1. מכבי חיפה. היא אמנם לא הפסידה אתמול, אבל במובנים מסוימים ה-0:0 של מכבי חיפה אמש מול הפועל פ"ת היה משמעותי וכואב יותר מכל הפסד. כי זה היה המשחק שבו הפסאדה נגמרה - מה שאפשר היה לכסות בתחילת העונה עם כמה הברקות של טריבנטה סטיוארט, או איזה 1:5 משקר נגד אשדוד (שלושה פנדלים ושתי קרנות, אף גול שהגיע מהתקפה יזומה), כבר אי אפשר לכבס. זה היה הרגע שבו נקרעו סופית המסכות - ואפשר היה לראות את מכבי חיפה, רעה כמו שהיא באמת.
ועם כל הכבוד להצהרות האופטימיות שלו בתקשורת ("תיקו טוב, הכדורגל יבוא"), כנראה שהראשון שחושב ככה הוא ברק בכר. כל ההתנהלות שלו במשחק היתה הבעת אי אמון מוחלטת בסגל שיש לו. עצם הבחירה להעלות שני שחקני נוער ישירות להרכב הפותח, מעידה על כך שלא היו שחקנים מספיק טובים בסגל הקיים שימלאו את מקומם. כשמורחק טריבנטה סטיוארט ואתה לא מעלה אף חלוץ שיחליף אותו, אתה בעצם מודה בכך שאין לך חלוץ אמיתי פרט לג`מייקני.
תסתכלו על הספסל של מכבי חיפה אמש - ישבו שם, בצוותא, הרכש הכי גדול בתולדות המועדון (נהואל), הקשר האחורי שחיפה חיפשה אחריו קיץ שלם (אגבה) וגיא מלמד - שמכבי חיפה הביאה רק בינואר האחרון בתור "שובר שוויון". ג`ורג`ה יובאנוביץ`, שהובא בתור חלוץ מוביל, בכלל לא היה בסגל. אף אחד מהשחקנים האלה, שהגיעו בתור חיזוק, לא נמצאו מספיק מתאימים כדי לעלות בהרכב הפותח נגד קבוצה שעלתה מהליגה הלאומית. לא במילים, אבל בהחלט במעשים, בכר הודיע לקהל, לתקשורת ולהנהלה שלו עצמו: עם מה שהבאתם לי, אני לא מסוגל להשלים.
נדמה שמכבי חיפה עסוקה בזמן האחרון בהכל, חוץ מלהגיד את האמת. והאמת היא שמכבי חיפה של עונת 2025/26 היא קבוצה רעה - קבוצה שנבנתה בצורה לא מאוזנת, לא חכמה, ושאי אפשר יהיה להצליח איתה במתכונת הנוכחית. את מה שקברניטי מכבי חיפה לא אמרו, או ניסו להחביא בעזרת ספינים ופיטורי מאמנים, זעקו 90 הדקות שלה אתמול באצטדיון "שלמה ביטוח". עצם העובדה שהיא פשוט ירדה לבונקר והתבטלה מול הפועל פתח תקווה, מעידה יותר מכל על גודל השבר המקצועי של קיץ 2025. ואת זה, אי אפשר לתקן בפלסטר - אלא רק בטיפול שורש כואב. העונה הזאת פשוט אבודה. צפו בתקציר >>>
ועם כל הכבוד להצהרות האופטימיות שלו בתקשורת ("תיקו טוב, הכדורגל יבוא"), כנראה שהראשון שחושב ככה הוא ברק בכר. כל ההתנהלות שלו במשחק היתה הבעת אי אמון מוחלטת בסגל שיש לו. עצם הבחירה להעלות שני שחקני נוער ישירות להרכב הפותח, מעידה על כך שלא היו שחקנים מספיק טובים בסגל הקיים שימלאו את מקומם. כשמורחק טריבנטה סטיוארט ואתה לא מעלה אף חלוץ שיחליף אותו, אתה בעצם מודה בכך שאין לך חלוץ אמיתי פרט לג`מייקני.
תסתכלו על הספסל של מכבי חיפה אמש - ישבו שם, בצוותא, הרכש הכי גדול בתולדות המועדון (נהואל), הקשר האחורי שחיפה חיפשה אחריו קיץ שלם (אגבה) וגיא מלמד - שמכבי חיפה הביאה רק בינואר האחרון בתור "שובר שוויון". ג`ורג`ה יובאנוביץ`, שהובא בתור חלוץ מוביל, בכלל לא היה בסגל. אף אחד מהשחקנים האלה, שהגיעו בתור חיזוק, לא נמצאו מספיק מתאימים כדי לעלות בהרכב הפותח נגד קבוצה שעלתה מהליגה הלאומית. לא במילים, אבל בהחלט במעשים, בכר הודיע לקהל, לתקשורת ולהנהלה שלו עצמו: עם מה שהבאתם לי, אני לא מסוגל להשלים.
