הזה הצליחה לנצח בסך הכל שלוש פעמים (רק הפועל פ"ת, ריינה והפועל ירושלים ניצחו פחות).
מכבי ת"א - מבחינת הטבלה, העסק בכלל לא אבוד; הצהובים של לאזטיץ` בסך הכל שתי נקודות ממקום ראשון וניצחו את רוב המשחקים - אבל הם כאן בגלל הפוטנציאל והציפיות הגדולות, שהתרסקו לפנים עם ה-6:2 המהדהד מול בית"ר. עד עכשיו, בהחלט מאכזב.
הפועל ירושלים - מאז שהיא חזרה לליגת העל, הקבוצה האדומה של עיר הבירה ידעה לעשות הרבה עם מעט (באופן יחסי). אבל העונה, נדמה שמשהו בשיטה לא דפק עד הסוף - ניצחון אחד בלבד, רק שבע נקודות ליגה וסגל צעיר מדי, שמתקשה להתמודד ולשרוט בקרבות התחתית.
הפועל חיפה - יש לה נסיבות מקלות - אחרי העזיבות של שחקנים כמו איתמר נוי, תיאמוקו דיארה ויואב ג`ראפי, ועדיין התחושה היא שהפועל חיפה היתה יכולה להוציא יותר גם מהעונה הזאת, מאשר מקום 12 ו-12 נקודות ליגה.
הפועל ק"ש - דיסוננס מדהים בין זרים ברמה מאוד גבוהה (שגם זוכים כבר לביקוש בינואר), לבין סגל ישראלי לא מספיק טוב - וק"ש, גם היא, קרובה מדי לתחתית ביחס לאיכות שלה.
סייד אבו פרחי (מכבי ת"א) - על רקע חוסר האמון בניקולסקו והתוצאות המאכזבות של מדמון, אבו פרחי זיהה הזדמנות לפרוח - וגם ניצל אותה. החלוץ מבאקה אל גרבייה כבש את השער היחיד של מכבי העונה בליגה האירופית, וגם בליגה הבקיע בשני המחזורים האחרונים - מתחיל להראות סימנים של שחקן בית מצוין עבור המכבים, במיוחד בתקופה קשה.
ירדן כהן (בית"ר ירושלים) - אמנם בעונה שעברה הוא שיחק לא מעט במכבי פ"ת, אבל העונה הוא בהחלט לקח צעד קדימה. המגן שהגיע בכלל כגיבוי לאריאל מנדי הקמרוני, הוא הוכחה נהדרת לשחקן שמקבל הזדמנות נדירה - ולוקח אותה בשתי ידיים עם יכולת נהדרת. כך הוא הפך למגן הפותח של בית"ר, ולשחקן לגיטימי; אולי אפילו לנבחרת ישראל.
ז`וסלן טאבי (הפועל פ"ת) - שם שרק שוחרי הליגה הלאומית הכירו, אבל השנה מטריף את הדמיון גם בליגת העל. כוכב כדורגל אמיתי של עומר פרץ, שאם היה מנצל את המצבים שלו - אולי כבר היה על המטוס לליגה אחרת.
מוחמד אבו רומי (הפועל ק"ש) - למרות העונה הלא טובה של ק"ש, גם הוא בולט לטובה. מקבל העונה הזדמנות בק"ש, וגם החזיר עם שלושה שערים. לא סתם נכנס לפנקס של מכבי חיפה, וגם של קבוצות מחו"ל, לקראת החורף.
רועי אלקוקין (הפועל ת"א) - עוד שחקן שפרץ ביחד עם הפועל לליגה הבכירה. אלקוקין היה שם אלמוני יחסית עד העונה שעברה בלאומית, אבל מהר מאוד תפס את המקום גם בליגה הבכירה. הצמד שלו נגד אשדוד ב-2:6 הגדול של האדומים שם עליו עין, והפך אותו לאחד השחקנים הבולטים בסגל של אליניב ברדה.
