ראיון פתיחת העונה של יעקב שחר לאתר הרשמי של המועדון היה לי קשה לעיכול. ראיון ששידר בתת מודע שלו השלמה שקטה עם חוסר שאפתנות ובעיקר ראיון מנותק ממה שקורה עם הקהל.
לא אתייחס לכלל הדברים, גם לא לשוויון הנפש בו התקבל הכישלון החרוץ באירופה, זו עונה שניה ברציפות, והצורה הלקויה שבה הגיעה הקבוצה למשחקים. רק אציין שיענקל`ה הגדיר כמטרה לעונה זו "לייצב הרכב".
מה? זה משהו שאפילו בקבוצות קטנות לא עושים. מה זה בכלל אומר, לייצב הרכב? הנה, יש לנו 11 בטון פותחים לקבוצה שרצה למקום רביעי. מישן אקומפלישד! כמו כן, העובדה שהוא אמר משהו בסגנון "האוהדים שלנו רוצים תמיד שנצליח אבל צריך להתנהג בשפיות", פשוט מקוממת אותי כאוהד של מכבי חיפה.
מכבי חיפה הכניסה השנה יותר מ-16 מיליון יורו ממכירות של שחקנים, רובם גם שחקני נוער שההשקעה בהם הייתה יחסית קטנה. איזו שפיות, מה שפיות? תביאו מי שצריך.
כשכל אדם שקשור למערכת של מכבי חיפה נשאל מהי המטרה שלה לעונה זו (ובעונה זו אני מתכוון לכל עונה מעתה ועד עולם), התשובה צריכה להיות תמיד שתי מילים - כל התארים. לדבר על שפיות וייצוב הרכב בליגה של שלוש קבוצות וחצי, כשאתה עושה סולד אאוט מנויים ועם הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בטרם נבעט כדור אחד, זה לא מכבי חיפה שהתרגלנו לראות.
האמת שאם חושבים על כך - זו היתה הפעם הראשונה מזה זמן רב מאוד שמכבי חיפה שיחקה בסמי עופר, אשכרה סמי עופר, בלי חרמות ובלי שתיקות. עם קהל חם שעומד מאחוריה בלי תנאים, עם וייב טוב ועם עידוד אדיר. אמנם לא 90 דקות מלאות, אבל עדיין, אפשר לראות עד כמה האנרגיה מהקהל הייתה חסרה לשחקנים עד כה. כל אחד מהם נתן אקסטרה מאמץ ויכולת, והתוצאה בהתאם.
הסכר נפרץ במצב נייח ובנגיחה מוצלחת של יובאנוביץ׳ ששבר את הברווז כמו שאומרים במנג׳ר, והביא מספר ראשון לעונה הנוכחית, ומה שמעודד מאוד מהמשחק אתמול היה העובדה שגם שער היתרון לא גרם לקבוצה ללכת לאחור ולאבד את הראש, אלא רק עודד ועורר אותם לנסות ולחפש עוד ועוד ועוד מצבים ושערים. החיבור הזה, בין הקבוצה לקהל, הוא מה שהוביל לשנות התהילה והתארים, ומכבי חיפה חייבת לעשות הכל בכדי לחזק ולשמר אותו.
המחצית השנייה, בייחוד אחרי החילופים, חשפה את הפוטנציאל של מה יכול להיות כאן אם באמת כל הכוכבים יתחברו וכל השחקנים הנכונים יירכשו. זה לא רק השערים, אלא גם כדורגל שפשוט היה כיף לראות. אם אני חושב על זה לעומק, זו הייתה הפעם הראשונה שנהניתי מהקבוצה בסמי עופר מאז העונה של מסאי דגו. גם מאחור, אפס מצבים קלים ומשמעת טקטית מצוינת, ומקדימה - נאמר שגד עמוס היה מהמצטיינים במשחק שנגמר 4 לנו. זה אומר הכל.
אפשר לייחס את המהפך הזה לחולשת היריבה, אבל מול אותה היריבה רק לפני שבוע, כאמור, נראינו הרבה פחות טוב, ולחץ נכון, הגנה יציבה התקפות הם משהי שלא ראינו בכלל ממכבי חיפה כבר למעלה משנה, גם לא מול נמושות ליגה גדולות מריינה. אז אם אפשר - פשוט לשכפל את הנחישות, החדות והיעילות של אתמול עוד 35 פעמים - ותסגור לי במות ליד סמי במאי.
