בני יהודה, אחד המועדונים המפוארים והחשובים בכדורגל הישראלי, נמצא באחת מנקודות השפל הגדולות בתולדותיו. הנתונים שנחשפו ב"ארץ הכדורגל" עם יגאל גולדשטיין ואייל לחמן, מציירים תמונה עגומה במיוחד עבור הקהל הכתום: הקבוצה לא רק מפסידה, היא פשוט קורסת סטטיסטית בכל פרמטר אפשרי, ונכון לרגע זה, היא בדרך לליגה השלישית.
אלי לוי VS מסאי דגו: הזעזוע שלא עזר
רבים במועדון קיוו שמינויו של אלי לוי במקומו של מסאי דגו יביא איתו את ה"אפקט" המיוחל, אך המספרים היבשים מראים שבינתיים, המצב בטבלה רק החמיר.
בעוד שתחת דגו הקבוצה השיגה שליש מהנקודות האפשריות, תחת לוי אחוז ההצלחה צנח ל-27.8% בלבד. עם זאת, ניתן לראות שיפור מסוים ביציבות ההגנתית (ספיגה של 1.5 שערים למשחק לעומת 1.7), אך זה רחוק מלהספיק כדי לייצר רצף ניצחונות.
רצים יותר, משיגים פחות?
הנתון המפתיע ביותר מגיע דווקא מהצד הפיזי. נתוני ה-HSP (ריצה במהירות גבוהה) מראים עלייה משמעותית תחת אלי לוי:
בעידן אלי לוי: ממוצע של 119.
בעידן מסאי דגו: ממוצע של 89.
גם באימונים עצמם, עיקר גאוותו של אלי לוי, ועל כך אף דיבר הבעלים אלירן עובד בראיון ל"ארץ הכדורגל", היא ששופרו משמעותית נתוני ה-GPS באימוני הקבוצה מ-4.5 ק"מ בממוצע, לקרוב ל-7 ק"מ בממוצע. השחקנים בכתום אולי רצים יותר ומתאמצים יותר מבחינה פיזית, אך נראה שהאנרגיה הזו לא מתורגמת לחילוצי כדור, ובטח שלא לכיבוש שערים.
הדרך המהירה לליגה א'
הבעיה של בני יהודה היא עמוקה ויסודית. הקבוצה סובלת מחוסר זהות טקטית, כשהיא מחליפה שיטות משחק בקצב מסחרר (שיחקה העונה ב- 4-3-3 נגד קרית ים, 4-4-2 יהלום מול הרצליה ו-5-3-2 מול ראשון לציון), אך ללא הועיל.
תמונת המצב המדאיגה
התקפה אנמית: אחת מ-3 ההתקפות החלשות בליגה (15 שערים בלבד).
הגנה מפורקת: אחת מ-3 ההגנות הגרועות בליגה (ספגה 26 שערים).
שיא שלילי: הקבוצה צברה כבר 9 הפסדי ליגה – הנתון הגבוה ביותר בליגה (יחד עם מכבי יפו).
בני יהודה נראית כרגע כמו קבוצה שאיבדה את המצפן. עם התקפה שלא כובשת, הגנה שמחלקת מתנות וחוסר עקביות על הקווים, השכונה קרובה מתמיד להיפרד מהליגה הלאומית. אם לא יקרה נס בינואר, הכתומים ימצאו את עצמם בקרבות ההישרדות.
