(צילום: דני מרון) (צילום: ספורט 5)
(צילום: דני מרון) | צילום: ספורט 5
את אנחת הרווחה אפשר לשמוע מפסגת הכרמל ועד הר התבור: אחרי חמישה משחקים בעידן ברק בכר, מכבי חיפה ניצחה. הירוקים גברו הערב (שלישי) 1:2 על הפועל תל אביב וחיברו שלוש נקודות לראשונה מאז ה-15 בספטמבר (לפני כמעט שלושה חודשים!). שמונה משחקים לחוצים, וגם דקות אחרונות של דופק מואץ, נגמרו הערב בשריקה של אוראל גרינפלד - שאולי גם תוציא אותם לדרך חדשה. מנגד, הפועל ת"א חווה עוד הפסד מתסכל - וממשיכה להתרחק מהצמרת.

מכבי חיפה הגיעה לשבוע העמוס הזה עם גיבנת לא קטנה. בשבת, היא סיימה ב-0:0 חלש נגד הפועל פתח תקווה, במשחק שבו לא רק איבדה נקודות - אלא גם איבדה חלק מהאמונה העצמית שלה. וגם הערב, הקבוצה בירוק - למרות מעל 25 אלף צופים שמילאו את סמי עופר - לא היתה רחוקה מלמעוד. במחצית הראשונה, הפועל ת"א הגיעה ללא מעט מצבים בטוחים - ורק יכולת מצוינת של גאורגי ירמאקוב הצליחה להוריד אותה ב-0:0. אבל אז, משהו קרה.

לכמה דקות של חסד, מכבי חיפה שוב נראתה כמו הקבוצה הגדולה שהיא רואה בדמיונה. מהפנדל של דולב חזיזה ששבר את הקרח, ועד רגע הקסם של מיכאל אוחנה שסידר לגיא מלמד את השני - וגם קצת אחר כך, חיפה נראתה שוב כמו קבוצה גדולה, דומיננטית ובטוחה בעצמה. הירוקים אולי יתחרטו שלא ניצלו את הדקות האלה יותר, אבל הן בהחלט הראו לה שהיא מסוגלת ליותר. והאיש שעמד במוקד - היה החלוץ המרכזי.

גיא מלמד עלה הערב לסמי עופר כשיש בפניו הזדמנות נדירה. החלוץ של מכבי חיפה עוד לא שיחק העונה בליגה - היתה שם גם פציעה, אבל גם כשהיה כשיר לחלוטין הוא היה מחוץ לרוטציה וללופ. אבל לחיים, כמו ששרה אלאניס, יש דרך מצחיקה לעזור לך - וההרחקה של טריבנטה סטיוארט בשבוע שעבר, אפשרה לו לקבל את הצ'אנס בחוד. חלוץ טוב צריך לפעמים חצי מצב כדי לשים גול, ואוחנה סידר לו כדור פנטסטי - שאותו ניצל כדי, אולי, לחזור לרוטציה ולתודעה. רגע גדול ששחרר לחץ רב, עבור הילד מרעננה.

ובסוף, שוב, הגיעו הדקות האחרונות. מכלום, מכבי חיפה ספגה ושוב חזר הלחץ ממה שקרה כל כך הרבה פעמים באוויר - איבוד יתרון בתוספת הזמן. אבל גם את הדקות הללו, היא הצליחה לעבור עד השריקה שנתנה לה תקווה. בשבת, חיפה תצא לאצטדיון מרים בנתניה - שם היא תפגוש את הפועל ק"ש, ותקווה להמשיך במומנטום. הערב, מול יריבה חזקה, היא קיבלה סיבה טובה להאמין.
מנגד, זה היה לילה מתסכל במיוחד להפועל תל אביב. האדומים של אליניב ברדה עלו לחיפה אחרי הניצחון בשבת על סכנין, וקיוו להשיג הצהרה נוספת - ניצחון על יריבה חזקה וגדולה (כמו ה-2:3 על בית"ר), שיכניס אותה בחזרה למאבק הצמרת. ובמחצית הראשונה, בהחלט נראה שזה מתקרב. הפועל הגיעה לאינספור מצבים, כולל כמה הזדמנויות גדולות ממש, אבל לא הפסיקה להחמיץ - לא ניצלה את המצבים שלה, ואיבדה את הראש.

במחצית השנייה, הפועל ת"א התקשתה להתמודד עם חיפה - בכמה דקות של חוסר ריכוז, הגיע הפנדל הברור של אלקוקין ואחריו השער השני, תוך שבע דקות, ששוב הוכיחו שמול קבוצות בסדר הגודל של מכבי חיפה - גם במצבה - פשוט אי אפשר להוריד רגל מהגז. מכאן, הדרך של האדומים (ששיחקו בשחור) היתה קשה יותר. רוי קורין הצליח לצמק, מה שהכניס עוד שביב תקווה לנקודה - אבל כנראה שזה היה מאוחר מדי.

ומעל הכל, הפועל ת"א בעיקר קיבלה ערב לא טוב משני האסים שלה - סתיו טוריאל, המצטיין שלה עד כה העונה, היה במשחק שקט מאוד; וגם דניאל דאפה, שנרכש במיליונים, לא הצליח לנצל את המצבים שלו (כולל אחד שבו היה צריך למסור), ומעלה שאלות האם הוא החלוץ שהפועל תסתמך עליו כדי להיצמד לצמרת הגבוהה. בכל מקרה, היא נעצרת אחרי שלושה משחקים ללא הפסד (ושלושה משחקים שבהם לא ספגה), ובשבת בצהריים היא תנסה להתחיל מחדש בבית נגד הפועל פ"ת המאתגרת.

ערב נהדר קיבלנו בסמי עופר. היה משחק טוב, היו שערים ואווירה מצוינת, ובסיומו מכבי חיפה מגלה שאולי הצמרת לא כל כך רחוקה - כבר הערב היא עלתה למקום השישי, עם 16 נקודות, ולמרות שיש לה שלושה ניצחונות בלבד בתחילת העונה, פתאום היא שוב באיזור הפלייאוף העליון. האם זה הרגע שבו חיפה מתחברת מחדש? הזמן יגיד. אבל סוף סוף, הירוקים זוכרים ווינריות מהי.