נדמה שמכבי חיפה עסוקה בזמן האחרון בהכל, חוץ מלהגיד את האמת. והאמת היא שמכבי חיפה של עונת 2025/26 היא קבוצה רעה - קבוצה שנבנתה בצורה לא מאוזנת, לא חכמה, ושאי אפשר יהיה להצליח איתה במתכונת הנוכחית. את מה שקברניטי מכבי חיפה לא אמרו, או ניסו להחביא בעזרת ספינים ופיטורי מאמנים, זעקו 90 הדקות שלה אתמול באצטדיון "שלמה ביטוח". עצם העובדה שהיא פשוט ירדה לבונקר והתבטלה מול הפועל פתח תקווה, מעידה יותר מכל על גודל השבר המקצועי של קיץ 2025. ואת זה, אי אפשר לתקן בפלסטר - אלא רק בטיפול שורש כואב. העונה הזאת פשוט אבודה. צפו בתקציר >>>
2. הפועל ב"ש. רבות דובר על אליפות אפריקה, כאתגר שב"ש צריכה להתמודד איתו - איך היא תוכל לחיות בלי קינגס קנגוואה, שנחשב לשחקן הטוב ביותר שלה (בעונה שעברה הוא היה מועמד לגיטימי לתואר שחקן העונה). אבל העונה, ואפילו כבר בחלקים מסוימים של העונה שעברה, ברור שהיה כאן שינוי. הפועל ב"ש, כרגע, היא קודם כל קבוצה של דן ביטון. לביטון יש העונה 12 שערים ובישול אחד, כלומר הוא אחראי ישירות לכמעט חצי מכמות השערים הכוללת של ב"ש העונה - 13 מתוך 30.
וכאן, לצד היכולת הנהדרת של ביטון, מגיעה השאלה עד כמה הקשר מספר 10 יוכל להמשיך ולסחוב את העגלה הזאת לגמרי לבדו. כי ברמה ההתקפית, כשמוציאים את ביטון מהמשוואה - מגלים שב"ש מאוד דלה בתרומה של השחקנים הקדמיים שלה. איגור זלאטנוביץ` וזאהי אחמד ביחד תרמו העונה חמישה שערים. יתר הכובשים שלה העונה הם שחקני קישור (קנגוואה ואליאל פרץ) או שחקני הגנה (הלדר לופס וגיא מזרחי).
וכן, היו פה לא מעט "אליפויות של שחקן אחד" (ע"ע אצילי במכבי חיפה, או זהבי במכבי ת"א); אבל גם להם היה צוות מסייע. סביב אצילי במכבי חיפה היו שרי ודין דוד או רוקאביצה שידעו להבקיע גם הם. סביב זהבי היו ראדה פריצה או ברק יצחקי, שידעו כיצד להצטרף למלאכה כשלא הלך לו. בהפועל ב"ש, נכון לעכשיו, התחושה היא שאין אופציה אמיתית מלבד ביטון - שנמצא בעונה מדהימה, אבל גם הסטטיסטיקה שלו עלולה בסוף להתיישר. ואם רן קוז`וך לא ימצא כלים אפקטיביים נוספים, הוא עלול להיות בבעיה. צפו בתקציר >>>
וכאן, לצד היכולת הנהדרת של ביטון, מגיעה השאלה עד כמה הקשר מספר 10 יוכל להמשיך ולסחוב את העגלה הזאת לגמרי לבדו. כי ברמה ההתקפית, כשמוציאים את ביטון מהמשוואה - מגלים שב"ש מאוד דלה בתרומה של השחקנים הקדמיים שלה. איגור זלאטנוביץ` וזאהי אחמד ביחד תרמו העונה חמישה שערים. יתר הכובשים שלה העונה הם שחקני קישור (קנגוואה ואליאל פרץ) או שחקני הגנה (הלדר לופס וגיא מזרחי).
