זרימת ההון של היהודים העשירים בעולם לתוך הכדורגל הישראלי היא לא דבר חדש. איל התקשורת היהודי-בריטי רוברט מקסוול היה הראשון שהחטיף מבט ב-1989 כאשר התעניין ברכישת בית"ר ירושלים ומיזוגה עם הפועל ירושלים לקבוצה עירונית אחת. מאז זכורים לנו לטובה ולשמצה בין היתר גם ארקדי גאידמק וגומא אגייאר שהשקיעו בבית"ר ירושלים ונעלמו כמו שבאו, וכמובן מיץ` גולדהאר היהודי-קנדי שהפך את מכבי תל אביב למה שהיא היום. גם שחקנים ישראלים ב-MLS כבר היו, ממוט`לה שפיגלר ועד גדי קינדה ז"ל.
אולם נראה שהרצון של פריד וקראפט להפוך את מכבי חיפה למועדון העשיר במדינה מחד ולהביא שחקנים ישראלים לארה"ב מאידך מבטאים שלב נוסף בתהליך שתופס תאוצה מזה זמן. בצל הבידוד העולמי שסוגר על ישראל בעקבות המלחמה בעזה, הכדורגל הישראלי נעשה יותר ויותר תלוי ביהדות צפון-אמריקה.
רק לפני תחילת העונה הנוכחית, רכשה קבוצת השקעות בראשות היהודי-אמריקאי רוס קסטין את מכבי נתניה. בתחילת המלחמה, משפחת ספרא, מהמשפחות היהודיות העשירות בעולם, רכשה את הפועל תל אביב. בעוד שמניעים ציוניים-פילנתרופיים מזרימים כסף מצפון-אמריקה לליגת העל, הכישרון של השחקן הישראלי עושה את הדרך ההפוכה – בנוסף לפיינגולד ותורג`מן, הצטרפו לשורות קבוצות MLS בשנתיים האחרונות גם עידן טוקלומטי, תאי בריבו וליאל עבדה.
המקרה של עבדה מעניין במיוחד, שכן לפני שהצטרף לשארלוט האמריקאית, שיחק בסלטיק הסקוטית, לה גרעין אוהדים הידוע בדעותיו הביקורתיות כלפי ישראל. עבדה סיפר כי למרות שקיבל תמיכה מאוהדים רבים ומאנשי המועדון לאחר ה-7.10, אחד הדברים שגרמו לו לעזוב היה היחס העוין שקיבל מצד אוהדים אחרים והתמיכה הברורה של הקהל בצד הפלסטיני במלחמה. גם התעניינות של המועדון מהצד השני של העיר גלזגו ריינג`רס בדור תורג`מן, לפני שזה פנה לארה"ב, עוררה תרעומת מצד סקוטים רבים. לכך ניתן להוסיף את המקרה של שון וייסמן, אשר אמנם לא עבר לקבוצה אמריקאית, אך חתימתו בקבוצה הגרמנית פורטונה דיסלדורף בוטלה לאחר שנודע לראשי המועדון כי פרסם בעבר דעות גזעניות ברשתות החברתיות.
שלושת המקרים מצביעים על מגמה מדאיגה עבור השחקן הישראל – על רקע המלחמה, מועדוני כדורגל באירופה חושבים פעמיים לפני שפונים לשחקנים ישראלים. כמובן, במידה וביצועיו על המגרש של שחקן ישראלי מוכשר יהיו שווים את זה, הציוויים המסחריים לפיהם פועל הכדורגל האירופאי יטו את הכף לטובת החתמתו. אולם המחיר התדמיתי הכרוך בהבאת שחקן ממדינה חצי-מצורעת עשוי להרתיע מועדונים רבים, ומסתמן כי מקום המפלט העיקרי עבור השחקן הישראלי מחוץ לליגת העל היא ארה"ב – היכן שהכסף היהודי דומיננטי דיו ורמת החיים מפתה במיוחד.
מצד אחד, אירופה מעולם לא הייתה פחות מזמינה עבור השחקן הישראלי והחזרת המשחקים הבינלאומיים לשטח ישראל לא נראית באופק. מנגד, דווקא בזמן קריסת מעמדה של ישראל, מעולם לא היה מעורב בכדורגל המקומי כל כך הרבה כסף המגיע מחוץ למדינה. עוד נותר לראות מה יהיו ההשלכות בפועל, אך דבר אחד ברור כבר עכשיו – החרם הסמוי והגלוי על ישראל בעקבות המלחמה מעצב מחדש את הכדורגל הישראלי ומייצר סימביוזה חזקה יותר בינו לבין יהדות צפון-אמריקה.
שלושת המקרים מצביעים על מגמה מדאיגה עבור השחקן הישראל – על רקע המלחמה, מועדוני כדורגל באירופה חושבים פעמיים לפני שפונים לשחקנים ישראלים. כמובן, במידה וביצועיו על המגרש של שחקן ישראלי מוכשר יהיו שווים את זה, הציוויים המסחריים לפיהם פועל הכדורגל האירופאי יטו את הכף לטובת החתמתו. אולם המחיר התדמיתי הכרוך בהבאת שחקן ממדינה חצי-מצורעת עשוי להרתיע מועדונים רבים, ומסתמן כי מקום המפלט העיקרי עבור השחקן הישראלי מחוץ לליגת העל היא ארה"ב – היכן שהכסף היהודי דומיננטי דיו ורמת החיים מפתה במיוחד.
מצד אחד, אירופה מעולם לא הייתה פחות מזמינה עבור השחקן הישראלי והחזרת המשחקים הבינלאומיים לשטח ישראל לא נראית באופק. מנגד, דווקא בזמן קריסת מעמדה של ישראל, מעולם לא היה מעורב בכדורגל המקומי כל כך הרבה כסף המגיע מחוץ למדינה. עוד נותר לראות מה יהיו ההשלכות בפועל, אך דבר אחד ברור כבר עכשיו – החרם הסמוי והגלוי על ישראל בעקבות המלחמה מעצב מחדש את הכדורגל הישראלי ומייצר סימביוזה חזקה יותר בינו לבין יהדות צפון-אמריקה.
