העיתונאי ושדר הספורט אבי מלר הלך לעולמו היום (שלישי) בגיל 72, לאחר מאבק במחלת הסרטן. מועד הלווייתו של מלר, שהיה מזוהה עם שידורי ליגת האלופות והליגה האנגלית בערוץ הספורט במשך שנים רבות, טרם פורסם. "כשאני אלך לעולמי אני רוצה שעל הקבר שלי יכתבו רק דבר אחד – היה חבר של מודי בר און", סיפר בעבר למגזין N12.
מלר, יליד חיפה ששיחק כדורגל בילדותו, גר באנגליה במשך כעשר שנים לאחר שירותו הצבאי ושם התאהב בכדורגל האנגלי. במרוצת השנים עבד מלר בגלי צה"ל, במעריב, בידיעות אחרונות, בביטאון על המשמר ובגלובס. הוא היה מהפנים והקולות המוכרים של ערוץ הספורט מאז 1992, בעיקר משידורי ליגת האלופות והליגה האנגלית, וגם ממשחקי המילים הנפוצים שלו. מלר גם הרצה באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת ספיר, השתתף בעונה הראשונה של התוכנית "גולסטאר" ופרסם את הספר "ההולנדי של עכו". כמו כן העביר טיולי כדורגל באנגליה, ורק לפני ימים אחדים השתתף באחד מהם.
שר התרבות והספורט מיקי זוהר ספד לו: "קיבלתי בצער רב את הבשורה על פטירתו של מלר, אחד מקולות הספורט המזוהים והאהובים בישראל. אבי ליווה דורות של אוהדים בשידוריו, בפרשנות חדה, בידע עצום ובאהבה אמיתית למשחק. באופן אישי, נהניתי במיוחד לשמוע אותו משדר את הליגה האנגלית - בקולו הייחודי, בהתלהבות ובבקיאות יוצאת הדופן. קולו וסגנונו הפכו אותו לדמות מיתולוגית בנוף התקשורת הישראלית. תרומתו לספורט הישראלי תישאר חקוקה בזיכרון הציבורי. יהי זכרו ברוך".
בריאיון למגזין N12 שפורסם ביום הולדתו ה-72, באוגוסט האחרון, אמר מלר כי חלה בסרטן העור סקוואמוס: "אני מגיע ממשפחה שאצלה נקודות חן הן חלק מההווי הכללי. אני נבדק כל כמה זמן. בדרך כלל מוציאים נגע חשוד, לוקחים אותו לביופסיה ואחרי שלושה שבועות מודיעים לי אם הנגע הזה בסדר או לא. באחת הבדיקות השגרתיות האלה ב-2022, בדיקה אחת לא זיהתה את הממאירות של הנגע".
הפעם הראשונה שבה הסרטן זוהה אצל מלר היה רק כחודשיים לאחר שחברו הטוב מודי בר און נפטר בגלל אותה מחלה: "למרות שעבדתי עם אותו רופא עור כל השנים, הוא זה שפישל ופספס את הגידול שהיה, אגב, במצח. עד שהוא גילה והוציא אותו, הוא הספיק לזלוג והתיישב לי בבלוטת הרוק", הוסיף. לאחר שנותח, חזר לשדר בתוך פחות משבועיים: "מקום העבודה שלי, ערוץ הספורט, אמר לי מראש לקחת כמה זמן שאני רוצה, אבל אחרי שבועיים הרגשתי מצוין ולא הייתה שום סיבה שלא אחזור".
אך המחלה חזרה: "לפני שנה וחצי, בינואר 2024, פתאום התחילו לי כאבים באוזן. הלכתי לבדוק את זה והרופא הנהדר שלי אומר לי 'מלרק'ה, יש לך ציסטה קטנה חשודה, לך תבדוק אותה'. בבדיקה אמרו לי כרגיל 'נוציא אותה, נשלח לביופסיה ובזה זה ייגמר'. אלא שאדם עושה תוכניות... ואחרי שבוע קורא לי הרופא ואומר לי 'אנחנו לא מאמינים, יש בציסטה הזאת את הסרטן שהיה לך במצח'. הוא היה בהלם. הוא אמר שבאוזן זה מקום רגיש מדי ולא מנתחים, זה יכול לגרום ליותר מדי נזקים". בתקופה האחרונה, סיפר, היה במעקבים צמודים אחר המחלה וגם התנסה בתרופה חדשה בניסיון לבלום את התפשטות התאים הסרטניים.
"לעבוד במשרה מלאה בגילי זה בונוס, יתרון וכבוד גדול. מעטים עושים את זה, גם במקצוע שהם כל כך אוהבים", אמר בריאיון שלימים היה האחרון בחייו. "מצד שני, כן יש את המחשבות האלה של אולי הגיע הזמן לעשות איזה פסק זמן, לחשוב על הבית ועל הנכדות. אני רוצה לבלות, לראות, לצאת... לך תדע כמה זמן נשאר לי".