וכן, היו פה לא מעט "אליפויות של שחקן אחד" (ע"ע אצילי במכבי חיפה, או זהבי במכבי ת"א); אבל גם להם היה צוות מסייע. סביב אצילי במכבי חיפה היו שרי ודין דוד או רוקאביצה שידעו להבקיע גם הם. סביב זהבי היו ראדה פריצה או ברק יצחקי, שידעו כיצד להצטרף למלאכה כשלא הלך לו. בהפועל ב"ש, נכון לעכשיו, התחושה היא שאין אופציה אמיתית מלבד ביטון - שנמצא בעונה מדהימה, אבל גם הסטטיסטיקה שלו עלולה בסוף להתיישר. ואם רן קוז`וך לא ימצא כלים אפקטיביים נוספים, הוא עלול להיות בבעיה. צפו בתקציר >>>
3. הפועל ת"א. בסופו של דבר, הנראטיב הברור של הפועל "ספרא" בעונתה הראשונה באמת - קשור למערכת היחסים בין שני כוכבי כדורגל. אחד הוא סתיו טוריאל, והשני הוא לויזוס לויזו. עם ההחתמה של הקפריסאי בסוף חלון ההעברות - הפועל ת"א נקלעה, למעשה, לאותה דילמה שהיתה בבית"ר ירושלים אחרי ההחתמה המדהימה של עומר אצילי.
זו היתה דילמת מנהיגות - מי השחקן שמחזיק את המפתחות של הקבוצה, והאם יש יכולת לשניהם להצליח ביחד? לבית"ר אמנם לקח זמן, אבל נדמה שהיא הצליחה לפתור את הדרך שבה שועה ואצילי ישחקו ביחד בלי לדרוך אחד לשני על הבהונות (ראה ה-2:6).
במשבר של הפועל ת"א, היתה תחושה שהם לא מצליחים לפתור את זה. ואז הגיע המשחק נגד בני סכנין - שבו בעצם, טוריאל ולויזו ביחד ייצרו (כמעט יש מאין) את הניצחון בעזרת שתי הברקות. נדמה שבמשחק הזה, בפעם הראשונה מאז שלויזו הגיע, אליניב ברדה מצא את הדרך לשלב את שניהם ולגייס אותם להצלחת הקבוצה. ואם זה נכון, יכול מאוד להיות שהניצחון על בני סכנין בבלומפילד היה שווה הרבה יותר מעוד שלוש נקודות. צפו בתקציר >>
זו היתה דילמת מנהיגות - מי השחקן שמחזיק את המפתחות של הקבוצה, והאם יש יכולת לשניהם להצליח ביחד? לבית"ר אמנם לקח זמן, אבל נדמה שהיא הצליחה לפתור את הדרך שבה שועה ואצילי ישחקו ביחד בלי לדרוך אחד לשני על הבהונות (ראה ה-2:6).
במשבר של הפועל ת"א, היתה תחושה שהם לא מצליחים לפתור את זה. ואז הגיע המשחק נגד בני סכנין - שבו בעצם, טוריאל ולויזו ביחד ייצרו (כמעט יש מאין) את הניצחון בעזרת שתי הברקות. נדמה שבמשחק הזה, בפעם הראשונה מאז שלויזו הגיע, אליניב ברדה מצא את הדרך לשלב את שניהם ולגייס אותם להצלחת הקבוצה. ואם זה נכון, יכול מאוד להיות שהניצחון על בני סכנין בבלומפילד היה שווה הרבה יותר מעוד שלוש נקודות. צפו בתקציר >>
המנצח: דן ביטון. ואחרי שדיברנו על אותה תלות, אי אפשר לבחור מנצח אמיתי אחר לשבת הזאת. דן ביטון נמצא בעונה פנטסטית, שיכולה להיות עונה של עליית מדרגה - משחקן שהיה חלק מהנוף, אבל הוגדר כ"סבבה" ולא יותר מזה. בעונה הזאת, ולמעשה כבר החל מסוף העונה שעברה, ביטון הפך להיות האלפא של באר שבע - השחקן המוביל, הדומיננטי, הכוח ההתקפי המשמעותי שלה. וזה דבר חשוב לבאר שבע, בטח לפני האתגר של אליפות אפריקה. יש לה על מי לסמוך.