עכשיו ברצינות - נטל ההוכחה על כתפיו של פלורס אדיר, הרזומה הדל שלו כמאמן ראשי והכישלון באירופה (בתוספת חוסר הסבלנות המוחלט והמאוד מובן של אוהדי מכבי חיפה) לא מותירים לו שום קרדיט. הוא יצטרך לחצוב את הקרדיט את הזה במו ידיו וקבוצתו, ואתמול היה בהחלט צעד ראשון יפה ואפילו מרשים מאוד בדרך הזאת. אפשר לראות שהוא דוגל בעקרונות לחץ תמידי, ודרך החילופים הוא הצליח גם לשמר את האינטנסיביות וגם לעלות מדרגה ברמה היצירתית וההתקפית, אבל עקביות תהיה כאן מילת המפתח, בטח מול קבוצות טובות וחזקות יותר מריינה.
וצריך לומר, העובדה שהמערכת לא השכילה לייצר עבורו את ההרכב האופטימלי ולספק לו את כל הכלים גם היא צריכה לשחק תפקיד בדרך שבה אנחנו רואים ושופטים אותו. אמנם הוא לא השתמש גם בכלים שהיו לו בצורה טובה מספיק עד כה, ואני עדין מאוד פה, אבל כל מאמן צריך לקבל יותר ויותר מהר מה"מעטפת" בכדי להצליח במכבי חיפה.
הדיבורים סביב המערכת, המאמן והפאודה שהיא מכבי חיפה של השנתיים האחרונות מעט השכיחו את חלקם הגדול מאוד של השחקנים, בייחוד הוותיקים, בכל העניין. הרי בסופו של דבר - כל הדברים שמסביב נועדו בכדי להעניק למי שעולה בסוף על הדשא את הכלים הטובים ביותר בכדי לנצח ולהצליח, וקשה לומר שהשחקנים האלו עשו מה שמצופה מהם, בלשון המעטה, בעונות האחרונות.
אתמול, לעומת זאת, יכולת לראות את הנחישות שבה הובילו שחקנים כמו דולב חזיזה, עבדולאי סק ועלי מוחמד את הקבוצה קדימה, משמשים כדוגמא ברצינות, בריכוז ובתנועה בלתי פוסקת. הגרעין הוותיק צריך להבין את מקומו המרכזי כעמוד תווך במכבי חיפה, על הדשא ומחוצה לו. עיני השחקנים הצעירים החדשים יותר נשואות אל אלו שהיו כאן בעונות ההצלחה, וכשהם טובים ומציגים את יכולתם האמיתית, השאר מגיעים אחריהם.
רביעיית ההגנה במשחק מצויין, כשהמצב הראשון של ריינה היה בדקה ה-65 בערך, ליסאב נראה כמו פרוספקט מצוין שיכול להתפתח להיות בלם מוביל בכדורגל הישראלי, כמה נחמד זה לשחק כדורגל עם שני מגנים וכמה כיף זה שיש לך שוער בשער.
זה מעבר לרביעיית ההגנה והשוער - כל המשחק ההגנתי הקבוצתי היה מצוין, והלחץ ההגנתי לאורך המגרש הוביל לחטיפות ולהתקפות מסוכנות. ככה צריכה קבוצת כדורגל להיראות ולעבוד.
מהספסל, הגיחו מי שנראה כמו שיחוק רציני כבר מההתחלה, טריבנטה סטיוארט, ומי שאולי יתברר כשיחוק מאוחר, מתיאס נהואל. ראשית - סטיוארט, עם חוזק פיזי, מהירות וגם טכניקה טובה, ואפילו מצויינת ביחס לשחקן בגודל שלו. לא מדובר בנגר סטייל פיירו והביצוע שלו בשער שכבש, ללקק את האצבעות. אם הוא ימשיך כך, כנראה שלא נזכה ליהנות ממנו לזמן רב מאוד.
לגבי נהואל - שלא בצדק, הוא מודבק לסברינה ככישלון זהה במשקלו, אך איך אפשר לומר שהוא נכשל אם עד כה הוא לא שיחק כמעט, וכששיחק בעונה שעברה, נאלץ לבצע תפקידים שלא היה מורגל בהן. גם אתמול וגם במשחק הקודם מול ריינה, הוא נכנס מצוין למשבצת ה-10, היה דינמי וחילק מסירות מצוינות ואתמול גם שבר את הבצורת ברגע טעון במיוחד רגשית. עצה מקצועית - בכדי ששחקן בעמדה התקפית יכבוש ויבשל, מומלץ לתת לו לשחק.
