מה שקורה במכבי תל אביב בתקופה האחרונה הוא שילוב מוזר. מצד אחד ההצלחות בנמצא, שהרי רק לפני חצי שנה היא חגגה זכייה באליפות וגם עכשיו היא רחוקה שש נקודות בלבד מהפסגה. מצד שני, כל מי שמחובר לכדורגל הישראלי יודע שמדובר באכזבה שעולה על מה שניתן לראות בטבלאות.
הנתק בין ההנהלה לארגוני האולטראס של מכבי ת"א הוא בעייתי, אין צל של ספק, אבל האם זה מה שבאמת משפיע על נתוני הקהל האחרונים? כדי לענות על השאלה חזרנו אחורה, לעונות הקודמות וניסינו להבין עד כמה באמת חריגה כמות הקהל במשחקים האחרונים.
בואו נתחיל ממוצע קהל במשחקי הליגה. לפני נקודת המשבר בין האולטראס להנהלה, מכבי ת"א העמידה ממוצע לא רע בכלל של 24,206 אוהדים במשחקי הבית שלה העונה המהווים תפוסה של 82.3 אחוזים מבלומפילד. זה לבדו, למעשה, עומד בתור התפוסה הממוצעת הטובה ביותר שלה באצטדיון מאז השיפוץ, כשכמובן שצריך להכניס למשוואה את המלחמה והקורונה שהשפיעו על כך.
ומה עם אחרי המשבר? שני משחקים ליגה ביתיים ערכה האלופה מאז אותו 6:2 לבית"ר ירושלים שנלווה ל-6:0 לליון ויצר מחול שדים. בניצחון על הפועל חיפה הגיעו 17,493 צופים בעוד נגד הפועל פתח תקווה הטריחו עצמם קצת יותר מעשרת אלפים. ובממוצע: 13,804, המהווים תפוסה של כ-47 אחוזים מתכולת בלומפילד, כמות נמוכה לכל הדעות.
עכשיו בואו נשים את הנתונים הכוללים בהשוואה לעונות קודמות. עד כה, מכבי ת"א הביאה 21,234 אוהדים בממוצע למשחק, כן, כולל השניים האחרונים. זה עומד בערך כמו הכמות שהעמידה בעונה שעברה (21,644) וכמובן שיותר מכל עונות שסבלו מהגבלת קהל בשל הקורונה או המלחמה.
בעונת 2022/23, שלא הושפעה מאף גורם - הממוצע עמד על 20,865 צופים - נמוך יותר מהעונה הנוכחית. ומה כן היה בה? כישלון מקצועי. מכבי ת"א הגיעה לעונה ההיא אחרי שתיים רצופות בהן ראתה את מכבי חיפה זוכה באליפות על חשבונה, ולדימיר איביץ` חזר כדי לשנות את המצב, אבל בפועל הוא עזב באמצע העונה. אייטור קראנקה השיט את הספינה למקום השלישי בלבד והקהל הצביע ברגליים.
יש גם דוגמאות ספציפיות מאותה עונה. ל-0:5 על הפועל חדרה בסיבוב השני הגיעו 16,850 צופים, שזה למעשה פחות מהמשחק מול הפועל חיפה שכתבנו עליו למעלה. גם מול בני סכנין, חודש וחצי לאחר מכן גדשו את היציעים 18,190 צופים והשיא? משחק הבית האחרון של העונה - 0:3 על הפועל ב"ש - כלל 12,471 צופים בלבד. ומדובר במשחק שאמור להיות גדול על פניו כן?
עונות לא מוצלחות היו למכבי ת"א לא רק בבלומפילד המשופץ, אז חזרנו טיפה אחורה, לימים בהם אירחה באצטדיון מרים. כמובן שלא יהיה הוגן להשוות בין כמויות הקהל בין שני האצטדיונים כי זה בנתניה קטן בהרבה, לכן נשווה בין תפוסות הקהל. בעונה הנוכחית, עד כה, התפוסה הכוללת עומדת על 72.2 אחוזים מתכולת בלומפילד - יותר מעונת האליפות הראשונה של איביץ` (18/19), יותר מהעונה האחרונה של ג`ורדי קרויף (17/18) ובערך אותה תפוסה כמו בעונה הראשונה בנתניה - 72.1 אחוזים.
גם ביחס לעונות קשות בבלומפילד הישן מכבי ת"א, הנוכחית בסדר גמור. ב-2011/12 הרעה הצהובים הביאו ממוצע של 7,964 צופים שמהווים תפוסה של 55.3 אחוזים מהתפוסה וגם ב-2009/10, אז ראו את הפועל ת"א זוכה בדאבל, הגיעו 8,738 צופים פר משחק - תפוסה של 60.6 אחוזים.
ומה עם כמות הקהל המדאיגה במשחק בגביע מול הפועל חיפה? נכון, רק 7,605 צופים הגיעו לראות את מכבי ת"א מביסה 0:5 את היריבה האדומה מהכרמל, אבל זה ממש לא חריג. בהדחה מול בני ריינה בעונה שעברה, למשל, הגיעו 7,896 צופים וגם במשחקי גביע אחרים בעונות הקודמות כמו נגד הפועל מרמורק (4,401) או מכבי יפו (6,529) היציעים ממש לא התמלאו.
הנתק בין ההנהלה לקהל של מכבי ת"א חייב להסתיים, אבל זוהי ממש לא הבעיה היחידה שגורמת לקהל לא להגיע. כי בשורה התחתונה, תוצאות טובות ובעיקר יכולת משכנעת יכולים להפוך את הקערה על פיה. אחרי הכל, המצב יכול להיות גרוע הרבה יותר.
נתוני קהל במשחקי הגביע נלקחו מ"מכבי פדיה"