המפסידה: הפועל פ"ת. כולם יתעסקו במכבי חיפה, וזה כנראה טבעי, אבל לדעתי הפועל פ"ת לא תוכל לסלוח לעצמה על העובדה שהמשחק אתמול נגמר ב-0:0. לפ"ת היתה הזדמנות פז להשיג ניצחון חשוב בעונה הזו - ניצחון שייתן לה גם מרווח ביטחון מהתחתית, אבל גם ביטחון ביכולת שלה. והיא באמת נראתה מצוין לאורך רוב המשחק, אבל החוסר בתכל`ס זעק לשמיים. במשחק שהיה צריך להיגמר 0:3, היא לא ניצחה - מפה לשם, היא כבר שבעה משחקים ללא ניצחון ואחרי שהפועל ירושלים השיגה את הניצחון שלה, היא רק חמש נקודות מהקו האדום. ובליגה הזאת, כבר הוכח, עם יכולת טובה לא הולכים למכולת. בסוף, פ"ת צריכה נקודות (ברבים) - כדי שתוכל ליהנות באמת מהיכולת הנהדרת של שחקניה.
המספר החזק: 553. הצמד של רותם חטואל אתמול שבר רצף של 553 ימים (שנה ושישה חודשים בדיוק) מאז השער האחרון שלו בליגת העל. זה היה במדי הפועל ב"ש, שהובסה 4:1 נגד בני סכנין בדוחא ב-25 במאי, 2024. מי שירצה קצת יותר לעדן את המסר, יזכור את המספר 302 - כמספר הימים שעברו מאז הגול היחיד של חטואל בעונה שעברה, בליגה הלאומית נגד כפר שלם, כששיחק בהפועל תל אביב. בשנה וחצי הזאת עברו על חטואל הרבה דברים (כולל תאונה), אבל הוא קצת התרחק מהרדאר. אולי זה יביא בחזרה משהו מהגולר המצוין שב"ש הכירה היטב. ואם אפשר, בלי ההסתבכות המיותרת עם אוהדי קבוצתך לשעבר. חבל להרוס.
השם החם: איתמר שבירו. אפרופו חלוצים שנפלו מהגריד, מה תגידו על שבירו? יותר משנה עברה מאז השער האחרון שהוא כבש, ולפחות נפשית זה הרגיש כמו אוקיינוס של זמן מאז שהוא היה כובש שערים מחונן בקריית שמונה. בדרך הוא כבר הספיק לעבור בנתניה, גם הוא קפץ להפועל בליגה השנייה, עד שהגיע המשחק אתמול - שבו עם שני שערים נהדרים, הוא הזכיר משהו מהחלוץ של פעם. היה לטבריה שבוע די מבאס, והיא סיימה אותו עם נחמה עצומה - בזכות חלוץ מצוין, שחזר למסלול.
שער השבת: לויזוס לויזו נגד בני סכנין. כי השער המדהים שלו במדי הפועל ת"א, מעבר לעובדה שהוא היה הראשון שלו במדים האדומים מאז שהגיע, היה גם רגע של התגלות. רגע שהמחיש לכולם מה לויזו מסוגל לספק עבור הקבוצה שלו. רגע אחד שבו הוא החליט לשבור את כל הכללים - ופשוט לבעוט טיל אדיר שקרע את הרשת של אבו ניל. יכול מאוד להיות שזו בשורה אדירה עבור הפועל ת"א - הרגע שבו אס נוסף נכנס לתמונה, לצד טוריאל, ונותן לה כוח אש בדרך לעונה מפתיעה.
אל תשכחו את: ההזדמנות של בית"ר. דיסקליימר: שום דבר לא ימחק באמת את גודל המשחק של בית"ר ירושלים מול מכבי ת"א ברמה ההיסטורית. זה רגע ענק, שבכל מקרה ייכנס לספרי הזהב של המועדון. אבל המשחק מחר מול מכבי נתניה יקבע האם היתה לו בשורה משמעותית - או שהוא היה עוד הבלחה. האם הוא בישר את חזרתה של בית"ר לצמרת הכדורגל, או שהיה ניצחון שבו פשוט דברים התחברו לכמה כוכבים. בית"ר רואה את מה שקורה סביבה - את הבלגן במכבי ת"א, את האימפוטנציה של מכבי חיפה ואפילו את הפגיעות המסוימת שהפועל ב"ש הפגינה מול הפועל חיפה. יש לאברמוב, אלמוג כהן ויצחקי הזדמנות אדירה להריח את הדם במים - ולפרוץ קדימה. לעשות משהו ענק בהיסטוריה של בית"ר, שיעמיד אפילו את ה-2:6 הגדול ההוא בצל.
