ברק בכר הגדיר את הניצחון של מכבי חיפה כלידת עכוז, מונח שמגדיר שמחה אחרי קושי רב ובהחלט אפשר להבין אותו. ועדיין היה הבדל אחד והוא הדרך, כי לראשונה בעידן המחודש של המאמן, מכבי חיפה שיחקה כדורגל טוב וחיובי, מול קבוצה איכותית ומאומנת כמו הפועל ת"א. לידת עכוז אמר בכר ויש בזה משהו לגבי כל התהליך שעובר על הקבוצה שלו העונה. הריון שבו מנסים להפוך את התינוק כדי שיהיה עם הראש למטה ויוכל לצאת החוצה.
אף אחד לא הצליח להפוך אותו בקבוצה הנוכחית, עד שהגיעו מיכאל אוחנה וגיא מלמד. לכאורה, המסירה של אוחנה למלמד בשער השני, כדור עומק של קשר לחלוץ, סיבוב על המקום ושער, זה המהלך הכי טבעי שיש בכדורגל. אבל במכבי חיפה של העונה אין שום דבר טבעי ועד שהוא קרה, כולם פערו פה ונזכרו איך זה מרגיש ונראה. הסיבוב של מלמד לא היה רק על ההגנה של האדומים, אלא גם על ליאור רפאלוב ודייגו פלורס, שהתעלמו ממנו מתחילת העונה. הוא גם סימן לברק בכר להתחיל לספור אותו וקצת מוזר לומר את זה על מי שהיה אשתקד מלך שערי הליגה. לא ברור איך חלוץ ברמתו של גיא מלמד עוד צריך להוכיח שהוא ראוי לקבל דקות בקבוצה שחוץ מטריבנטה סטיוארט, אין לה ספקי מספרים.
אמש מול הפועל ת"א, בכר עשה את המהלכים הכי פשוטים, אבל אלה שמכבי חיפה כל כך שיוועה להם. כל שחקן היה בעמדה שלו, בעיקר אלה שנמצאים בכושר טוב. לא היו המצאות כמו פיטר אגבה כקשר אחורי, שון גולדברג ועבדולאי סק החזירו במשחקים האחרונים את האחריות לחלק האחורי ועלי מוחמד ניקה את האמצע כמעט מכל איום. כשכל אלה עובדים, אז גם גיורגי ירמקוב נתן משחק גדול והציל את הקבוצה, בעיקר במחצית הראשונה. גם יילה בטאי הציג את אחד המשחקים הטובים שלו העונה.
תוספת הזמן היתה לידת העכוז שברק בכר דיבר עליה, שמונה דקות של תוספת זמן שנראו כמו נצח. היה ביציע מי שהרגיש שזה הרבה יותר ניתוח קיסרי, אבל בסוף הנקודות נולדו לראשונה מאז חודש ספטמבר וכעת צריך לדעת להפוך את הלידה הבאה לקלה יותר. זה יקרה אם בכר יצליח לשמור על הדברים הפשוטים שעבדו אמש וכך גם הביטחון יחזור לשחקנים. יחד עם זאת, ההחלטה הקשה תהיה לבחור בין סטיוארט למלמד, למרות ששניהם צריכים להיות על המגרש. מעבר לכך, שום דבר לא יקרה בלי הקהל. אין אף מועדון בישראל שמביא 26 אלף צופים למשחק ביתי כאשר הקבוצה שלו בתחתית וסולד אאוט בכל משחק חוץ. מי היה מאמין שלידת עכוז תהיה אירוע שאנשים רוכשים אליו את כל הכרטיסים.