אז זה היה קונצרט בלתי צפוי, אבל מעודד מאוד להמשך. יש מים בסלע הזה, מסתבר, והקבוצה הזו מסוגלת להפיק כדורגל אפילו בסגל הנוכחי.
עם זאת, מה שמעודד אותי אפילו יותר, הוא התגובה הקולקטיבית הכמעט אחידה של אוהדי מכבי חיפה, אשר רואים את הנולד ומזהים את השפרורים הצפויים מטעם המועדון, אלו שראינו בעבר - "אולי אפשר לרוץ עם השחקנים האלו, אולי לא צריך שלושה שחקנים אלא רק אחד" וכיוצא בזה. היינו כבר בסרט הזה, אפילו העונה, ומחוג הקפריזה נע בפראות מצד לצד בהתאם לתוצאה הנקודתית שהושגה יום לפני כן.
אז לא, שום דבר מהמסקנות הקודמות והצרכים של הקבוצה לא השתנה, גם לא אחרי המשחק הטוב מאוד אתמול - מכבי חיפה חייבת עוד קשר 6, עוד שחקן כנף ימין ומעל הכל, מה שיכול לשנות את העונה כולה ואת המומנטום של המועדון כולו, מול הקהל ומול העולם, החזרתו של הגולה ההונגרי, מוחמד אבו פאני, הביתה. זו תהיה איוולת אם לא נעשה את הצעד הכל כך מתבקש הזה, ואם לא נעמיד את כל הכלים האופטימליים עבור המאמן. היינו צריכים לעשות את זה הרבה לפני, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
וכל שלא עשה צעדים אלו, הרי שלא יצא ידי חובתו להעמיד כאן קבוצה לאליפות. וזה הדבר היחיד שמעניין אותנו, יענקלה. אליפות, מכבי חיפה, צמד מושגים שצריך להיות שזור זה בזה כל עונה.
הלאה - יום ראשון בטדי, נראה לי שזה יהיה משחק אחר לגמרי. אין יותר מדי מה להכביר במילים, מפגש ענק בכדורגל הישראלי שתמיד מספק את הסחורה, לכאן או לכאן. מקווה מאוד שנגיע למשחק הזה מחוזקים, בנפש ובעיקר ברכש.
אבל הדבר החשוב מכולם, כמו תמיד, הוא 50 אחינו החטופים בעזה. להחזיר את כולם עכשיו, בלעדיהם הכל יהיה כישלון מוחלט.
אז לא, שום דבר מהמסקנות הקודמות והצרכים של הקבוצה לא השתנה, גם לא אחרי המשחק הטוב מאוד אתמול - מכבי חיפה חייבת עוד קשר 6, עוד שחקן כנף ימין ומעל הכל, מה שיכול לשנות את העונה כולה ואת המומנטום של המועדון כולו, מול הקהל ומול העולם, החזרתו של הגולה ההונגרי, מוחמד אבו פאני, הביתה. זו תהיה איוולת אם לא נעשה את הצעד הכל כך מתבקש הזה, ואם לא נעמיד את כל הכלים האופטימליים עבור המאמן. היינו צריכים לעשות את זה הרבה לפני, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
וכל שלא עשה צעדים אלו, הרי שלא יצא ידי חובתו להעמיד כאן קבוצה לאליפות. וזה הדבר היחיד שמעניין אותנו, יענקלה. אליפות, מכבי חיפה, צמד מושגים שצריך להיות שזור זה בזה כל עונה.
הלאה - יום ראשון בטדי, נראה לי שזה יהיה משחק אחר לגמרי. אין יותר מדי מה להכביר במילים, מפגש ענק בכדורגל הישראלי שתמיד מספק את הסחורה, לכאן או לכאן. מקווה מאוד שנגיע למשחק הזה מחוזקים, בנפש ובעיקר ברכש.
אבל הדבר החשוב מכולם, כמו תמיד, הוא 50 אחינו החטופים בעזה. להחזיר את כולם עכשיו, בלעדיהם הכל יהיה כישלון מוחלט.