המפסידה: הפועל פ"ת. כולם יתעסקו במכבי חיפה, וזה כנראה טבעי, אבל לדעתי הפועל פ"ת לא תוכל לסלוח לעצמה על העובדה שהמשחק אתמול נגמר ב-0:0. לפ"ת היתה הזדמנות פז להשיג ניצחון חשוב בעונה הזו - ניצחון שייתן לה גם מרווח ביטחון מהתחתית, אבל גם ביטחון ביכולת שלה. והיא באמת נראתה מצוין לאורך רוב המשחק, אבל החוסר בתכל`ס זעק לשמיים. במשחק שהיה צריך להיגמר 0:3, היא לא ניצחה - מפה לשם, היא כבר שבעה משחקים ללא ניצחון ואחרי שהפועל ירושלים השיגה את הניצחון שלה, היא רק חמש נקודות מהקו האדום. ובליגה הזאת, כבר הוכח, עם יכולת טובה לא הולכים למכולת. בסוף, פ"ת צריכה נקודות (ברבים) - כדי שתוכל ליהנות באמת מהיכולת הנהדרת של שחקניה.
המספר החזק: 553. הצמד של רותם חטואל אתמול שבר רצף של 553 ימים (שנה ושישה חודשים בדיוק) מאז השער האחרון שלו בליגת העל. זה היה במדי הפועל ב"ש, שהובסה 4:1 נגד בני סכנין בדוחא ב-25 במאי, 2024. מי שירצה קצת יותר לעדן את המסר, יזכור את המספר 302 - כמספר הימים שעברו מאז הגול היחיד של חטואל בעונה שעברה, בליגה הלאומית נגד כפר שלם, כששיחק בהפועל תל אביב. בשנה וחצי הזאת עברו על חטואל הרבה דברים (כולל תאונה), אבל הוא קצת התרחק מהרדאר. אולי זה יביא בחזרה משהו מהגולר המצוין שב"ש הכירה היטב. ואם אפשר, בלי ההסתבכות המיותרת עם אוהדי קבוצתך לשעבר. חבל להרוס.
השם החם: איתמר שבירו. אפרופו חלוצים שנפלו מהגריד, מה תגידו על שבירו? יותר משנה עברה מאז השער האחרון שהוא כבש, ולפחות נפשית זה הרגיש כמו אוקיינוס של זמן מאז שהוא היה כובש שערים מחונן בקריית שמונה. בדרך הוא כבר הספיק לעבור בנתניה, גם הוא קפץ להפועל בליגה השנייה, עד שהגיע המשחק אתמול - שבו עם שני שערים נהדרים, הוא הזכיר משהו מהחלוץ של פעם. היה לטבריה שבוע די מבאס, והיא סיימה אותו עם נחמה עצומה - בזכות חלוץ מצוין, שחזר למסלול.
שער השבת: לויזוס לויזו נגד בני סכנין. כי השער המדהים שלו במדי הפועל ת"א, מעבר לעובדה שהוא היה הראשון שלו במדים האדומים מאז שהגיע, היה גם רגע של התגלות. רגע שהמחיש לכולם מה לויזו מסוגל לספק עבור הקבוצה שלו. רגע אחד שבו הוא החליט לשבור את כל הכללים - ופשוט לבעוט טיל אדיר שקרע את הרשת של אבו ניל. יכול מאוד להיות שזו בשורה אדירה עבור הפועל ת"א - הרגע שבו אס נוסף נכנס לתמונה, לצד טוריאל, ונותן לה כוח אש בדרך לעונה מפתיעה.
אל תשכחו את: ההזדמנות של בית"ר. דיסקליימר: שום דבר לא ימחק באמת את גודל המשחק של בית"ר ירושלים מול מכבי ת"א ברמה ההיסטורית. זה רגע ענק, שבכל מקרה ייכנס לספרי הזהב של המועדון. אבל המשחק מחר מול מכבי נתניה יקבע האם היתה לו בשורה משמעותית - או שהוא היה עוד הבלחה. האם הוא בישר את חזרתה של בית"ר לצמרת הכדורגל, או שהיה ניצחון שבו פשוט דברים התחברו לכמה כוכבים. בית"ר רואה את מה שקורה סביבה - את הבלגן במכבי ת"א, את האימפוטנציה של מכבי חיפה ואפילו את הפגיעות המסוימת שהפועל ב"ש הפגינה מול הפועל חיפה. יש לאברמוב, אלמוג כהן ויצחקי הזדמנות אדירה להריח את הדם במים - ולפרוץ קדימה. לעשות משהו ענק בהיסטוריה של בית"ר, שיעמיד אפילו את ה-2:6 הגדול ההוא בצל.
